היום לרבים מהיהודים שגרים בארץ ישראל, במיוחד באזורי יש"ע, ברור כי השלטון הכריז עליהם מלחמה בכל החזיתות. האליטה השלטת במערכות השלטון התחילה להרגיש כי הציבור האמוני, במיוחד עם כיפות סרוגות מהווה איום עתידי על ההגמוניה שלהם בצבא, בחינוך במערכות ממשל ומשפט וכו'. לכן, כדי לשמור על מעמדה, אליטה זו שיונקת את תורתה לא מתורת ישראל, אלא מתורת מייסדיהם הסוציאליסטיים, פתחה במלחמה נגד ציבור היהודים חובשי הכיפות.



כמיטב המסורת הקומוניסטית, המלחמה נגד הדתיים התחילה בניסיון למחוק את דת ישראל עוד בגיל צעיר של אזרחי ישראל באמצעות מערכת החינוך הממלכתית. בעשורים האחרונים, כשנראה כי צמיחת הציבור האמוני אינה נבלמת, האליטה השמאלנית התחילה ליישם שיטות של משטרים פשיסטיים נגד ציבור זה.





כל מערכות השלטון גויסו במלחמה נגד ציבור היהודים המאמינים. התקשורת הפכה לכלי לשטיפת מוח של הרוב הדומם, להכפשה ודלגיטימציה של הציבור האמוני. חופש הדיבור ומחשבה צונזרו על ידי סגירת ערוצי תקשורת אמוניים כגון ערוץ 7

כל מערכות השלטון גויסו במלחמה נגד ציבור היהודים המאמינים. התקשורת הפכה לכלי לשטיפת מוח של הרוב הדומם, להכפשה ודלגיטימציה של הציבור האמוני. חופש הדיבור ומחשבה צונזרו על ידי סגירת ערוצי תקשורת אמוניים כגון ערוץ 7 ורדיפה אישית של שדרנים לאומיים וכפייה של תכנים חילוניים על מערכות החינוך הדתי.



פסוידו-אינטלקטואלים באקדמיה כדוגמת פרופ' שטרנהל עודדו התקדמות במלחמה נגד יהודים ביהודה ושומרון במעשי אלימות ממש בשימוש בכוח צבאי נגדם. אבל, קובעי המדיניות המציאו שיטה שתיראה טוב יותר. הם עשו ברית עם אויבי ישראל בראשות ערפאת. אפשרו הכנסת צבא מחבלים מטוניס לארץ ישראל וחימשו אותם בנשק צה"לי.



כאשר האליטה השלטת ראתה שהרשעות הפלשתינאית מסתבכת ולא מצליחה לחסל את ההתיישבות היהודית, הם החליטו לקחת את העניינים בידיים של עצמם. המציאו תכנית שקראו לה בשם התמים "התנתקות" שמטרתה הייתה חיסול אלים ובכוח צבאי של התיישבות היהודית בניגוד לכל הגיון בטחוני ולאומי. כל זה תחת סיסמאות אורבליאניות (Orwell, 1984) של שלום ואחווה.



במלחמה זו נגד הציבור האמוני, רוב המערכת הפוליטית נוטרלה בהפחדת מנהיגים בכל השיטות שאפשר להפעיל. מפלגת הליכוד, שראשיתה במחתרות מלפני קום המדינה, נהפכה לקבלנית של השמאל. המפלגות הדתיות התנהגו בפייסנות אופיינית מאוד ליהודים בגולה תחת פחד ממשטר רודני. מפלגות דתיות אלה עודדו את האשליות ש"אפשר להשפיע מבפנים". הם שמו את ערך "המדינה" ו"הדמוקרטיה" השקרית מעל ערכי התורה ומורשת עם ישראל ובעיקר בניגוד להגיון  פשוט.

והתוצאה היום היא שהציבור האמוני חבול, הרוס ובחלקו מדוכא נפשית ואינו נותן את אמונו במפלגות הדתיות.



מול האליטה השמאלנית הזו שמחריבה את ישראל, קמו מנהיגים לוחמים. היה לי הכבוד להוביל את "חוג הפרופסורים לחוסן מדיני-כלכלי" בהתנגדות להסכמי אוסלו המטורפים. משה פייגלין באותה תקופה הקים את "זו ארצנו" שהרחיב את המעגלים של הציבור שהצטרף להגנה על המולדת. נשים בירוק בראשות נדיה מטר הובילה את הנשים בהמשך המסורת המרדנית של נשים. ועוד אפשר למנות לוחמים רבים נוספים.



אבל בזירה הפוליטית שהיא צריכה להיות הזירה העיקרית שבה ציבור אמוני מחזיר מלחמה נגד כוחות ההרס של השמאל, ציבור אמוני נשאר ללא מנהיג לוחם.





