בת 18 לחופה?

ההתרגשות של הביחד מסייעת להתגבר על הרבה קשיים.

מרים בר , ז' באלול תשס"ח

יהדות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

"בן 18 לחופה" נאמר, ומכאן שהכוונה כמובן לבנות גם כן... אבל גיל הנישואים קצת עלה בשנים האחרונות, מבחירה או מכורח הנסיבות.
 

אני יודעת שמייעצים לצעירים שסבורים שמצאו את זיווגם להמתין, להתנתק ולחכות. אבל לדעתי, אם יש זיווג מתאים ובני הזוג מעוניינים בכך או אם המחיר הוא פרידה, יש לסייע ולעודד
לא מזמן השתתפתי בחתונת בת משפחה והיא בת 18. זה נראה קסום ומתוק. הצעירות שהביטו בה נפעמו: הקשר, האהבה, ההתרגשות של בני הזוג. אחר כך בעוד חברותיה מתכוננות לשירות הלאומי, תכננה היא את הריהוט בביתה, את תשלומי השכירות ואת הארוחות המשותפות.
 
ובשבת, כשיצא בעלה הצעיר (19) לבית הכנסת, התכוננה היא בקפידה בבית אימה, שם התארחנו, והיא קורנת עם הסידור, מתפללת ועיניה זוהרות.
 
וזה נראה נפלא. תזכורת למה הוא הקשר בין נער לנערה, בין איש לאישה: התלהבות, התרגשות, אהבה. כך נודע לי על התופעה המתפשטת של נישואים צעירים. החתן אינו יחיד בישיבתו שנישא בגיל זה, הנערה איננה הראשונה.
 
אני יודעת שמייעצים לצעירים שסבורים שמצאו את זיווגם להמתין, להתנתק ולחכות. אבל לדעתי, אם יש זיווג מתאים ובני הזוג מעוניינים בכך או אם המחיר הוא פרידה, יש לסייע ולעודד. ניתוק קשר של בני זוג נלהבים הוא אחד הגורמים להתפתחות הציניות והגישה הביקורתית והמבקרת כלפי נישואים. 
 
נכון שנישואים מוקדמים זה לא קל. יכולות לצוץ בעיות בגלל אי ההבנה ואי הסובלנות הקיימים בגיל זה: בגלל אופי לא בשל עדיין, בעיקר אצל הבנים שגם בדורנו המתקדם עדיין אינם די עצמאים, עדיין אינם יודעים כיצד להתייחס לאישה. כך, בכל אופן, מספרות הנערות. גם בנישואים בוגרים יש בעיית התחברות, כאן מהסיבה של הרגלים מקובעים שקשה מאוד לשנות. ולעיתים נשארים ביחד רק בגלל זיכרונות לא נעימים מהרווקות.
 

גם בנישואים בוגרים יש בעיית התחברות, כאן מהסיבה של הרגלים מקובעים שקשה מאוד לשנות. ולעיתים נשארים ביחד רק בגלל זיכרונות לא נעימים מהרווקות
אבל כפי שבאולפנות ובמדרשיות מלמדים נערות לקראת עתידן כנשים בישראל, כדאי שגם המורים-רבנים ילמדו את תלמידיהם להיות אנשים: כיצד לנהוג באישה? כיצד לקיים מסגרת נישואים מכבדת? אפשר להתחיל בחינוך כבר מגיל 16. להכינם למה שאנו מאמינים שתפקידם בעולם. הם הרי סופגים כל כך הרבה בחוץ. עם כל הזהירות והצדיקות שלהם, צריך הכוונה וצריך חינוך מתאים.
 
ונכון שיש קשיים: בגלל שאיפות שאולי יקוצצו. בגלל ויתורים על חלומות מסוימים, בגלל קושי הפרנסה – בגיל צעיר עדיין אין מקצוע, עדיין אין החלטה על מקור פרנסה מוגדר. גם ההתלבטויות מקשות ומכניסות מתח שלא מקל על הנישואים. אבל אם מבינים ומפנימים את המטרה, בית יהודי חדש, הכוח והאמונה מנותבים למקום זה.
 
ואני אינני מכירה זוגות נשואים רבים שאין להם בעיות בחייהם, אבל הם שורדים. לומדים ומתקדמים ביחד לטוב ולמוטב. אין צורך אפילו למנות אותן. לכל אחד בוודאי יש קושי שהוא מכיר.
 
ו
אם יש הצעה טובה, כדאי לבדוק. ההתרגשות של הביחד בגיל זה, התחושה של מציאת זיווג מתאים ורצוי מסייעת להתגבר על הרבה קשיים ומסייעת להיבנות ביחד
ממה יתפרנסו? אם אין הורים תומכים יצטרכו לטרוח קשה כדי להתפרנס ובמקביל גם ללמוד כדי לרכוש מקצוע. ובדרך כלל הבחורה משנה יעד כי היא חשה שאין לה די זמן להשקיע, והיא מעדיפה שחתנה יתקדם. כמו אותה צעירה: את לימודי המשפטים שתכננה החליפה בלימודי הוראה, והיא מקווה שתצליח. הוא את שירותו הקרבי החליף בשירות כג'ובניק קרוב לבית.
 
ואם היא תאמר אולי בעוד שנים: "בגללך.." יוכל הוא לאמר: "בגללך... בשבילך... בשבילנו".
 
הייתי אומרת שהגיל המושלם לנישואים הוא 20-22. זה באמת מצוין, וכולם ממליצים ומייחלים. רק שהבעיה היא אחת ופשוטה: מי ערב לנו שהזיווג אכן יצוץ בדיוק בגיל זה?
 
אם יש הצעה טובה, כדאי לבדוק. ההתרגשות של הביחד בגיל זה, התחושה של מציאת זיווג מתאים ורצוי מסייעת להתגבר על הרבה קשיים ומסייעת להיבנות ביחד.