ואם העם היה מגיב אחרת?

מחובתו של העם לתקן את חטא המרגלים אחת ולתמיד.

נדיה מטר , ט' באב תשס"ח

נדיה מטר ויהודית קצובר
נדיה מטר ויהודית קצובר
חזקי ברוך

דבריה של נדיה מטר בצעדת ליל תשעה באב סביב חומות עיר העתיקה, בהשתתפות אלפי איש. בין הדוברים: הרב ישראל אריאל, ח"כ פרופ' אריה אלדד, עו"ד אליקים העצני, דודו אלהרר, עזרא יכין והרב יוסף מנדלביץ.

בתשעה באב נגזר על ישראל במדבר שלא ייכנסו לארץ בגלל חטא המרגלים. עשרה מבין המרגלים הוציאו את דיבת הארץ ותגובת העם היתה: "ותשא כל העדה, ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא".

אמר רבה, אמר רבי יוחנן: אותו היום תשעה באב היה. אמר הקב"ה: הן בכו בכייה של חינם ואני אקבע להם בכייה לדורות.


הקב"ה אומר לנו: במקום לבכות, הייתם צריכים להתייצב לצידם של כלב ויהושע, למרות היותם מיעוט, ויחד להתנגד לאותם מנהיגים, רבנים, מוציאי דיבת הארץ. אל תפילו את האשמה על המנהיגים החלשים. אתם העם הייתם צריכים לדעת לצד מי להתייצב
כאן המקום לשאול: מה היה קורה לו העם היה מגיב אחרת? תארו לעצמכם את התסריט הבא: עשרה מרגלים שכזכור היו מכובדים מאוד, מראשי, מנהיגי ורבני העם מוציאים את דיבת הארץ. כלב ויהושע מוחים: "מה פתאום? עלה נעלה וירשנו אותה". ואז העם מצטרף אליהם ודוחה בשאט - נפש את הצעת התקפלות של עשרת המנהיגים. כל ההיסטוריה היהודית הייתה נראית אחרת, בלי ספק לטובה.

כלומר, מסר מרכזי ביותר של פרשת חטא המרגלים ושל תשעה באב הוא שהכוח לעשות היסטוריה, הכוונת ההיסטוריה, נמצא בידי העם. הקב"ה אומר לנו: במקום לבכות, הייתם צריכים להתייצב לצידם של כלב ויהושע, למרות היותם מיעוט, ויחד להתנגד לאותם מנהיגים, רבנים, מוציאי דיבת הארץ. אל תפילו את האשמה על המנהיגים החלשים. אתם העם הייתם צריכים לדעת לצד מי להתייצב.

הקב"ה גזר את עונשו של בכייה לדורות בגלל תגובת העם. בגלל אותה תגובה תבוסתנית נענשנו לדורי-דורות. המסר ברור: אסור ללכת כמו עדר עיוור אחרי פוליטיקאים, רבנים ומנהיגים כי גם ביניהם יש כאלו שמוציאים את דיבת הארץ. אוי, כמה הדברים אקטואליים.

במדבר אמרו שאי אפשר בכלל להיכנס לארץ. היום, מוציאי דיבת הארץ אומרים שעלינו לוותר על חלקים מארץ ישראל. לא רק בשמאל אומרים כך. לבושתנו גם במחנה שלנו, בימים אלה אנו שומעים קולות של דיבת הארץ מפי רבנים ואישי ציבור מסוימים המתיימרים להיות מנהיגים שלנו. הרי איך נבוא בטענות לשמאל אם אצלנו נשמעים קולות כאלו?! זה פשוט לא יאומן. שלוש שנים לאחר חורבן גוש קטיף וצפון השומרון אנחנו שומעים שאותם מנהיגים שתכננו את חרפת כפר מימון, עכשיו באים ורוצים להמשיך בהרס ובחורבן ורוצים שנסכים לחיסול היישוב מגרון. סליחה, שנסכים ל"העתקת" מגרון. תמיד מוציאים למילה גירוש וחורבן מילה עדינה. אז זה היה "התנתקות" ו"פינוי", היום זה ה-ע-ת-ק-ה.


