מסיתים את הדיון

צריכים להפסיק את השימוש הציני ברצח רה"מ יצחק רבין.

הרצל בן ארי , י"ב בחשון תשס"ט

הרצל בן ארי
הרצל בן ארי
ערוץ 7

כמדי שנה סביב תאריך י"א בחשון, יום הירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין, מתנהל מחול שדים כנגד הימין. אותם אלה העוסקים שוב ושוב בהיתכנות של "רצח פוליטי נוסף" מצטיירים כביכול כ"דואגים" לדמוקרטיה, ובעצם מסיתים בעצמם נגד מחנה שלם, המחנה הלאומי, ובכך מדירים אותו מהעיסוק בזיכרון רצח ראש ממשלה, והופכים אותו למגזרי. גם השנה אנו עדים לגל עכור של מסע הסתה כנגד ציבור המתיישבים ביהודה ושומרון. העיתוי אינו מקרי. לצד יום רצח רבין נמצאים אנו בתקופה של ממשלת מעבר, לקראת בחירות בעוד כשלושה חודשים, ופוליטיקאים רבים מנסים להתחיל את הקמפיין שלהם באמצעות הסתה כנגד אזרחי ישראל המתגוררים ביו"ש.גורמים שונים בשמאל בכלל ובממשלה בפרט עסוקים בציד מכשפות כדי לנסות ולגרוף רווחים פוליטיים על גבם של שלוש מאות אלף ישראלים שומרי חוק ונאמנים למדינה.

נדמה שהשרים מתחרים ביניהם מי יתבטא בצורה החמורה החריפה והמכפישה ביותר, ויביא להשחרת פניהם וליצירת דמוניזציה ושנאה כלפי ציבור המתנחלים. נדמה שהם גם מצליחים. כל התבטאות כזו תופסת כותרות ראשיות, עיסוק תקשורתי, דיונים, מאמרים, ורשימות טוקבקים ארוכות. מילים יכולות להרוג גם כשהן מגיעות משמאל לימין.

אך אור בקצה המנהרה. ישנה סיבה נוספת לכך שהשמאל נעמד בימים האחרונים על הרגליים האחוריות. יותר ויותר אנשים שם מבינים שהציבור בישראל הולך ונוטה לכיוון הלאומי– והדבר צפוי לקבל גם ביטוי בקלפי בעוד חודשים ספורים. מסע ההסברה המוצלח של מועצת יש"ע – "יהודה ושומרון – הסיפור של כל יהודי" תרם אף הוא ל"עצבנות" בשמאל. הקמפיין שנגע בישראלים רבים פגע בבטן הרכה של השמאל הישראלי שיצא בחריפות נגדו, או שנאלץ להסכים לתוכנו – כלומר שיש לנו זיקה לחבלי יהודה ושומרון אבל בגלל סיבות כאלה ואחרות עלינו לסגת מהם.

נדמה שכאשר ציבור גדול מגיע ומגלה וצועד ברגלים באתרי התיירות השונים ביהודה ושומרון - אין לשמאל דרך לפעול מלבד לנסות לצייר את יו"ש כמערב פרוע שמתגוררים בו פורעי חוק, כדי להרחיק את יו"ש כמה שיותר מכל יהודי. הם מסיתים נגד המתיישבים כדי להסיט  הדעת מן החיבור של ישראלים לחבלי ארץ התנ"ך.

לכן הן פועלים בתחכום ומייצרים באופן מלאכותי חיכוך ופרובוקציות על מנת "ללכוד" את המתיישבים בלשונם או במעשיהם, להפיץ זאת באמצעי התקשורת ולייצר שוב ושוב גלים של דמוניזציה ושנאה. לכן מציידים ארגוני השמאל הקיצוני את אנשיהם ואת הערבים באיזור במצלמות איכותיות מחד, ומגיעים בכוונה סמוך ליישובים יהודיים, מתסיסים את האווירה, מתפרעים ומתנכלים למתיישבים, וכאשר מי מהתושבים מחליט שלא לעבור על כך לסדר היום, מיד נשלפות המצלמות או המיקרופונים, ונשלחות למערכות התקשורת כשמן למדורה.

דווקא ארגוני זכויות האדם צריכים לצאת כנגד ההסתה הזו, נגד עלילת השווא שטופלים על ציבור איכותי, חלוצי, מוביל, ונושא בנטל. לציבור שממלא את מלוא חובותיו למדינה ישנן גם זכויות, אך אלו נרמסות פעם אחר פעם בכלי התקשורת למען מנדט נוסף בכנסת.

דווקא אנשי מפלגתו של יצחק רבין הנאמנים למורשתו, צריכים לצאת כנגד השימוש הציני ברצח הנורא של ראש ממשלה בישראל, ככלי ניגוח במגרש הפוליטי.

יגאל עמיר, רוצח ראש הממשלה, התגורר בהרצליה, ולמרות זאת איש לא מעלה על דעתו לטעון שתושבי הרצליה "איפשרו" את הרצח, או לכרוך אותם יחד עמו באיזה שהוא אופן.

ביהודה ושומרון גרים למעלה מ – 300,000 ישראלים ממגוון הקשת החברתית, הפוליטית, הדתית והתרבותית. ולמרות זאת, כאשר יש אחד שקורא אמירות חמורות כנגד חיילי צה"ל, נגד בני המשרת כחייל בסדיר בצבא, כולנו נהפכים להיות "המתנחלים".