"וישמע אברם כי נשבה אחיו". פסוק זה לכאורה מיותר שהרי הפסוק הקודם כבר אמר שהפליט סיפר לאברהם על ניצחון ארבעת המלכים ותוצאותיו. מדוע צריך לומר שאברהם שמע מה שסיפרו לו? נראה שפסוק זה מציין את שמיעתו המיוחדת של אברהם.  אומר המדרש רבה שפסוק זה מתפרש על ידי הפסוק בישעיה ל''ג: ''אוטם אוזנו משמוע דמים''. מפרש המדרש שהיתה לאברהם אפשרות לשמוע דברים רבים מתוך הסיפור. למשל היה יכול לשמוע שהכל כבר אבוד, במקום לשמוע שלוט נשבה ועליו לחלצו. אברהם היה יכול לשמוע שכדאי לו להסתתר כי מסוכן, במקום לשמוע שיש כאן משימה לבצע. אברהם היה יכול לשמוע שלוט קיבל את עונשו על חיבורו לסדום, במקום לשמוע שלוט אחיו.



לאברהם יש שמיעה מיוחדת, שמיעה שמסננת קולות רבים וחיצוניים ושומעת קולות עמוקים ועדינים. אנשים רגילים לומר ''כל אחד שומע מה שהוא רוצה לשמוע'', יש בזה אמת רבה

לאברהם יש שמיעה מיוחדת, שמיעה שמסננת קולות רבים וחיצוניים ושומעת קולות עמוקים ועדינים. אנשים רגילים לומר ''כל אחד שומע מה שהוא רוצה לשמוע'', יש בזה אמת רבה. פעמים רבות אנשים שונים רואים ושומעים את אותו מקרה ובכל אופן כל אחד זוכר משהו אחר לגמרי. כולנו חיים באותו עולם, וכל אחד יש לו את  העולם שלו שמדבר אליו דיבורים אחרים. שמיעה זו אינה נתון טבעי כמו גובה וצבע. השמיעה תלויה ברצון. אדם ישמע מה שהוא מחפש לשמוע, כל השאר רק יחלוף ליד אוזנו. אנו אחראים למה שאנו שומעים מהעולם. עבד שרוצה בעבדות אבד את השמיעה שלו. ''אוזן ששמעה על הר סיני עבדי הם" רוצה לשמוע דיבורים על חופש פנימי וקרבת אלוקים.

אברהם מראשית ילדותו שומע בבריאה קולות אחרים לגמרי ממה שאחרים שומעים. הוא רוצה לשמוע את הקולות שמספרים לו את סוד הבריאה, ואכן שומע אותם. אברהם רוצה לשמוע את דבר הבורא, ואכן בעל הבירה מתגלה אליו. אברהם שהתרגל לשמוע ''לך לך'' צמא לשמוע מה הוא יכול להועיל לעולם. ולכן כאשר הוא שומע על המלחמה, הוא שומע בעיקר את קולו של לוט זועק אליו.

בניו של אברהם מקשיבים היטב למציאות סביבם. כמעט כל דבר שאני שומע אומר לי משהו אישי. מה שומעים כולם בחודשים האחרונים. מכל עבר שומעים על המשבר הכלכלי שבעולם. אדם רגיל ישמע בעיקר שהמציאות אומרת לו: ''הולך להיות קשה כדאי לחסוך'', ''עוד מעט תהיה הרבה אבטלה, צריך לשמור על מקום העבודה''. בניו של אברהם שומעים את קולות העשירים מתנצלים שכבר אינם יכולים לתרום. בעלי שמיעה פנימית שומעים את קולות החרדה של העניים. בניו של אברהם שומעים  את קולם של הזבולונים האמידים שאומר ''בשנים הקרובות זה בלתי אפשרי''. בעלי שמיעה חדה שומעים את קול הגמרא והאגדה קורא להם שימרו על הגחלת, שימרו על הישיבות.

אצל אברהם השמיעה הובילה למעשה. הוא נרתם למשימה ויצא לקרב. אולם לא היה לו פשוט לגייס את חניכיו: ''וירק את חניכיו''. מסביר המדרש שהיו ויכוחים כבדים האם אפשר לצאת למלחמה. חניכיו שמעו שהמציאות אומרת להם ''מסוכן, קודם כל תדאגו לעצמכם''... לא היה פשוט לרומם אותם לשמוע את קול ה' הדובר. אברהם רומם אותם לשמוע את הקול האידיאלי של המציאות שקורא להם לא לשים את עצמם במרכז. מסובך להתמודד ולענות לכל הקולות בתוכנו פנימה שדוחקים לאטום את האוזניים. יש הרבה מאוד תירוצים מדוע מותר לי לאטום את האוזן, בניו של אברהם לא מחפשים אותם. מי שבשבילו ''לך לך'' הוא ניגון מושך לב, שומע את ההזדמנות שהמציאות מזמנת לו. המציאות אומרת הגיעה שעתם היפה של בעלי המעמד הבינוני. המצב זועק, הגיעה השעה שעל כתפיהם מונח הרבה מאוד.



אצל אברהם השמיעה הובילה למעשה. הוא נרתם למשימה ויצא לקרב. אולם לא היה לו פשוט לגייס את חניכיו: ''וירק את חניכיו''. מסביר המדרש שהיו ויכוחים כבדים האם אפשר לצאת למלחמה

תמיד הם תרמו כל אחד למשימה הקרובה לליבו. אולם הם יודעים שיש שעה רגילה ויש שעת חירום. בשעת חירום פותחים את כל המחסנים. כאשר ''נשבה אחיו'' לא עושים חשבונות רגילים. כמובן שכל אחד צריך גם לדאוג לעצמו, אולם בשעות קשות המציאות קוראת להתגייס, לפתוח את האוזניים לשמוע זעקת אביונים. הם שומעים בכל מהדורת חדשות: "וחי אחיך עמך", ותורמים לארגוני הצדקה.

תמיד שכר החזקת התורה היה חשוב, אולם בימים אלו הוא מרובה פי כמה. הישיבות ניזוקו מהמצב הכלכלי הרבה יותר ממשקי הבית הפרטיים. התרומות מאמריקה התדלדלו באופן דרסטי, ורוב הישיבות מצאו עצמן בבת אחת במצב חמור מאוד מאוד. קול התורה מהדהד וקורא לכל אחד להתגייס למשימה של העמדת התורה.

משנטל אברהם את המשימה השקיע ללא חשבון, ''ויחלק עליהם לילה'' מלמד שרדף גם בלילה. אברהם חתר להשגת המטרה ולא רק לצאת ידי חובה, ''ויכם וירדפם עד חורמה''. בניו של אברהם גם הם לא מחפשים לצאת ידי חובה ולהוסיף עוד כמה שקלים לתרומה. הם מחפשים לפתור את הבעיה. "וירק את חניכיו',' אברהם יודע שכדי להצליח הוא חייב לגייס אחרים. אברהם לא מתבייש, אלא מבקש גם מאחרים להאזין היטב. כבר אמרו חז''ל גדול המעשה יותר מן העושה. כל אחד כפי יכולתו, אחד יכול את קרוביו, שני גם את שכניו, והאחר מגייס את תלמידיו, ובכוחות משותפים עומדים בניסיון.

המציאות הכלכלית אינה מתנהלת לעצמה, כמו אברהם גם את בניו הקב''ה מעמיד בניסיון. ניסיונות רבים לנו וזה אחד מהם. ישיבות רבות וארגוני צדקה רבים מחכים לכולנו.

אשרי בניו של אברהם שפותחים אוזנם ולא אוטמים אותה, ואומרים הנני.