זכות ההגנה

במדינת ישראל, השלטון אינו דואג להגנה מספקת ליהודים

הרב יוסי פלאי , י"ז באלול תשס"ח

הרב יוסי פלאי
הרב יוסי פלאי
צילום: עצמי

בואו נדבר גלויות.

נעזוב את התנהגות התקשורת (למעט ערוץ 7) שבהבל פיה בוראת ומחריבה עולמות ללא כל קשר לעולם הזה שלנו, ונעסוק רק בנושא של תגובת האזרחים לפיגועים


במדינה נורמאלית, השלטון מתחייב לספק לאזרחים הגנה בפני האויב. אם הוא איננו מסוגל לכך הרי הוא מחויב, לכל הפחות, לאפשר להם להגן על עצמם. במדינת ישראל, השלטון אינו דואג להגנה מספקת ליהודים
במדינה נורמאלית, השלטון חייב לספק לאזרחים הגנה בפני האויב. אם הוא איננו מסוגל לכך הרי הוא מחויב, לכל הפחות, לאפשר להם להגן על עצמם. במדינת ישראל, השלטון אינו דואג להגנה מספקת ליהודים, לא מפני טילי קסאם שהפכו לשגרה בדרום ולא מפני מחבלים בכל מקום בארץ. אפקט ההרתעה כבר אינו קיים, ומערכות המשפט וכוחות הביטחון יצרו מצב שהחייל או השוטר בשטח מהססים לירות במחבל על טרקטור דורסני ברחובות ירושלים או במחבל שזה עתה ניסה להרוג ילד קטן בגבעות השומרון. במצב כזה, הדרישה הטבעית ביותר צריכה להיות: לתת לנו לכל-הפחות את האפשרות החוקית להצטייד בנשק כדי שנוכל להגן על עצמנו.

ומה באמת קורה? הערבים זוכים שוב ושוב לאתנן ומחוות, החל מאלפי הרובים שהעביר רבין לערבים בימי הסכם אוסלו העליזים שהפכו לעקובים מדם, דרך חורבות הישובים היהודים שהעניק שרון במתנה על מגש-של-נחישות למדינת החמאס בעזה, ועד לאולמרט ושותפיו ומעלליהם. לעומת זאת, את כלי הנשק שבידי האזרחים היהודים תושבי יהודה ושומרון רוצים לצמצם עוד ועוד.

במצב הזה, כאשר אנו מרגישים פעמים רבות מדי שזרועות הממשלה פועלות ככוח או"ם ניטרלי במקרה-הטוב. האם ניתן לומר משהו נגד אותם אזרחים זועמים החשים על בשרם את אוזלת היד ובניסיון לשקם, ולו-במעט, את יכולת ההגנה העצמית וההרתעה הם פועלים נגד הכפרים אשר מהם יוצאים המרצחים ואשר מהווים בית-גידול מעודד לטרור? אם מישהו במערכת השלטון רוצה שהציבור לא ייקח את היוזמה לידיו, אדרבה שידאג לכך שהציבור לא ירגיש כל-כך מאוים ופגיע. נשמח מאוד אם כך יעשה.

נכון, יש שורשים נוספים לעניין מלבד הנימוק הפשוט של הזכות להגנה עצמית.

אומנם כן, לנו ברור שהערבים הנמצאים כיום בכפרים שסביבנו אינם צריכים להישאר כאן. במוקדם או במאוחר (ומוטב מוקדם) אנו חייבים למצוא להם מקום אחר על פני הגלובוס. כאן לא! כיצד יצא הדבר לפועל? זו שאלה טובה מאוד. אולי צריך להמתין לשעת הכושר, כמו שנעשה במלחמת השחרור כשהגיעה הזדמנות-פז להניס אוכלוסיה שלימה. איך שלא יהיה, בתוכנית-הגדולה שלנו זה חייב להיות. אסור לשכוח שבארץ השייכת לעם היהודי אין מקום לאוכלוסיית אויב.
 

ולסיום, מניין יבוא התיקון? לא נהיה נאיביים. תגובות נזעמות של אזרחים נפגעים פה-ושם לא יפתרו את הבעיות הביטחוניות. פתרון אמיתי תלוי כמובן בשאלת ההנהגה
נכון, זוהי נקודת המוצא שלנו. אנחנו מרגישים כאן בעלי-הבית, וליתר דיוק: מקבלי הזכאות מאת בעל-הבית האמיתי ואל הערבים אנו מתייחסים כתושבים זמניים בלבד. ברגע שהתושבים הזמניים הופכים לאויב של ממש ולפראי-אדם המגדלים את בניהם להיות רוצחי יהודים, שעון החול התרוקן והסבלנות פוקעת.

ולסיום, מניין יבוא התיקון? לא נהיה נאיביים. תגובות נזעמות של אזרחים נפגעים פה-ושם לא יפתרו את הבעיות הביטחוניות. פתרון אמיתי תלוי כמובן בשאלת ההנהגה.

כאשר תקום לנו, בעזרת ה', הנהגה אמיתית, הנהגה ישרה ובוטחת ולא פחדנית ופתלתלה, הנהגה יהודית במוצהר הרואה עצמה מחויבת בראש-ובראשונה לעם היהודי ולברית עם ה' אלוקיו, אז, ורק אז, ניתן יהיה להילחם כראוי באויבים ולהבטיח הגנה ליהודים כאן בארץ ישראל.