איזהו חכם? הרואה את הנולד - המשך

האם שמעון ולוי עשו כטוב וכראוי או מעשה מכוער?

הרב משה צוריאל , כ"ב בחשון תשס"ט

הרב משה צוריאל
הרב משה צוריאל
צילום: עצמי

אומנם צריכים אנו לענות על שאלה. בסוף חייו של יעקב הוא קלל את מידת הכעס של שמעון ולוי: "ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה" (בראשית מ"ט, ז'), כלומר: הרי הוא שולל את מעשיהם? אבל כשנדייק נראה שלא כן הדבר. הוא קלל רק את מידת הכעס שלהם ולא את המעשה עצמו (כך העירו חז"ל במדרש בראשית רבה, פרשה צ"ט). וכן הוא מפורש בפרקי דר' אליעזר (פל"ח) כי קלל את רוגזם. נוסף על כך, יפה פירש החזקוני (על פרשת ויחי) שאין כאן קללה אלא ברכה. כיוון שיש להם תכונה של רגזנות, אמר יעקב יהי רצון שלא יתרגלו לעשות כך כדי שלא יארע להם מכשול באחת הפעמים. הרב מנחם כשר (בספרו האנצקלופדי "תורה שלמה", בראשית מ"ט פסקא פ"ח) מביא כי סיבת "ארור אפם" הוא במה שלא נמלכו להתייעץ עם אביהם הזקן. וכן הוא במדרש לקח טוב (בראשית מ"ט). אמנם מה תועיל ההתייעצות איתו, הרי הוא התנגד למעשי אלימות? אבל אפשר כי אם היה שומע לפני ההרג מה שענו לו אחר כך (לפי פירושי "אור החיים", המלבים והר"י אברבנאל) גם הוא היה מסכים מראש. אבל עצם הדבר שלא ביררו הדבר בדיבור ישיר איתו לפני המעשה, על זה מתח הביקורת בסוף חייו.

ומה שנוגע לענייננו היום היא הממשלה הנוכחית לקויה בסמיות עיניים. במקום להפגין נחישות, מה שהיה עוצר את הטרור הערבי, הם נוהגים בכניעה ובהתרפסות. כי חז"ל לימדו "איזהו חכם? הרואה את הנולד" (תמיד לב.). יוסף הצדיק היה "נבון וחכם" (בראשית מ"א, ל"ט) במה שכבר מעכשיו הוא מתכונן למצב שיהיה בעוד שבע שנים, אבל הבלתי חכמים חושבים רק על "היום". כאשר רה"מ שרון שחרר שלוש מאות ערבים מחבלים כדי להציל את ידידו טננבוים, וכאשר ראש הממשלה הנוכחי שיחרר במשך שלוש שנים אחרונות יותר מאלף טרוריסטים (למען "מחוה" לקוליגה שלו אבו מאזן), לא לקחו בחשבון כי אחוזים גבוהים מהמחבלים עוד ינסו לרצוח יהודים נוספים רבים. הסטטיסטיקה מוכיחה כי למעלה מארבעים אחוזים מהטרוריסטים ששוחררו בעבר חזרו למעשי איבה. כמה מגוחך קריטריון של הממשלה שאין להם "דם על הידיים", כי "רק" ניסו לרצוח יהודים וטרם הצליחו. והרי כוונת הטרוריסטים ושיטתם ברורה.

כולנו רוצים שגלעד שליט יצא לדרור וישוב הביתה, אבל אם המחיר להצלתו הוא לשחרר מאות ערבים מי יערב לנו שאלו לא יהרגו עוד עשרות יהודים? כלום מותר להציל אחד היום על ידי שהורגים כמה עשרות (או מאות) למחר? אבל אלו הקובעים את המדיניות אינם בני תורה, והם חיים רק את החשבון של "היום". הם אינם בכלל החכמים הרואים את הנולד, כלומר מה שעתיד להיות.

אבל שמעון ולוי הצטיינו בכך שלמרות גילם הרך היו חכמים וראו את הנולד.