כך שוחררו המחבלים

הלוחמה הפסיכולוגית של האויב עם סיוע מבפנים הצליח.

סא"ל (מיל) מאיר אינדור , כ"ב בסיון תשס"ח

מאיר אינדור
מאיר אינדור
צילום: חזקי ברוך

סא"ל (מיל) מאיר אינדור כתב תיאור מפורט של הלוחמה הפסיכולוגית המקצועית שנוהלה בדרך להכנעת הגורמים המקצועיים שהתנגדו לשחרור מחבלים. עבור אלה שרוצים לקרוא את תמצית דבריו הובא כאן סיכומו של אינדור. לגרסה המלאה לחץ כאן.

א. השר אלי ישי מ"שס" שלף שפן של התרת עגונה (קרנית גולדווסר) כצורך לשחרר את קונטאר ואחרים תמורת גופות. מה לעשות שעל פי בדיקה שעשינו היה ניתן להכריז עליה כאלמנה לפי הנתונים שבידי צה"ל. גם הטיעון שצריך להביא גופות לקבר ישראל איננו נכון, אבל בשביל זה יש את הפסיקה של הרה"ג יעקב אריאל במאמר ב'תחומין'.

דיכטר ואיילון טענו שחיילים לא ייצאו לקרב אם ידעו שלא עושים הכל כדי להחזיר אותם. שקר. יש עצומות של חיילים שאומרים בדיוק דברים הפוכים, שאם ישחררו את המחבלים, אין טעם שיישלחו מחדש ויסתכנו כדי ללכוד אותם.

ב. הבג"ץ של משפחת שליט שלא לפתוח את המעברים לא היה בעצם שייך לקו הפעילות שלהם. שליט מעולם לא בקש להקשות את התנאים בבתי הכלא למחבלים או להקשות את חיי תושבי הרצועה, מסיבות מובנות. מה קרה שפתאום הוא שינה את טעמו? ההסברים שקיבלנו הם שהמשפחה בעצם לוחצת על הממשלה שהיא תבטיח לה ותביא לה ערבויות שאמנם הולכים על עסקה, ולפי הפרסומים סביב הבג"ץ בקרוב מאוד יתחיל עופר דקל לנהל משא ומתן אינטנסיבי ואופן ההתנהלות העתידית של המשא ומתן מתואר בהדלפות. 

מטרת הבג"ץ לפי דברי כתבת ערוץ 1 איילה חסון היא ליצור לחץ על הממשלה לקדם במהירות את המשא ומתן כפרס לוויתור של המשפחה על הבג"ץ, כבמה להאשים את הממשלה שלא עושה די, ואז הממשלה תבוא ותגיד "אנו מקדמים את העסקה וחבריה לא יעזו להתנגד להצביע בעד שחרור מחבלים". את הרעיון לכך הם שאבו מבכיר שמנהל את המו"מ ומנתב את פעילותם ללחוץ על השרים. עופר דקל השליח שקם על יוצרו. לשם כך גם גוייס אלעד יניב, עו"ד שמהוא מבשרו של הממסד.

ג. השימוש בתקשורת נעשה מצד כלי התקשורת בחפץ לב, בהתמסרות מוחלטת. בעוד כלי התקשורת דוחים כמעט לחלוטין התנגדויות מצד משפחות שכולות, בערוץ 2 שורר חרם עליהם. ערוך 2 ו-ynet החלו להצמיד 'ספירת ימים' של ישיבה בשבי, בצמוד לכל ידיעה העוסקת בעניינם של החטופים ובכך הם יוצרים אמירה: שחררו אותם בכל מחיר, אנו סופרים את הימים וקצרי סבלנות.

ד.  מאות הרוצחים והמחבלים שהתפזרו בכפרים מתארגנים ברובם מחדש לפעולות טרור כאשר המבוגרים שביניהם הופכים להיות היוזמים, המכוונים והמדריכים של פעולות טרור בדיוק כפי שהיה בעסקת ג'יבריל.

ו. משעה שגורמי הטרור ראו את ההתעניינות התקשורתית האדירה בישראל וההתמקדות של כל כלי התקשורת בשלושת החטופים, בדומה לעסקת ג'יבריל, הם העלו את המחיר, שילשו וריבעו אותו. החיזבאללה דרש מאות מחבלים פלשתינים במקום לקבל את קונטאר ועוד מספר אנשי חיזבאללה. זה לא הרתיע את אחי אחד החטופים להתראיין בתקשורת ולומר שיש להיענות לדרישה... והחוטפים קוראים ומפנימים. התהליך פה מזכיר את מה שאמר ג'יבריל לאחר העסקה הידועה ב-86':

"כבר כמעט הסכמנו לחתום על עסקה תמורת 250 מחבלים אבל כשהביאו לפניי את התקשורת הישראלית שמראיינת כל יום את אסתר גרופ, אמא של החייל יוסקה, וחברותיה הבנתי כמה חשוב הדבר בעיני הישראלים והעליתי את המחיר וידעתי שהאמהות והציבור הישראלי יעשו בשבילנו את העבודה."

ז. ההתנגדות שהובעה מצד גורמים בממשלה לאחר הפרסום מצד החיזבאללה על דרישות נוספות, חוסלה באבחה אחת על ידי תרגיל מחוכם של דיון בגלי צה"ל שבו השתתף דובי וייסגלס, עוזרו של רה"מ הקודם, והסביר שגם בעסקת טננבוים נעשו ספינים שמטרתם לחסל את העסקה וחוץ מלהעליב את שרון אישית הם לא גרמו לביטולה. לאמור, גם פרסום דרישת החיזבאללה על מחבלים ישראליים אינו אלא ספין של מתנגדי העסקה.

ח. נעלם שיקול הדעת, נעלמו חוות הדעת המקצועיות, הכל נכנס לסחרור מהיר והכל חזר לאותו דגם שבו קרסו כל ההערכות, שיקולי הדעת הלאומיים בעניינים שיש בהם אפילו השפעה אסטרטגית מול הקופרודוקציה של החמאס והחיזבאללה תוך שימוש בחטופים, בבני משפחותיהם שהפכו גם הם לבני ערובה ובתקשורת שחלקה התמסרה מרצון וכן בגורמים אוהדים בישראל.

הערה שולית: כל הקריסה עדיין יכולה להיעצר. אם חברים ירצו לסייע. אנו באלמגור מוכנים לפעול. לבד לא נוכל לעשות זאת.