נצח ישראל

בעיות נועדו לבחון את אמונתנו, במי שהבטיח את ההבטחה

הרב משה צוריאל , כ"א בתשרי תשס"ט

הרב משה צוריאל
הרב משה צוריאל
צילום: עצמי

סיפורו של ישראל הוא של תלאות רבות, בעיות ולבטי דרך, אבל בסופו של דבר ישראל מתגבר על כל הפרעה, ישראל מנצח כל המתקומם נגדו.


כל הסיכויים הטבעיים הם כי עם שהוא ללא מנהיג פוליטי, ללא ארץ, ללא שפה משותפת, עם שהוא מפוזר ומפורד בין העמים בכל קצווי תבל, כיצד ישרוד? ובמיוחד יש לתמוה כאשר כמעט בכל מקום ביקשו להרע לו ולבטל את ייחודו היהודי?
עם ותיק אנחנו. תולדות עמנו התחילו מלפני כשלושת אלפים ושלוש מאות שנה, וזהו פרק זמן ארוך. שאר עמי עולם שבעידננו, כולם ממש, נהיו אומות לאחרונה אחרי שהיינו בעולם כבר אלפי שנים, ועוד: כל שאר האומות הקדמוניות ותרבויותיהם שהיו מאז חלפו ועברו מן העולם. רק אנו ותרבותנו התורנית נשארנו בכל חוסן. איך יכולנו לעמוד נגד מצוקות כה עצומות וקשות שעוררו עלינו שונאי ישראל? אין זאת אלא בסיוע אלוקי עולם וגזירתו. כל הסיכויים הטבעיים הם כי עם שהוא ללא מנהיג פוליטי, ללא ארץ, ללא שפה משותפת, עם שהוא מפוזר ומפורד בין העמים בכל קצווי תבל, כיצד ישרוד? ובמיוחד יש לתמוה כאשר כמעט בכל מקום ביקשו להרע לו ולבטל את ייחודו היהודי? אין זאת אלא השגחה עליונה שציוותה על קיומו נגד כל הסיכויים.

יסוד גדול הזה נודע לנו מראש על ידי "ברית בין הבתרים" שבפרשתנו. הקב"ה הודיע לאברהם מה טומן העתיד עבור צאצאיו. כאשר בא חזון זה לאברהם: "ותרדמה נפלה על אברם, והנה אימה חשיכה גדולה נופלת עליו. ויאמר [ה'] לאברם: ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה. וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי" (בראשית ט"ו, י"ב-י"ד). מפרש רש"י: "והנה אימה וכו' רמז לצרות וחושך של גלויות. וגם את הגוי 'וגם' לרבות ארבע מלכיות, שאף הם כלים (כ' מנוקדת קמץ, כלומר יחוסלו) על ששעבדו בישראל". עד כאן לשון רש"י שהעתיק מדברי חז"ל.

אנו שואלים כאן שתי שאלות. ראשונה: אם בסופו של דבר נצליח להינצל מהצרות, מדוע הקב"ה מתכנן צרות לכל דורות עם ישראל? עת שמודיע ה' לאברהם שיהיו לו צאצאים, מיד הוא צריך להודיע לו על כל הצרות הצפויות? משום מה?

רבי שמשון רפאל הירש בביאורו לתהלים (ז', י') על הפסוק "ותכונן צדיק, ובוחן לבות וכליות" מבאר מה ההבדל בין שורש "נסה" לשורש "בחן". "נסה" מתייחס לבירור אם מסוגל האדם לעשות פעולה מסוימת, אבל "בחן" מגדיר מה חוסנו של דבר (ובמיוחד בבדיקת איכות המתכת) אם הוא יכול לעמוד בלחץ, אם החומר יכול לעמוד מול לחץ אוויר ורוחות. כך "ה' צדיק יבחן" (תהילים י"א, ה'). ה' בוחן את ישראל אם ראויים הם להיות עם הנבחר. הוא בוחן אם רצוננו המוסרי איתן לעמוד למרות הייסורים.

הבעיות נועדו כדי לבחון את אמונתנו במי שהבטיח לנו את ההבטחה. וכך מוצאים אנו בכל שלבי החיים שעד שהאדם זוכה לברכה, הוא חייב לעבור שלב של קשיים. עד שהאישה זוכה ללדת, היא צריכה לעבור חודשי היריון עם רגשי בחילה, הקאות ובסוף באים צירי לידה. עד שהחתן והכלה בונים את חייהם יחדיו, עוברים הם מתח של תחילת נישואיהם. עד שהאדם מצליח במסחר, הוא עובר שלבים של כישלונות. כל זה גם כדי ללמד לאדם להיות "מכיר בטובה" בעת שגשוגו, וגם כדי לחנך אותו להתמיד באמונתו בציפייתו לסוף המוצלח. לפי הפתגם העממי כסף שהשיג האדם בקלות, כמו כספי ירושה מאיזה קרוב שנפטר, מתבזבז בקלות. רק כסף שהאדם עמל ויגע על איסופו, ולפעמים מפסיד, יודע הוא להוקיר ולהעריך.


