הסרבנות המותרת

עידוד לסרבנות שהם בגדר המותר, סרבנות מצד השמאל.

שמעון כהן , ג' בכסלו תשס"ט

שמעון כהן
שמעון כהן
צילום: עצמי

היום (א') התבשר העם היושב בציון על הוראה מטעמו של המשנה לפרקליט המדינה, עורך הדין שי ניצן, למשטרה לפתוח בחקירת חוקיותו של כנס שקיים "המטה להצלת העם והארץ" ובו נקראו חיילים שלא לקחת חלק בפעולות פינוי יהודים מחברון.


הרשו לי לחלוק עימכם רשמים מבירורים שאני עורך בימים האחרונים מול הרשויות השונות בנושא שונה, אך דומה. מסתבר שישנו עידוד או אפילו הסתה לסרבנות שהם בגדר המותר, או לפחות לא מוגדרים כעבירה שיש לחקור בבהילות
בכנס הודיעו המארגנים על פיצוי כספי של אלפי שקלים לכל חייל שיסרב לפעולות הפינוי. דובר משרד המשפטים הבהיר שמאחורי החלטתו של עורך הדין ניצן עומד חשד שבכנס בוצעה "עבירה של הסתה להשתמטות והסתה לאי ציות לפי סעיפים 109-110 לחוק העונשין", כה אמר הדובר.

הרשו לי לחלוק עימכם רשמים מבירורים שאני עורך בימים האחרונים מול הרשויות השונות בנושא שונה, אך דומה. מסתבר שישנו עידוד או אפילו הסתה לסרבנות שהם בגדר המותר, או לפחות לא מוגדרים כעבירה שיש לחקור בבהילות. מדובר, איך לא, בעידוד לסרבנות מצד השמאל.

מסתבר שאזרחים המשרתים במילואים, בעיקר בתקופה הקרובה לשירות מילואים, צפויים להיפגש בדרך כזו או אחרת עם פנקס הקריאה לסרבנות של ארגון השמאל הקיצוני "יש גבול". מדובר בפנקס קטנטן, נראה מותאם לכיס חולצה, שעל חזיתו הירוקה מתנוססת בלבן הכותרת "על הסירוב לשרת בשטחים הכבושים". עיון בספרון-פנקס הזה מגלה תעמולה אקטיבית ביותר לעידוד סרבנות שירות מילואים בשטחי יהודה ושומרון. אם לא די בעידוד לסרבנות, הרי שמובטח לסרבני השמאל כי יקבלו פיצוי כספי על ימי מחבוש באם יכלאו בעקבות החלטתם לסרב, ממש כמו שהציעו אנשי המטה להגנת הארץ לסרבני ימין.

על פי האמור בחוברת, תנועת "יש גבול" הקימה קרן מיוחדת בניצוחם של אנשי ציבור ששמותיהם אינם מופיעים, וקרן זו ריכזה סכום כספי שיוכל לפצות סרבנים על ימי מילואים בהם ישבו בכלא ולא נהנו מתשלום הביטוח הלאומי. אנשי התנועה מבטיחים גם ללוות את בני משפחתו של הסרבן במידה שייעצר. הם יעניקו להם תמיכה ועידוד בתקופה זו.


בין דפי החוברת מבהירים אנשי התנועה כי אל לו למילואימניק להאמין למדינה הטוענת כי הפלשתינים חיים באוטונומיה, וכי הכיבוש נמשך. כמו כן אל לו להאמין למפקדיו שינסו לשכנע אותו להגיע למתקן ביו"ש, בו יבוצעו המילואים, ולדון שם בסרבנותו
בין דפי החוברת מבהירים אנשי התנועה כי אל לו למילואימניק להאמין למדינה הטוענת כי הפלשתינים חיים באוטונומיה, וכי הכיבוש נמשך. כמו כן אל לו להאמין למפקדיו שינסו לשכנע אותו להגיע למתקן ביו"ש, בו יבוצעו המילואים, ולדון שם בסרבנותו. מנסחי החוברת כותבים כי לאחר שימשכו המפקדים את החייל לבסיס יקשה עליו לסרב, ולכן עליו לבצע את הסירוב כבר ביום הראשון של תקופת המילואים. כמו כן הם ממליצים להתחייל ורק לאחר מכן לסרב, זאת כדי למנוע אפשרות לענישה חמורה על אי התייצבות.

