ארבעים שנה לליגה להגנה יהודית

הוא ביקש לשנות את התדמית הרכרוכית של היהודים.

ליבי כהנא , י"ג בסיון תשס"ח

ליבי כהנא
ליבי כהנא
צילום: העיתון בשבע

בעלי זצ"ל, הרב מאיר כהנא, הקים את הליגה להגנה יהודית החודש לפני ארבעים שנה בניו יורק, בתגובה לעלייה חדה בפשע האלים שם.


באותה תקופה הפכו תקיפות רחוב וחטיפות ארנקים למעשים יומיומיים. בין השנים תשכ"ז-תשכ"ח (1967-1968) עלה מספר מקרי השוד בניו יורק בשבעים אחוז, ומספר התקיפות עלה בעשרים וחמישה אחוז
באותה תקופה הפכו תקיפות רחוב וחטיפות ארנקים למעשים יומיומיים. בין השנים תשכ"ז-תשכ"ח (1967-1968) עלה מספר מקרי השוד בניו יורק בשבעים אחוז, ומספר התקיפות עלה בעשרים וחמישה אחוז. רוב הפשע בוצע בידי שחורים (אפרו-אמריקאים), אשר סבלו הרבה שנים מתנאי דיור ותעסוקה קשים. המצב בערים אחרות באמריקה לא היה טוב יותר: באותן שנים התפרעו שחורים במאה וחמישים ערים בארצות הברית.

לפשע היה גוון אנטישמי מובהק. בניו יורק הותקפו מורים יהודים בבתי הספר הכלליים, חוללו בתי קברות יהודיים והושחתו בתי כנסת. היהודים נחשבו טרף קל, כי הייתה להם תדמית של פחדנים שלא מגנים על עצמם.

הרב מאיר הקים את הליגה כדי לשנות את תדמית הזאת. הוא נהג לומר שבתורה שלנו לא כתוב "לתת את הלחי השנייה". הליגה ארגנה שיעורים בג'ודו, קרטה וירי, וחברי הליגה ערכו סיורים בשכונות יהודיות מוכות פשע.

התקשורת גילתה עניין רב ב"יהודי החדש" שהיה כל כך שונה מהטיפוס היהודי המוכר. בעיתונים, ברדיו ובטלוויזיה פורסמו כתבות על מחנה האימונים שהקימה הליגה ועל היוזמות הנועזות שנקטה כדי להגן על מורים ועל בעלי חנויות יהודים. בעקבות החשיפה התקשורתית, נפתחו סניפים רבים של הליגה ברחבי ארצות הברית.

הליגה נאבקה גם בשיטת ה"מכסות", מדיניות ממשלתית של אפליה מתקנת, שהעדיפה שחורים בקבלה למוסדות לימודים ולמקומות עבודה. המדיניות הזו הפלתה לרעה את היהודים, שהתקדמו בזכות כישוריהם ומאמציהם.
 

הליגה נאבקה גם בשיטת ה"מכסות", מדיניות ממשלתית של אפליה מתקנת, שהעדיפה שחורים בקבלה למוסדות לימודים ולמקומות עבודה. המדיניות הזו הפלתה לרעה את היהודים, שהתקדמו בזכות כישוריהם ומאמציהם
כדי לפרסם את חוסר ההוגנות שבשיטת המכסות, נקטו חברי הליגה גימיק מתוחכם: הם הפגינו ליד משרדי קבוצת הבייסבול "מטס" בדרישה שבקבוצה יהיו 26.2 אחוזים יהודים, כמו אחוז היהודים בכלל אוכלוסיית ניו יורק. במכתב גלוי ל"מטס", הרב מאיר השתמש בסגנון "השחורים המקופחים": "שנים סבלו היהודים מחולשתן של אימהות יהודיות, שהתעקשו שילדיהן ירכשו השכלה. בגלל זה הם קופחו, ולא יכלו להתחרות באתלטיקה עם קבוצות אוכלוסיה אחרות."

היהודים מהמעמדות הבינוניים והנמוכים הסכימו עם מאבקי הליגה נגד הפשע והאפליה, אבל מנהיגי הממסד היהודי חששו לתדמיתם המכובדת. הם כינו את הרב מאיר "מחרחר ריב" ואת הליגה קבוצה "ויגילנטית" שעושה דין לעצמה.

אך אי אפשר היה להתכחש לצורך בהתארגנות להגנה עצמית, כי ההגנה המשטרתית לא הייתה מספקת, והערים הפכו לג'ונגלים. מנהיגי הממסד היהודי מעולם לא נאלצו ללכת לבדם בשכונות פשע ולא הרגישו בצרת אחיהם שסבלו שם.
 
אחת הטענות העיקריות נגד הליגה הייתה שהשיטות האלימות שלה הן לא "הדרך היהודית". הרב מאיר הפריך טענה זו:

"מהימים שאברהם אבינו יצא למלחמה נגד ארבעת המלכים כדי לשחרר את אחיינו לוט מהשבי, עד לזמן שמשה רבנו הכה את המצרי במקום להקים 'וועדת חקירה לשורשי האנטישמיות המצרית'; מימי המכבים ... עד לתלמידי רבי עקיבא שנשלחו באמצע לימודיהם להצטרף לצבאו של בר כוכבא,  ....מנהיגים יהודיים לקחו חלק פעיל ואלים במאבק למען חירות העם".

