מקום עבודה מעורב

משקיעים בחינוך נפרד, ובמקומות עבודה נשכחה כל התורה

הרב אליקים לבנון , ט' בתשרי תשס"ט

הרב לבנון
הרב לבנון
הרב לבנון

שאלה: אשתי עובדת כפקידה במשרד עם עוד גברים. אומנם כל העובדים דתיים ויראי שמים, אבל אני מרגיש ממש קנאה. לפעמים אני נכנס למשרד ונדמה לי כאילו יש אווירה של קלות ראש. כאשר אני מעיר לה בבית, היא מתפרצת עלי וטוענת שאני רק עוקב אחריה ואם זה ימשיך היא פשוט תתפטר מהעבודה, ובאמת אין שום קשר בינה לבין העובדים. האם אני צריך להתגבר על רגשותיי?


במישור הציבורי אנו רחוקים מאוד מהמצב האידיאלי. לכתחילה, ראוי היה שהחברה הישראלית תבנה לעצמה מערכות לגברים ומערכות לנשים
תשובה:
שאלתך מורכבת, ודורשת התייחסות לסוגייה משתי זוויות: הזווית הציבורית, דהיינו: המבנה החברתי הישראלי בו משולבת עבודת גברים ונשים. והזווית הפרטית שלך כבעל לאשתך.

במישור הציבורי אנו רחוקים מאוד מהמצב האידיאלי. לכתחילה, ראוי היה שהחברה הישראלית תבנה לעצמה מערכות לגברים ומערכות לנשים. לכל אדם שומר מצוות ברור שיש לו שתי מערכות כלים לאכילה, חלבי ובשרי, ועוד שתי מערכות כאלה לפסח. למעשה הוא נזקק לרכוש פי 4 מהצורך הפשוט, וברור שזה מצריך השקעה כלכלית. איש לא יעלה על דעתו לחסוך במערכות הכלים הללו כדי לצמצם בהוצאותיו. באותה מידה צריך היה להיות ברור לנו כציבור שיש מערכות כלכליות לגברים ומערכות אחרות לנשים.

כמה אנו משקיעים בחינוך נפרד, מהגיל הרך ועד ללימודים אקדמאים נפרדים, שירות צבאי נפרד וכדו'. והנה במקומות עבודה נשכחה כל התורה, והמערכות חוזרות להיות מעורבות. וכבר אמרו חכמים: "אין אפוטרופוס לעריות". גם אישה צדקת כברוריה, אשת ר' מאיר, לא החזיקה מעמד בפני תלמידו של בעלה. ובוודאי שאנו כחברה חייבים לחתור לשינוי הדרגתי של המצב כיום.

ולענין המשפחתי שלכם: בתורה אנו מוצאים מצב של קנאות בעל לאשתו "וקינא לאשתו". אולם, לפי התוצאה המתקבלת מקנאות זו, יתכן שיש בכך רמז של התורה עצמה שזו איננה הדרך המובחרת. שהרי תוצאת הקנאה, בכל מקרה, מביאה למחיקת שם ה' אל המים המרים אותם צריכה האישה לשתות.

י
אמור לה את מחשבותיך החיוביות עליה בפה מלא, והשתמש בכך כעוד בסיס לבנות את האהבה שביניכם. חשוב אתה כיצד תצא אשתך מהבית בדרכה למקום עבודתה?
פה לימדונו חכמים שהקב"ה מוחל על כבוד שמו, ואומר: "ימחה שמי על המים כדי לשים שלום בין איש לאשתו". אך כאמור, אפשר שלכתחילה ראוי ללכת בדרך אחרת. האלטרנטיבה לקנאה היא אמון ואהבה. בעל חייב לתת אמון מלא באשתו שהיא בוודאי יודעת לשמור על ערכי התורה והמוסר, ומתוך כך היא שומרת על עצמה שלא לעבור גבולות בתוך קשרי העבודה שיש לה. האמון חייב להיות עטוף ומרופד באהבה רבה שחייב כל בעל לאהוב את אשתו.

ודאי תטען שהדבר קשה עליך, מפני שבעיניך הינך רואה שיש אווירה של קלות ראש במקום עבודתה של אשתך, וכיצד אפשר לדרוש ממך לתת לה אמון ואהבה? אבל הרי זו גופא התשובה. וכי מה סבור אתה שאם תעיר לה ואולי אף תנזוף בה על שותפותה באותה קלות ראש, זה הדבר אשר יביא אותה לחדול מכך? ההיפך הוא הנכון. דווקא על ידי כך שתתאמץ בנפשך ובעמל ויגיעה תבנה אצלך את האמון באשתך, זה הכוח העיקרי אשר ייתן לה כלים להתמודד עם האווירה הקלילה במקום העבודה. כאשר אשתך תדע שיש לה בעל תומך הנותן בה אמון, תדחה מעליה כל הרהור של קלות ראש ותישאר נאמנה בנפשה וברוחה לבעלה.

אמור לה את מחשבותיך החיוביות עליה בפה מלא, והשתמש בכך כעוד בסיס לבנות את האהבה שביניכם. חשוב אתה כיצד תצא אשתך מהבית בדרכה למקום עבודתה? מה המחשבות אשר ילוו אותה: הנה אני זוכה לצאת מבית מלא אמון ואהבה, יש לי בעל תומך המקרין את אהבתו כלפיי. זכותי וחובתי לשמור אמונים לבעלי היקר, לא להיסחף לאווירה שלילית, אם תהיה, ולשוב אל ביתי בשמחה.

כך יתקיים בכם "וידעת כי שלום אהלך".

המאמר הוא מתוך עלון "קוממיות".