כמו כן מפורטת בפני החייל רמת הענישה שיכול להשית עליו כל קצין וקצין, תוך המלצה להגיע לשיפוט אצל קצין בדרגה זוטרה יותר על מנת להפחית מרמת העונש.

על מנת להקל את תקופת המעצר מתארים מנסחי החוברת בפני הסרבן הפוטנציאלי את סדר יומו ואת ההלם הצפוי לו ביומיים הראשונים למעצרו, זאת על מנת להקל מעליו את השוק הראשוני. כמו כן הם מציינים כי מומלץ לנצל את התקופה לעבודות, לקריאת ספרים ולהעשרה.

בהמשך החוברת נכתבו זכויותיו של העצור, כגון: ביקורים, מה מותר להכניס לתא הכלא ועוד. עוד מומלץ לסרבן למצוא מאחורי סורגי הכלא סרבן נוסף, וישיבה משותפת תקל עליו את התקופה. על מנת לחזק את סרבני השמאל הפוטנציאליים כותבים אנשי התנועה כי אל להם לשכוח שאת מעשה הסרבנות הם אינם עושים מתוך התנכרות למדינה, אלא מתוך דאגה לעתידה ומתוך "נכונות להקרבה".

כאמור, את החוברת המדוברת מקבלים מועמדים לשירות מילואים כמעט בכל דרך אפשרית בתקופה האחרונה, לעיתים אלה קרובי משפחה המעבירים את החוברת ולעיתים חברים לעבודה. הדרך לא משנה, מה שחשוב מבחינתם הוא להפיץ את בשורת הסרבנות לשירות ביהודה ושומרון בכל דרך.

אגב, החוברת יצאה לאור בשנת 2002, כלומר: לפני כשש שנים. מישהו זכה לראות איזו פתיחה בחקירה מבוהלת מחשש ל"עבירה של הסתה להשתמטות והסתה לאי ציות לפי סעיפים 109-110 לחוק העונשין", כפי שהודיענו דובר משרד המשפטים במקרה של המטה להגנת הארץ? אני בכל אופן לא זוכר חקירה שכזו.

ביקשתי לברר אם יש בידי המערכת הצבאית כדי למנוע את התופעה, ומסתבר כי מצב בו הקריאה והעידוד לסרבנות מגיע מחוץ לשורות הצבא מונע מהמערכת הצבאית לשפוט את המעודדים למעשה, בעוד היחידים הנותנים את הדין הם הסרבנים עצמם שכן הם נתונים תחת מרותו של הצבא. כך מוצאת את עצמה המערכת הצבאית ללא יכולת פעולה מול הפעילות השקטה אך האגרסיבית לסרבנות שירות מול מחבלי הרש"פ בשטחי יהודה ושומרון.


הסרבנות המותרת של השמאל הישראלי

בהעדר יכולת של ממש להיאבק בתופעה, מגיב צה"ל לדברים ואומר כי "צה"ל רואה בחומרה כל קריאה של גוף כזה או אחר שלא לציית להוראות מפקדים. חוסנו של צה"ל מבוסס על המשמעת המבצעית, כל ניסיון לקעקע אושיות אלה מזיק לביטחון מדינת ישראל". גורם בצה"ל מסביר שבהעדר חוק שיאסור קריאה ועידוד לסרבנות, נותר הצבא ללא כל יכולת לפעול מול מי שאינו תחת מרותו.

אם כן ילמדונו רבותינו, אנשי משרד המשפטים: מה נשתנו מעודדי סרבנות ימין שאותם צריך לחקור בבהילות ממעודדי סרבנות שמאל שלגביהם אין כל מענה?