האידיאלים שהקנה הרב מאיר לחברי הליגה היו מבוססים על התורה. עיקרון שהוא הדגיש היה אהבת ישראל – החובה לאהוב כל יהודי ולסייע לו. אהבת ישראל היא אשר הניעה את חברי הליגה להגן על יהודים בסכנה, והיא חלה על כל יהודי, גם יהודי במקום רחוק. מכאן נבעה התרחבות פעילות הליגה למען יהדות ברית המועצות.


האידיאלים שהקנה הרב מאיר לחברי הליגה היו מבוססים על התורה. עיקרון שהוא הדגיש היה אהבת ישראל – החובה לאהוב כל יהודי ולסייע לו
מאז השתלטות הבולשביקים ברוסיה בשנת תרע"ז (1917), נמנע מהיהודים שם כל מגע עם יהודי המערב. אבל בשנת תשכ"ד (1964), בעיצומה של ה"מלחמה הקרה" בין ברית המועצות וארצות הברית, החלו להתפרסם ידיעות על דיכויים. נאסר עליהם לערוך ברית מילה, ומי שלימד ילד יהודי עברית או יהדות נשלח לסיביר. שום אזרח סובייטי לא הורשה להגר, ובכך נשללה מהיהודים האפשרות לשמור על יהדותם בארץ אחרת. הסובייטים התייחסו ליהודים כאל אזרחים סוג ב' והאשימו אותם בבעיות הכלכליות שפקדו את ברית המועצות.

כדי לפתור את בעיותיהם הכלכליות וכדי להשיג חיטה מאמריקה במחירים נמוכים, חיפשו הסובייטים קשרי ידידות עם ארצות הברית. הרב מאיר ראה בכך הזדמנות להציל את יהודי ברית המועצות וכתב:

"ברית המועצות הרוסה בגלל בעיות כלכליות, ולכן היא זקוקה נואשות לידידותה של ארצות הברית... אם נוכל לאיים על הידידות הזאת... ייתכן שהסובייטים יחליטו שלא כדאי להם לרדוף את היהודים".


בשנת תשכ"ד (1964), כשמאיר כתב את הדברים הללו, מעטים היו מוכנים "ללכלך את הידיים", אך בתש"ל (1970) חברי הליגה כבר למדו להתנער מה"מכובדות"
"אנחנו חייבים להשיג כותרות, ואליהן נגיע רק על ידי פעולות דרמטיות ונועזות. אם יש צורך, נוותר על המכובדות הנעימה ועל ההיצמדות לפעילות חוקית... זאת לא מלאכה נעימה. זה לא בשביל אנשים שמפחדים ללכלך את הידיים".

בשנת תשכ"ד (1964), כשמאיר כתב את הדברים הללו, מעטים היו מוכנים "ללכלך את הידיים", אך בתש"ל (1970) חברי הליגה כבר למדו להתנער מה"מכובדות". הם היו מוכנים לעשות הכל כדי להביא את מצוקת יהודי ברית המועצות למודעות הציבורית האמריקאית.

הם היו משבשים הופעות אמנותיות של הסובייטים באמריקה, כשהם פורצים באמצע ההופעה בקריאות "שלח את עמי" ו"חופש ליהודים". בהופעה בשיקגו מישהו פתח בקבוקי אמוניה וקהל ה-3,500 איש נאלץ לפנות את האולם. בפילדלפיה הם שחררו עכברים באולם וגרמו למהומה. הם גם ערכו הפגנות סוערות במרכזי הערים.

אחרי הפגנה שחסמה צומת מרכזי במנהטן במשך עשרים דקות, הרב מאיר נעצר. בבוקר, לאחר ששוחרר בערבות, הוא רואיין ברשת אן-בי-סי הכלל-ארצית ואמר: "איבדנו שישה מיליון יהודים לפני עשרים וחמש שנה. אין בכוונתנו לאבד עוד שלושה וחצי מיליון לשואה רוחנית".


באותן שנים גינה הממסד היהודי את ההפגנות ה"אלימות" למען היהדות הסובייטית. היום רבים מודים כי הליגה להגנה יהודית מילאה תפקיד חשוב במאבק
ההפגנות הדרמטיות של הליגה אכן העלו את נושא היהדות הסובייטית לכותרות. הן השפיעו על דעת הקהל האמריקאי לתמוך במתן חופש הדת ליהודים. בעקבות לחץ אמריקאי, החלה ברית המועצות לשחרר יהודים, ומשנת תשל"א (1971) היגרו בממוצע 22,000 יהודים מידי שנה.

באותן שנים גינה הממסד היהודי את ההפגנות ה"אלימות" למען היהדות הסובייטית. היום רבים מודים כי הליגה להגנה יהודית מילאה תפקיד חשוב במאבק.  גלן ריכטר, יו"ר תנועת "מאבק הסטודנטים למען היהדות הסובייטית", כתב: "הרב כהנא דחף את נושא היהדות הסובייטית לכותרות באופן שאנחנו, עם ההפגנות השקטות יותר, לא הצלחנו".

הרב מאיר צדק בנושאים של הגנה עצמית ויהדות ברית המועצות. האם יעברו עוד ארבעים שנה עד שנבין שהוא צדק בעוד נושאים רבים?

הערת העורך: ליבי כהנא חיברה ספר חדש באנגלית על הרב מאיר כהנא והגותו: Rabbi Meir Kahane: His Life and Thought, volume one-1932-1975, by Libby Kahane.  761 pages. Urim Publications www.urimpublications.com