ילדים להורים גרושים

המריבות בין ההורים שייכים אך ורק למעגל של ההורים.

הרב אליקים לבנון , כ"ג באלול תשס"ח

הרב לבנון
הרב לבנון
הרב לבנון

שאלה: כאשר הייתי בת 9 ההורים שלי נפרדו. כיום אני בת 23 וגרה עם אימי. משך השנים שמעתי הרבה סיפורים קשים על אבא שלי, ולמעשה אני בנתק מוחלט ממנו. אני רוצה להתחתן, ויש לי הרגשה שהנתק הזה מפריע לי ליצור קשר עם בחורים. ממש לאחרונה התחלתי לחשוב אם זה נכון להאמין לכל הסיפורים ולהרגיש שנאה כלפי אבא או אולי לפתוח את הראש למחשבות אחרות?


ככלל, הקשר בין ההורים או לעיתים המריבות בין ההורים שייכים אך ורק למעגל של ההורים. מותר לילדים להיות אוזן קשבת לאבא וכן אוזן קשבת לאימא, אך אסור להם לנקוט עמדה או להביע דעה
תשובה:
מבנה נכון של בית, משפחה, הוא במעגלים. שני מעגלים משולבים הם ההורים. כאשר משלבים מעגלים זה בזה נוצרים שלושה מרחבים: המרחב של הבעל, גבולות אחריות, תפקידים וכדו', והמרחב של האישה. המרחב שלישי הוא משותף לשניהם. גם הילדים יוצרים מעגל לעצמם, אך המעגל שלהם הוא מתחת למעגל של ההורים, ומשתלב עם המעגל של האבא, עם המעגל של האימא, וגם מעט בחלק המשותף לשניהם.

ככלל, הקשר בין ההורים או לעיתים המריבות בין ההורים שייכים אך ורק למעגל של ההורים. מותר לילדים להיות אוזן קשבת לאבא וכן אוזן קשבת לאימא, אך אסור להם לנקוט עמדה או להביע דעה. הכוונה היא שהם רשאים ואפילו צריכים "להתחבר עם הכאב" של כל אחד מההורים. ברור שתהליך פירוד בין ההורים גורם נזק וצער לשני הצדדים. הבנה לצער של האב אינה סותרת הבנה לצער של האם. הזדהות עם הצער אינה הזדהות עם האדם. כצפוי, כל אחד מההורים מעוניין למשוך אליו את הילדים ולהמריד אותם נגד הצד השני, אך בסופו של דבר נגרם מכך נזק הן לכל הורה בפני עצמו והן לילדים. לכן, הבנים והבנות חייבים לחזק איש את רעהו ולהציב גבול מפריד ברור בין שותפות עם הכאב והקושי לבין נקיטת עמדה לצד זה או זה.

מתוך ראיית דרך זו נחזור לשאלתך.

כפי שאת כותבת, בילדותך לא עשית את ההפרדה הזאת והתחברת לאמך, עד כדי ניתוק קשר ואפילו שנאה לאביך. טוב וחשוב שהתעוררת בשלב זה של חייך לברר מחדש את היחס לאביך.


יפה אמרת. ודאי שאם הגבר אשר אמור לציין עבורך את האדם האידיאלי, אבא, נפגעת דמותו, יש בכך הקרנה ויצירת חשש סמוי מכל גבר או בחור שמא גם הוא שייך לאותו זן גברי
עבודה קשה בפניך. המגמה שאת צריכה להציב היא לנקות את משקעי העבר, עד כמה שאפשר לשכוח את הסיפורים אשר שמעת, ולפתוח פתח להתחבר מחדש עם אבא. אפשר להשתמש לשם כך בדרכו של החפץ חיים הפוסק בספרו על הלכות לשון הרע שאם אנו שומעים לשון הרע על אדם, גם כאשר אנו נאלצים לשמוע את הדברים, אין לנו היתר להאמין בהם. כך גם ביחס לסיפורים ששמעת מאימא, קבלי אותם כאילוץ שנאלצת לשמוע, אבל אל תקבלי אותם כאמת, ולכל הפחות, הציבי סימן שאלה על גבם. ואם תשאלי, והרי אני פוגעת באימי ומאשימה אותה בשקרים על אבי. לא היא. מנקודת המבט של האם, היא ודאי ראתה את מעשיו של בעלה באור שלילי וכך גם הציגה את העובדות בפנייך, אך לכל מטבע יש שני צדדים. היא איננה יכולה להיות אובייקטיבית בשיפוט מעשיו, ואת רשאית ואף מחויבת להבהיר לעצמך שוודאי אפשר לראות ולפרש את המעשים מזווית אחרת.

בשאלתך הוספת שהנתק מאבא ייתכן שיש לו השפעה על קשרים עם בחורים. יפה אמרת. ודאי שאם הגבר אשר אמור לציין עבורך את האדם האידיאלי, אבא, נפגעת דמותו, יש בכך הקרנה ויצירת חשש סמוי מכל גבר או בחור שמא גם הוא שייך לאותו זן גברי. לכן, שבעתיים את מחויבת לעמול על ניקוי העבר והארתו באור חדש. אומץ רב את צריכה כדי לצאת לדרך וליזום קשר חדש עם אביך. אין צורך לחזור ולדוש בעבר כדי לראות כיצד רואה הוא את אשר אירע. יש לקבל החלטה, להכיר את ההווה, ועל בסיסו ליצור את הקשר הבריא אשר יחזיר אותך לקיים מצוות כיבוד בשלמותה: כבד את אביך וגם את אמך.

המאמר הוא מתוך עלון "קוממיות".