כך נשללות זכויות בסיסיות ליהודים

נשללות מעופר גמליאל וחבריו זכויות אדם בסיסיות.

אברהם בנימין , כ"ט באלול תשס"ח

אברהם בנימין
אברהם בנימין
עצמי

ליל ראש השנה. השולחן הערוך בכלים בוהקים, גדוש במטעמים. נרות של יום טוב מנצנצים בפמוטות הכסף וקערית הדבש תופסת את מקומה בראש השולחן. מנהג ישראל קדושים לאכול מיני מגדנות ביום הדין, בו יפסק משפטנו לטובה. כל עם ישראל כבר מוכן לטעום מן הדבש המתוק. כולם, חוץ מעופר גמליאל, אסיר יהודי לאומי – שפתח בשביתת רעב בדרישה לקבל את זכויותיו הבסיסיות, האנושיות.


על פי חוק, זכאי עופר לחופשות כבר למעלה משלוש שנים, אך בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, די לבית המשפט באמירה אפופת חשיבות מפי השב"כ כי מדובר בחומר חסוי, כדי למנוע מעופר את זכויותיו הבסיסיות ביותר
עופר גמליאל, אב לשבעה ילדים, הכלוא כבר שש שנים וחצי, עד היום לא זכה לצאת ולו לחופשה אחת, בשעה שעברייני רכוש, סוחרי סמים, סרסורים וראשי משפחות פשע יוצאים לחופשות הניתנות ביד נדיבה. העוול זועק לשמיים בשעה שמחבלים שדם יהודי טהור על ידיהם הטמאות – משתחררים לגמרי כמחווה לרגל חג מוסלמי, או כהצהרת כוונות טובות מול הפרטנר של שלשום והפרטנר של מחר.

כך עוברות הרשויות על החוק

על פי חוק, זכאי עופר לחופשות כבר למעלה משלוש שנים, אך בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, די לבית המשפט באמירה אפופת חשיבות מפי השב"כ כי מדובר בחומר חסוי, כדי למנוע מעופר את זכויותיו הבסיסיות ביותר – השתתפות בשמחה משפחתית או להבדיל, בניתוח של אחד מילדיו. שופט ביהמ"ש המחוזי בתל אביב דחה זה מכבר את טענות השב"כ בדבר "מסוכנות מיחודת" של האסירים היהודיים הלאומיים, וגילה למעשה כי המניע של שירותי הביטחון הכללי הוא יצירת גורם הרתעה עתידית מפני מעשים דומים, באמצעות ההענשה החמורה והתנאים הקשים. לאחר שקלונו של השב"כ תועד בפרוטוקולי בית המשפט, מיהרו האחרונים אל בית המשפט הגבוה לצדק,  אשר מפורסם כמקום של משפט צדק, ללא משוא פנים וללא נטיות פוליטיות. כידוע. באופן "מפתיע", בית המשפט העליון אימץ את עמדת השב"כ.

עופר הוא לא האסיר היחיד שסובל מאפלייה: גם שלומי דביר, גור המל ואסירים נוספים סובלים מקיפוח מתמשך. לא רק אסירים שהורשעו זוכים ליחס זה, אלא גם כאלו שנתפסו קודם מעשה: האחים מרדכי ואליצור הראל (לוינשטיין) שנעצרו על רקע הגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון, ואריה טסלר שנעצר לאחר הריסת בתי עמונה, לא זוכים לחופשות. זאת ועוד: גם תנאי הכליאה הבסיסיים ביותר, כמו שימוש במתקני הספורט של הכלא, נשללים מהם בתואנה כי רוצים להגן עליהם מפני הערבים, לכן רק הערבים זוכים לצאת לחצר. למרבה האבסורד, גם בטקס יום הזיכרון לחללי צה"ל, יצאו רק האסירים הערבים, בעוד שהאסירים הלאומיים נשארו בתאים ולא הורשו להשתתף.

וארגוני זכויות האדם שותקים


כל שערי המשפט נטרקים בפניהם בזה אחר זה, שער אחרי שער. עופר חש כי דרך המוצא היחידה העומדת בפניו היא שביתת רעב עד לביטול האפלייה
כל שערי המשפט נטרקים בפניהם בזה אחר זה, שער אחרי שער. עופר חש כי דרך המוצא היחידה העומדת בפניו היא שביתת רעב עד לביטול האפלייה. עד לביטול האפליה – באופן חד משמעי. מנגד, המערכת מכבידה את עולה עליו. עופר נחבש בצינוק בעל תנאים קשים במיוחד: חדר זעיר וחשוך בכלא 'אהלי קידר' שבבאר שבע, בו מתגוררים לצידו שרצים ורמשים. על מנת לשבור את רוחו מונעים ממנו קשר עם העולם שבחוץ - אין טלפונים, אין ביקורים, אין יציאה לחצר ואפילו לא שולחן, כיסא ומיטה – רק מזרון דק על רצפת הבטון. משל היינו במדינה טוטליטרית במזרח התיכון ולא בדמוקרטיה נאורה בעלת חוק יסוד: "האדם וחירותו", אשר ראשי מערכת המשפט כה גאים לנפנף בו. "הפתרון הטוב ביותר לאפלייה המתמשכת", אומרים חבריו של עופר בלעג מר, "הוא להתאסלם, אולי ככה גם ארגוני זכויות האדם יזכרו למחות נגד המערכת".

יהודי יקר. אפשר וכדאי לאכול תפוח בדבש בראש השנה, אך נזכור ביום הדין את עופר השובת רעב ואת חבריו הסובלים מעינוי דין מתמשך, ונשתדל לעזור להם כמיטב יכולתנו.

בימים אלו, הוקם אוהל מחאה נגד הקיפוח המתמשך, סמוך לישיבת "מרכז הרב" בה נרצחו שמונת הקדושים, הי"ד. את האוהל מאיישים בני משפחות האסירים וחבריהם. גם חלק מהורי הנרצחים הודיעו על תמיכתם במהלך, ומשתתפים בפעילות ההסברה והמחאה הנערכת במקום. המעוניינים להצטרף ולסייע יפנו לדוד: 052-6051156.