המלחמה נגד הציבור האמוני נמשכת ומתעצמת. הממסד הרקוב של מפד"ל התפרק אבל דאג לסדר מועצה שתמשיך את המדיניות הפייסנית המתרפסת של יהודי גלותי

המלחמה נגד הציבור האמוני נמשכת ומתעצמת. הממסד הרקוב של מפד"ל התפרק אבל דאג לסדר מועצה שתמשיך את המדיניות הפייסנית המתרפסת של יהודי גלותי. הם דאגו לפני כן לסלק את הלוחם האמיתי ח"כ פרופ' אריה אלדד משורות המפלגה. כמו כן,  נטרלו את הלוחם ח"כ אורי אריאל שחלם בתמימות להוביל את הציבור האמוני. ח"כ בני אלון הרס במו ידיו את מפלגת מולדת שהייתה מפלגה יחידה שחיברה בין יהודים אוהבי ארץ ישראל, עם או בלי כיפה.

להשלים את המשך הסדר החדש-ישן, המועצה הציבורית הציבה בראש המערכת איש אקדמיה שלמיטב היכרותי (כיו"ר לשעבר של חוג הפרופסורים לחוסן מדיני), מעולם לא יזם פעילות נגד השתלטות האליטה השמאלנית על סדר יום ציבורי ועל מעשיה הזדוניים.

שמעתי את מסיבת העיתונאים של ההנהגה החדשה של "הבית היהודי", וקבלתי חלחלה. בשאלה ראשונה פרופ' דני הרשקוביץ נשאל על דעתו לגבי מה שהתרחש בבית השלום בחברון באופן כללי ובמיוחד בשעת הפינוי.



מה היינו מצפים שמנהיג "הבית היהודי" יגיד? היינו מצפים שיתקוף את המעשה מההיבט המשפטי ועד ההיבט של הפעלת אלימות והשימוש בירי כדורי גומי נגד הציבור הכי נאמן לעמו ולארצו. היינו מצפים שיעבור מהתגוננות להתקפה ויתקוף את ההפעלה הבלתי חוקית של כוחות צבא, את העדר פעולות נגד מה שבאמת בלתי חוקי, בנייה ערבית בלתי מרוסנת ולא-חוקית בכל חלקי ארץ ישראל. היינו מצפים שיזכיר את השחיטות של מקבלי החלטות בשמאל שמביא אותם לנסות תרגילי פרובוקציה לעורר עוד מקרה דומה לאבישי רביב וחבריו לעבודה.



לא, זה לא מה שהוא אמר. הנה תמליל של מה שאמר פרופ' הרשקוביץ בתשובה לשאלה:

"מדינת ישראל היא מדינת חוק. כולנו אמונים, אמורים, כולנו שומרי חוק, מתנהגים כפי שצריך להתנהג על פי החוק. יש לפעמים מחלוקות עם פסיקות. יש דרכים משפטיות להלחם עם מחלוקות. אני מבין שהיו טענות שהפסיקה של בג"ץ אולי הייתה לא במקום. אני לא אכנס לדבר הזה. בשורה התחתונה, הבית הלאומי היא תנועה שומרת חוק". סוף ציטוט.



מסיבת העיתונאים המשיך באותו הקו. לפי הדיווח בערוץ 7 ח"כ פרופ' אריה אלדד אמר שלפי הדברים שהוא שומע מההנהגה "הבית היהודי" זו "קדימה עם כיפה". הוא צודק!



אין כאן לוחם. אין כאן אפילו איש שנון שיידע לעשות מלחמה בתחבולות להפוך את המצב בשדה המלחמה ממצב של הבריחה של הציבור האמוני למצב של התקפה לגרום לאויב בשמאל הקיצוני לסגת. כל מה יש כאן זה המשך של אותו קו תבוסתני של דתי מחמד ללא ניסיון של ההנהגה הקודמת.



מאמר זה הוא קריאת חרום שלי לציבור אמוני. אל תתנו להם להאכיל אתכם בדג שמסריח מהראש בבית היהודי!

רבנים שונים ביניהם הרב זלמן מלמד כבר קראו שאחדות חייבת לכלול את מנהיגי הציבור מקו פייסני ועד לקו פעלתני. אבל רשימת המועמדים שמוצגת באתר הבית היהודי פסחה על מנהיגי הקו הפעלתני הבלתי מתפשר.



תקראו לח"כ אורי אריאל, לפרופ' אריה אלדד, ויו"ר חזית יהודית לאומית ברוך מרזל, לחבור ביחד ליצור הנהגה מאוחדת לוחמת נגד האליטה שהורסת את המפעל הציוני כדי לשמור על מעמדה.