מאז שהחלו לדבר אצלנו נכבדות בנושא השלום (ועדיין המאמץ עומד בעינו), טחו העיניים והאוזניים לראות ולשמוע את ה"פרטנר" הערבי בכללו שאינו מסתיר כלל וכלל את שאיפותיו. אלה מושמעים מפי כל נער וזקן, מופיעים בכל ספר לימוד ועיתון, מתפרצים מכל מסגד. והעדויות לכך טבועות בדם אלפי נפגעי הטרור היהודי המתרחש כמעט מעשה של יום ביומו.



מאז שהחלו לדבר אצלנו נכבדות בנושא השלום (ועדיין המאמץ עומד בעינו), טחו העיניים והאוזניים לראות ולשמוע את ה"פרטנר" הערבי בכללו שאינו מסתיר כלל וכלל את שאיפותיו

ההגירה של הערבים לארץ ישראל החלה עם ראשיתה של ההתיישבות הציונית בשלהי המאה ה-19. אז החלו להגיע ערבים מסוריה, לבנון, מצרים ולוב... כאשר קרעו הבריטים בשנת 1922 כ-75% מהשטח שיועד ליהודים כבית לאומי בעבר הירדן על פי החלטת חבר הלאומים, הם השליטו את הנסיך עבדאללה שמשפחתו מקורה בערב הסעודית והקימו את עבר הירדן. המבנה האתני של ממלכת ירדן זהה לזה  של ערביי ישראל ובו "הפלשתינים" מהווים 100%.

לא מכבר פרסמה ועדת המעקב של ערביי ישראל, המורכבת מחברי הכנסת הערביים וארגונים כמו: עדאלה, תעאיוש וראשי מועצה מקומיות ערביות, את מסמך החזון העתידי הערבי ובו הם מתארים את מדינת ישראל כמי שנולדה בעקבות פעולה קולוניאליסטית ביוזמת האליטות היהודיות באירופה, ואילו הם בעלי הבית האמיתיים שאיתרע מזלם ומלחמת 1948 הביאה להקמת מדינת ישראל על שטח פלשתין ההיסטורית ועקב כך הם נאלצו לשאת אזרחות ישראלית. המסמך "מציין" קיפוח, דיכוי לאומי, ונישול.

ישראל מואשמת באחריותה לנכבה הפלסטינית ונדרשת לשלם פיצויים לאזרחים כקבוצה וכיחידים. הם מתעלמים כמובן מיציאת ארצות ערב למלחמת שמד נגד ישראל כשהם ערביי הארץ היוו את חוד החנית. ומשלא צלח בידם כינו את כישלונם "נכבה".

כאשר "מובהרת" ההיסטוריה מצד ערביי ארץ ישראל, הם מגיעים לעיקרו של המסמך:

1) ישראל לא תוגדר עוד יהודית, אלא כמדינה רב תרבותית.



2) ביטול חוק השבות.





הערבים הבינו זה מכבר את חולשת המדינה ואת אוזלת ידה והקימו במהלך השנים מאות "מכוני מחקר" שלכולם מטרה אחת ויחידה, לקעקע את מדינת ישראל כמדינה יהודית ולפעול לחורבנה מבפנים

3) כינון חוקה פלשתינית כשחברי הכנסת יכולים לפסול חוקים המנוגדים לחוקה הפלשתינית.



4) הפליטים הפלשתינים יוכלו לחזור, ויקבלו אזרחות ישראלית מלאה. גם פליטים אחרים, אם רצונם בכך, יקבלו אזרחות.



5) נסיגה מלאה מכל "השטחים הפלשתינים" עד קווי 67, ובהם תוקם מדינה פלשתינית חפה מיהודים.

במסמך הנ"ל אין ולו מילה אחת על זכויות ולאומיות היהודים, ואין הכרה בזכות היהודים על הארץ. המסמך רחוק שנות אור מאיזה שהוא רצון לשלום ואחווה והוא מביא את החזון האמיתי של ערביי ארץ ישראל, מיעוט השואף להביא להכחדת המדינה בתוכה הוא חי ולבוא תחתיה.

