להפסיק להתגונן

לא לתת לתקשורת השמאלנית לקבוע לנו את סדר היום.

בעז מלט , כ"ח בתשרי תשס"ט

בעז מלט
בעז מלט
ערוץ 7

דוברי הציבור הכתום מיהרו להתגונן, למחות ולהבהיר שהקללות ששודרו ב"גלי צה"ל" לא מייצגות אותנו, שאין זו דרכנו וכדו' .וכי זו הפעם הראשונה שמעצבי דעת הקהל בתשקורת עושים לכם את זה?! האם עוד לא הבנו את השיטה, כיצד הם הופכים את הצבע של הדיווח על אירוע כזה או אחר בשיטה זו?


במקום למלא את תפקידה למחות על התנהגות אנטישמית של השלטון ובמקום לצאת בכותרת פרעות בחברון או מאורעות תשס"ט, הלכה התקשורת לחפש איזה מתנחל "קיצוני" שנמצא בעידנא דריתחא והעדיפה עליו לדבר כל היום
כתב "גלי צה"ל" לא הצמיד את המיקרופון לעצרת המונים כל שהיא, גם לא לדובר הישוב היהודי בחברון או לרב העיר. הוא חיפש איזה פרייאר תמים שיספק לו את הסחורה, שייתן לו אוכל ללעוס כל היום. הייתי מצפה, כתגובה ראשונית, שנציגינו ימחו קודם כל בהתנהגות התקשורת בשיטה הזו לחפש אצלנו מישהו עם אף ארוך ועם פה פעור, ולהיפטר מהנושא המרכזי שעליה היה לעסוק בו.
 
במקום למלא את תפקידה למחות על התנהגות אנטישמית של השלטון ובמקום לצאת בכותרת פרעות בחברון או מאורעות תשס"ט, הלכה התקשורת לחפש איזה מתנחל "קיצוני" שנמצא בעידנא דריתחא והעדיפה עליו לדבר כל היום. באמת האם אפשר להשוות בין דיבור מלוכלך ככל שיהיה לבין הונדליזם והאלימות שנהגה בהם המשטרה, אפילו בהרס בתים לא חוקיים של ערבים במזרח ירושלים קודם הוציאו את הציוד מהבית. ובירושלים ישנה אפשרות לקבל אישורי בנייה בעקרון, כך שהריסת בית לא חוקי היא לגיטימית.

אני לא חושב שנכון מצידנו לתת לתקשורת השמאלנית לקבוע לנו את סדר היום, ולרוץ לגנות אדם כזה או אחר כדי לרצות אותם. אם באמת התקשורת כל כך סולדת מדיבורים שכאלה, שלא תיתן לאנשים כאלה את המיקרופון ביד.

הטיעון המרכזי צריך להיות סובב על לגיטימיות הבנייה ביו"ש: אם ערבי בונה בית לא חוקי בחברון, אף אחד לא יהרוס לו אותו וכך בכל רחבי יהודה ושומרון. אבל כאשר יהודי בונה, הורסים לו. ובאמת היה צריך להיות בדיוק הפוך שהרי היהודי בונה בארצו, והערבי בארץ זרה לו.


הטיעון המרכזי צריך להיות סובב על לגיטימיות הבנייה ביו"ש: אם ערבי בונה בית לא חוקי בחברון, אף אחד לא יהרוס לו אותו וכך בכל רחבי יהודה ושומרון. אבל כאשר יהודי בונה, הורסים לו
פעם ביושבי על כסא הנאשמים בבית המשפט בעוון הסגת גבול לשטח "של ערבים", שאגב לא הביאו כל מסמכי בעלות עליו, טען בבית המשפט פקח מנהל  שהיה עד מטעם המדינה שאומנם ערבי שמעבד אדמה לא צריך להראות מסמכי בעלות כדי לעבדה, אבל כאשר יהודי מעבד אדמה הוא כן צריך להראות.

אם באופן עקרוני היה אפשר לקבל אישורי בנייה ביו"ש ולהקים ישובים חדשים ואדם פלוני היה בונה בלי אישור, ראוי שיהרסו לו את הבית כמו בחלקים אחרים של ארצנו. אבל כשהשלטון לא נותן שום אישורים ביו"ש לבנייה של יהודים כשהוא הופך לאנטי ציוני וכשהוא מיישם את מדיניות הספר הלבן, הרי שהבנייה הופכת ללגיטימית מאוד, לא פחות מהבנייה של יישובי "חומה ומגדל" שהרי אין לשלטון יהודי בארץ יותר זכות למנוע מיהודים להבנות בה מאשר לאנגלים.

לא יעלה על הדעת שהקמת בית לאומי בארץ ישראל מורידה בכהוא זה את זכותנו ההיסטורית לבנות ולהבנות בה. לכן מוטב לנו להתמקד בלגיטימיות הבנייה הלא לגאלית במרכז הארץ (יו"ש) בשאת נפשנו ממדיניות פרו ערבית של הממשלה, מהונדליזם של המשטרה בפינוי המאחזים, ומהסכנה הגדולה שבאיסוף הנשקים מהמתנחלים ומסירתם לשוטרי הפת"ח (לא התבלבלתי, הרש"פ והפת"ח זה היינו הך) מאשר להתגונן כל הזמן.