קיצוניות גוררת קיצוניות

האיום האמיתי למדינה הוא העיוות של מוסדות המשפט.

דוד וילדר , י"ב בכסלו תשס"ט

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

תרגמה: רחל סילבצקי


ואם הייתי קונה בית בלונדון והיו אומרים לי שיהודי הקונה באזור הזה של העיר צפוי לתגובה אלימה, איך הייתם מגיבים? יש להניח שהייתם קוראים לזה אנטישמיות, אולי גזענות. אז תסביר לי, למה אסור ליהודי לרכוש בית בחברון, כפי שאנשים רוכשים בתים בכל העולם?
לאחר גירוש המשפחות מבית השלום בחברון, נשאלתי בראיון ל-BBC לגבי תוכניותינו לעתיד. כשהשבתי שהיישוב היהודי בחברון ימשיך כמקודם לרכוש נדל"ן בחברון, המראיין שאל: "האם זה לא יגרום רק להגברת האלימות?". תשובתי הייתה נחרצת: "ואם הייתי קונה בית בלונדון והיו אומרים לי שיהודי הקונה באזור הזה של העיר צפוי לתגובה אלימה, איך הייתם מגיבים? יש להניח שהייתם קוראים לזה אנטישמיות, אולי גזענות. אז תסביר לי, למה אסור ליהודי לרכוש בית בחברון כפי שאנשים רוכשים בתים בכל העולם?".

ישנה עוד שאלה שעיתונאים נוהגים לשאול אותי: "האם אינך חושב שהמצב יצא מכלל שליטה?". תשובתי ברורה: "אין ספק שהמצב יצא מכלל שליטה, אבל זו אינה השאלה. השאלה היא מי זה שאיבד שליטה? ברור לי שאלה שאיבדו שליטה הם המוסדות הדמוקרטיים האמורים להגן על אזרחים מידיה של מנהיגות רודנית".

לאחר רכישת בית השלום בסכום הקרוב למיליון דולר, היישוב היהודי בחברון מצא את עצמו תחת מתקפה מגורמים שונים. שאלת הלגיטימיות של עצם נוכחותנו בבניין הגיעה לבית המשפט כמעט מיידית. בית המשפט הראשון קבע שיש מספיק עדויות התומכות בעמדתנו כדי למנוע גירוש מהבניין. מאידך, נקבעו מגבלות דרקוניות לשהות בבניין, כולל איסור הצבת חלונות זכוכית במסגרות הריקות ומניעת חיבור למערכת החשמל העירונית.  רק בעיצומה של סערת שלג מקפיאה, התחשב שר הביטחון לראשונה במשפחות הגרות בבניין והרשה לשים חלונות.

הרגישות הפוליטית של הנושא גרמה לכך שדי מהר מצאנו את עצמנו משיבים לבג"ץ מול הרכב בית המשפט העליון. ההרכב כלל את נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש והשופטים אדמונד לוי ועוזי פוגלמן. לוי שומר מצוות. בהפסקה שבין הדיונים, החליטה בייניש לשנות את ההרכב, הורידה את לוי ופוגלמן והעמידה במקומם את השופטים אילה פרוקצ'יה וסלים ג'ברן. הראשונה ידועה כבעלת עמדות שמאל הקיצוניות ביותר בבית המשפט והשני הערבי היחיד בבית המשפט. יש לציין שהשופטת בייניש עצמה אינה ידועה, בלשון המעטה, בדעותיה האידיאולוגיות הימניות. כך יצא ששני שופטים בעלי נטיות שמאלניות ושופט ערבי קבעו את גורלם של היהודים שגרו בבית השלום. אם זה לא נקרא הטעייה לכתחילה, איני יודע מה כן. כך כתב השופט המחוזי בדימוס, אורי סטרוזמן, שהגדיר את ההחלטה של בית המשפט פוליטית בעליל.