עכשיו הבחירה החופשית וההיסטורית נמצאת בידינו. איך אנחנו העם נגיב לאותה הוצאת דיבת הארץ בפרשת מגרון? האם נחזור על הטעות שעשו במדבר?
ושלא נחשוב שמיגרון הוא עניין פנימי שמעניין רק את תושבי יו"ש. המאבק נגד מדינת ישראל של אויבינו הערבים והאירופים כרגע מתמקד ביהודה ושומרון. מה שיקרה ביו"ש ישפיע על כל המדינה. מיגרון אמור להיות תחילת הדומינו שיפיל את כל ההתיישבות ביו"ש על מנת להקים את מדינת אש"פ שכידוע לכולם תסכן את כל המדינה, ממטולה עד אילת.

עכשיו הבחירה החופשית וההיסטורית נמצאת בידינו. איך אנחנו העם נגיב לאותה הוצאת דיבת הארץ בפרשת מגרון? האם נחזור על הטעות שעשו במדבר? האם נבכה וניילל או שמא נתקן את חטא המרגלים ונצטרף לאותם מנהיגים ורבנים, אפילו אם הם מיעוט, שמכריזים בגאון, ברוח כלב ויהושע, שכל ארץ ישראל שייכת לעם ישראל ולא נסכים לוותר על גרגיר מאדמתה.

בכפר מימון חטאנו, בכינו וייללנו במקום לפרוץ את הגדרות על אפם וחמתם של אותם מנהיגים חלשים. לו היו פורצים את הגדרות, גוש קטיף הייתה עודנה קיימת היום. אפשר להאשים מהיום עד מחר את מארגני חרפת כפר מימון, אבל האשמה העיקרית היא אצל העם שכמו עדר עיוור נשאר ממושמע ולא התקומם.

עכשיו, מחובתו של העם לתקן את חטא המרגלים אחת ולתמיד. והתיקון חייב להתמקד בכמה וכמה מישורים הנוגעים דווקא למאבקנו על ארץ ישראל.  החטא ועונשו היו קשורים ליחסנו לארץ ישראל. התיקון יבוא בעזרת ה' בדבקותנו ונאמנותנו לארץ ישראל.


מישור ראשון ובסיסי שהיה אמור להיות מובן מאליו, שמירה על הקיים. כל מקום שאנחנו כבר נמצאים בו, הנמצא בשליטה ישראלית: מגרון, בית אל, שבות עמי, שדמה, אלון שבות או אריאל לא מוסרים ולא "מעתיקים", להיפך: רק מגדילים אותו
איך נעשה זאת? מישור ראשון ובסיסי שהיה אמור להיות מובן מאליו, שמירה על הקיים. כל מקום שאנחנו כבר נמצאים בו, הנמצא בשליטה ישראלית: מגרון, בית אל, שבות עמי, שדמה, אלון שבות או אריאל לא מוסרים ולא "מעתיקים", להיפך: רק מגדילים אותו, בונים, מתרחבים. זה חייב להיות ברור כשמש. ואם ינסו לגעת במיגרון או ינסו למסור את שדמה לאויב הערבי לשם הקמת שכונה ערבית ליד הר חומה נאבק על המקומות האלה כמו שאימא לביאה הייתה נאבקת על גוריה.

אבל זה לא מספיק. מה עם כל האזורים שעדיין שוממים הנמצאים בין יישוב ליישוב? מאות אלפי הדונמים של ארץ ישראל בהרי יהודה ושומרון המחכים שניישב אותם? ובגלל שאנחנו לא מיישבים אותם הם לאט - לאט נגזלים על ידי האויב הערבי. בחודשים האחרונים ארגון אירופי בשם OXFAM  תרם לאויב הערבי מאות טרקטורים והם, בהתמדה רבה, משתלטים על אזורים שלמים בהרי יהודה ושומרון במטרה ברורה לחטוף ולגזול מאיתנו את כל האדמות ולהפוך את היישובים הקיימים למובלעות בתוך ים ערבי עוין. כמובן שהשלטונות אינם עושים דבר בנידון למרות שמדובר באדמות מדינה. אז מה, ניתן להם ככה להשתלט על ארצנו? לא! מחובתנו לתקן את חטא המרגלים ואם המנהיגים לא מטפלים בזה, כנראה שעלינו לעשות זאת בעצמנו.

אבל גם זה לא מספיק. יש עוד מישור במאבק על ארץ ישראל. על כך אנו קוראים בפרשת מסעי: "....והורשתם את הארץ וישבתם בה – כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה. ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם – לשכים בעיניכם ולצננים בצדכם.... והיה כאשר דימיתי לעשות להם – אעשה לכם".