כך ייסורי ארץ ישראל בימינו. ממשלתנו חלשת האופי עוקרת היאחזויות ומצמצמת בנייה יהודית בהרבה מקומות. היא מהווה לנו ניסיון אם מאמינים אנו בצדקת דרכנו, אם בטוחים אנו בהבטחת בוראנו
כך ייסורי ארץ ישראל בימינו. ממשלתנו חלשת האופי עוקרת היאחזויות ומצמצמת בנייה יהודית בהרבה מקומות. היא מהווה לנו ניסיון אם מאמינים אנו בצדקת דרכנו, אם בטוחים אנו בהבטחת בוראנו. הניסיונות שיש לפנינו מהאיום האירני (פצצת אטום), והטרור הערבי המתגבר לאחרונה הם חלק מסיפור ההצלחה של "ברית בין הבתרים". "ידוע תדע וכו' ועינו אותם". ודאי אימה חשכה גדולה נפלה על אברהם כשנודע לו כך, אבל ה' הבטיח לו ולנו: "וגם הגוי אשר יעבודו דן אנכי". כל צוררי ישראל יפרע ה' מהם וינקום נקמתנו. וישראל יצליח נגד כל הגלים הבאים לשטוף אותו. זה מבואר במדרש תהילים (פרק ב', "למה רגשו גוים") שצוררי ישראל דומים לגלי הים הגועשים ורועשים לכסות פני החוף. וכל גל וגל נשבר עוד בטרם יגיע לחוף. כך היה עם פרעה, כך היה עם בני עשיו, כך יהיה עם גוג ומגוג. וכל צורר לא לומד לקח מאלו שקדמו לו.

מהר"ל מלמד שהיה אצל אברהם חיסרון דק באמונתו (גבורות השם, עמ' נ"ח), והתיקון לזה היה שבניו ישתעבדו במצרים "ויראו גבורותיו של ה' ובזה יקנו אמונה שלימה" (שם, עמ' נ"ה). כי זאת היא גבורה נפלאה שהגויים רצו לכלותנו ולהשמידנו לחלוטין, ולמרות זאת "ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד". למרות כל המתנגדים אלינו, יש לנו שמירה עליונה. כמה יפים הם דברי הרמב"ם ב"אגרת תימן" (מהדורה הגר"י קאפח, עמ' כ"ו): "וכבר הבטיח ה' יתעלה לאבינו יעקב כי בניו אע"פ שיכניעום האומות וינצחום, הרי הם קיימים אחריהם, ותמידיים [בקיומם] בלעדיהם [של האומות]. אמר ה' 'והיה זרעך כעפר הארץ' (בראשית כח, יד) כלומר כי על אף היותם מושפלים כעפר, מדרך (ר' מנוקדת פתח) לכל, [ב]סוף יגברו וינצחו. ועוד על דרך המשל, כמו שהעפר לסוף עולה על הדורך עליו, ונשאר בלעדיו . וכבר ביאר ישעיה הנביא והודיענו בשם ה' כי האומה הזו בזמן הגלות, כל מי שזמם מזימת כפיה ואונס יעלה הדבר בידו ויתאפשר לו, אך לסוף יושיענה ה' ויסיר ייסוריה וצערה וכו'. וכשם שלא יתכן לתאר ביטול מציאותו של ה' יתעלה, כך לא יתכן להכחידנו ולכלותינו מן העולם, כמו שאמר 'כי אני ה' לא שניתי, ואתם בני יעקב לא כליתם' (מלאכי ג', ו')" (עיין שם שהאריך).

רש"י הזכיר זאת בביאורו לחזון "בית הבתרים". "ואת הציפור לא בתר: לפי שהאומות נמשלו לפרים ואילים ושעירים וכו' וישראל נמשלו לבני יונה, שנאמר: 'יונתי בחגוי הסלע'. לפיכך בתר הבהמות, רמז שיהיו האומות כלים והולכים. ואת הציפור לא בתר, רמז שיהיו ישראל קיימים לעולם" (בראשית ט"ו, י'). וכמה יפה כתב מהר"י אברבנאל (בתשובה לשאלה י"ד) שהעיט (עוף אוכל נבלות) לא היה יכול לנגוע בציפור (סמל לישראל) כי אברהם לא בתר אותו, וגם הפריח אותו באוויר בטרם יבוא העיט האכזרי. והוא ציפור דרור עד היום.

המשך

ניתן להוריד את כל מאמרי הרב צוריאל שהתפרסמו בערוץ 7 בקובץ אחד (הקלק על הקישור עם הכפתור הימני של העכבר ובחר "שמור יעד כ" ובחר את המקום במחשב לשמור את הקובץ).