בהפסקה שבין הדיונים, החליטה בייניש לשנות את ההרכב, הורידה את לוי ופוגלמן והעמידה במקומם את השופטים אילה פרוקצ'יה וסלים ג'ברן. הראשונה ידועה כבעלת עמדות שמאל הקיצוניות ביותר בבית המשפט והשני הערבי היחיד בבית המשפט
בהחלטה זו, בית המשפט קבע שלא יבדוק את הראיות, אפילו לא את הוכחת האותנטיות של שטר המכירה, ולא את סרט הווידאו בו רואים את המוכר מקבל וסופר את הכספים שקיבל בעד הבניין, ואף לא הקלטת אודיו בו המוכר מתאר את המכירה וקבלת הכספים.

כשההוכחות החדשות הוצבו בפני היועץ המשפטי לממשלה מנחם מזוז, ואת ההקלטה במיוחד, הוא סירב לפגוש את בא כוחם של היישוב היהודי בחברון או לבדוק את הוכחות הקנייה.

לפני שבועיים בלבד, הודיע שר הבטחון אהוד ברק שהוא מתכוון לאשר את כל הבנייה הבלתי חוקית של הבדואים בנגב. בניגוד לזה, כאן הוא בעצמו נתן את ההוראה לגרש בכוח את דיירי הבניין בחברון וזאת בתוך משא ומתן עם הדרגות הגבוהות שם שהיה מאפשר לו להימנע מאלימות.

אלה דוגמאות של טרור, לא פחות ולא יותר: טרור מינהלי, טרור המופעל על ידי הדרגות הגבוהות ביותר של מוסדות דמוקרטיים במדינת ישראל במטרה לקדם דעות פוליטיות ונגד אזרחים נאמנים, ובמקרה זה אנשי היישוב היהודי בחברון.

הגירוש הקשה בו המשטרה השתמשה בגז מדמיע ורימוני הלם גררה תגובות אלימות. נשאלתי לגבי קווים אדומים וההחלטה לחצות את הקווים האדומים האלו. כמה מצער שאנו ניצבים מול מצבים כעת בהם הממשלה חוצה את כל הקווים האדומים שאי פעם היו. הפיכת מערכת המשפט, ובזה היועץ המשפטי ובית המשפט העליון, לזרועה הארוכה של המערכת הפוליטית שמה קץ לכל טענה לאובייקטיביות חסרת פניות.

לפעמים קוראים לתושבי חברון קיצוניים. אבל שום דבר לא יכול להיות יותר קיצוני מההתנהגות של מזוז ובייניש המתוארת לעיל, אלא שהודות למעמדם ולעמדות הפוליטיות שלהם, הקיצוניות שלהם נחשבת לגיטימית.

ברצוני להבהיר בצורה נחרצת שהישוב היהודי בחברון מתנגד בכל תוקף לכל אלימות נגד אנשים חפים מפשע, ומדובר בערבים, יהודים או כל בן אדם אחר. אך לא יעלה עד הדעת שנציגי ממשלת ישראל ישנו את כללי המשחק  באמצע המשחק ויצפו מהצד השני להמשיך ולהתנהג לפי הכללים הישנים. המעשים האלו, כפי שראינו לאחרונה, דוחפים קבוצה נכבדה של אוכלוסיית המדינה לתוך דרך ללא מוצא ויוצרים מצב מסוכן ביותר.  שלום מביא לשלום אבל קיצוניות מביאה לקיצוניות יתר.

הסכנה האמיתית הרובצת בפני החברה בישראל איננה כמה עשרות בני נוער הזורקים אבנים תוך כדי גרושם האלים והבלתי מוצדק מבית השלום בחברון. האיום האמיתי למדינה שלנו הוא העיוות של המוסדות המרכזיים, אלו שעצם קיומם מושתת על הגנת האזרח ולא על הפעלת טרור כלפיו. וההחלטות שנתקבלו בעניין בית השלום לא התבססו על צדק ומשפט אלא על טרור משפטי.