הערבים הבינו זה מכבר את חולשת המדינה ואת אוזלת ידה והקימו במהלך השנים מאות "מכוני מחקר" שלכולם מטרה אחת ויחידה, לקעקע את מדינת ישראל כמדינה יהודית ולפעול לחורבנה מבפנים. באמצעות "מחקרים" הם מבקשים "להוכיח" שאינם יכולים להשתלב במדינת היהודים עקב גזענות ואי שוויון ומערכת פוליטית משומנת ועשירה. בסיוע סייענים יהודים, אנטי ציונים ואוהדים מחו"ל, הם עושים לילות כימים למען מטרה זו. מסמך החזון שהוא אחד מיני דוחות ומסמכים רבים שכבר התפרסמו במספר שפות, מופצים בין כל מעצבי דעת הקהל בעולם כדי שדברי הבלע, העלילות וההשמצות יעשו את שלהם ומדינת ישראל תוכתר ותוחרם כציר הרשע, והעולם הנאור יעשה כל שביכולתו כדי להקל על "סבלם של המדוכאים".





בכל מדינה מתוקנת בה גוף שכזה היה מפרסם מסמך שכל תכליתו להרוס את המדינה בה הוא חי ועל חורבותיה לכונן ישות ריבונית משלו, היה הדבר מעורר סערה רבתי. האם הבסקים או הארמנים או הסקוטים היו יכולים לפרסם זאת?

בכל מדינה מתוקנת בה גוף שכזה היה מפרסם מסמך שכל תכליתו להרוס את המדינה בה הוא חי ועל חורבותיה לכונן ישות ריבונית משלו, היה הדבר מעורר סערה רבתי. האם הבסקים או הארמנים או הסקוטים היו יכולים לפרסם זאת? הייתכן שראשיה ושריה של מדינת ישראל אינם מאמינים בה עוד, והם רואים בערבי את השליט הקבוע ובישראלי את הארעי? וכפי שהם רחמנים בני רחמנים לרוצחים ערבים המשוחררים מבתי הכלא הישראלים, כך הם רואים במסמך החזון מעין צדק ערבי, ואולי לכן גם נקבעה השפה הערבית כשפה רשמית? ערביי ישראל מעולם לא נתייחדו בלשון משלהם. שפתם היא ערבית כשפתם של כלל בני האומה הערבית. מאימתי שפת האויב היא שפה רשמית?

ערביי ארץ ישראל "מבהירים" במסמך את האפליה ממנה הם סובלים ואת הדיכוי הלאומי. האם הם לא שמעו וחוו אפליה מתקנת בכל הגזירות: סטודנטים באוניברסיטאות, שופטים בבתי משפט, רופאים בבתי חולים, רוקחים, צוערים במשרד החוץ ועובדים בכלל? המיעוט הערבי כאן נהנה מחירויות וזכויות יותר מכל הרוב הערבי במדינות ערב. האם ערביי ארץ ישראל רואים עצמם כתושבים שווי זכויות וחובות או כלאומנים  המזדהים לחלוטין עם אחיהם הערבים בכל מקום? דבר שבא לידי ביטוי בהשתתפות של חלק מערביי ארץ ישראל בפיגועי טרור, בהפגנות והתססות נגד המדינה, באלימות הלאומנית, דוגמת: מהומות אוקטובר בה חברו לאחיהם באינתיפאדה ונתקו את המדינה מצפון לדרום (כאשר הם מוצגים בתפקיד הקורבן).

דרישתם במסמך הגזעני הקורא לביטול הגדרתה של המדינה כיהודית ולכינון משטר המבוסס על דמוקרטיה הסדרית המאפשר לערביי ישראל להטיל וטו על החלטות לאומיות, אומר הכל. ואם היה עוד ספק בלב מי, כדאי שיתחיל להתפקח.

כי הכל כבר זועק: "בן אדם מה לך נרדם".