"והורשתם את הארץ" אומר רש"י: "וגירשתם" את יושבי הארץ. כלומר תנאי להמשך קיומנו כאן בארץ הוא גירוש האויב הערבי. אם לא תעשו כך, הם יהיו לכם לרעה, למוקש. הם יהיו כמו קוץ דוקר. הם אפילו ישתמשו בטרקטורים כדי להרוג אותך.


לא נוכל לטאטא עוד את הנושא הזה מתחת לשטיח. היום אנחנו מסובבים את הר הבית כמו כלה שמסובבת את חתנה, כלומר: עם ישראל וארץ ישראל זה כמו זוג נשוי
לא נוכל לטאטא עוד את הנושא הזה מתחת לשטיח. היום אנחנו מסובבים את הר הבית כמו כלה שמסובבת את חתנה, כלומר: עם ישראל וארץ ישראל זה כמו זוג נשוי. וכמו שלא ייתכן מצב בו חתן או כלה יסכימו לחלוק את בן זוגם עם מישהו אחר, כך אנחנו לא יכולים להסכים להתחלק בארץ הזאת עם עם אחר. אם כרגע אין בכוחנו לגרש ולסלק את האויב הערבי, לפחות בכוחנו לעשות את הכול שהוא לא ירגיש בנוח בינינו. שהוא יבין שהוא אינו רצוי כאן. לא צריך לתת לו פרנסה. כן, החזרה לעבודה עברית גם היא חלק מתיקון הוצאת דיבת הארץ ותנאי לירושת הארץ.   

ברוך ה' מאז חורבן גוש קטיף וצפון השומרון קם דור חדש שעוסק בתיקון חטא המרגלים. הנוער הנפלא הצועד ובונה בגאון בכל גבעות יהודה ושומרון הם - הם ממשיכי דרכם של כלב ויהושע. אוהבי ארץ ישראל, נוער ומבוגרים, שתפסו יוזמה ונאבקים בהתמדה על זכותנו על הר הבית, על שדמה, שער המזרח, חומש ועוד מקומות מתקנים את חטא דיבת הארץ.  כלב ויהושע היו רק שניים. היום יש לנו ברוך ה' אלפים.

האתגר של כולנו הוא להפוך את האלפים לעשרות ומאות אלפים. בכוחנו הדבר.


אנו שולחים מכאן דברי חיזוק לתושבי מיגרון: על כתפיכם האחריות לגורל ארץ ישראל. המשיכו בעמידתכם הבלתי מתפשרת, וכולם יתייצבו לצדכם. אל תיראו ואל תפחדו מהלחצים שיפעילו עליכם מנהיגים מוציאי דיבת הארץ
אנו שולחים מכאן דברי חיזוק לתושבי מיגרון: על כתפיכם האחריות לגורל ארץ ישראל. המשיכו בעמידתכם הבלתי מתפשרת, וכולם יתייצבו לצדכם. אל תיראו ואל תפחדו מהלחצים שיפעילו עליכם מנהיגים מוציאי דיבת הארץ. עיני עם ישראל נשואים אליכם. אל תתנו למוציאי דיבת הארץ לבצע מעשה שיהווה בכייה לדורות לכולנו.

בשבת קראנו בפרשת דברים: "ראה נתן ה' אלוקיך לפניך את הארץ, עלה רש, כאשר דבר ה' אלוקי אבותיך לך, אל תירא ולא תחת". "עלה רש", אומר לנו הקב"ה. הכל תלוי בהתייחסנו לציווי הזה. אם נשמע בקול ה' ונוסיף לאותיות "רש" מימד אלוקי, כלומר: את האותיות "י-ו-ה"...אז נקבל את ארץ ישראל כ"ירושה". אם חלילה לא נעשה כך ונתכחש לציווי האלוקי של ירושת הארץ, אז חלילה ה"רש" יהפוך ל"גירוש". בידינו, העם, ההחלטה.

יהי רצון שהקב"ה ייתן לנו את הכוח להחליט ללכת בעקבות כלב ויהושע. לא לפחד ולרשת את כל הארץ. בעקבות כך בעזרת ה' נחזור לכל מקום בארץ ישראל, נחזור ונבנה מחדש את גוש קטיף וצפון השומרון, נעלה להר הבית ונבנה את בית המקדש ונזכה בעזרת ה' למשיח צדקנו במהרה בימינו אמן.