איך קיבלה המפד"ל 12 מנדטים בבחירות של 77'? יש מי שטוען כי הצלחה היסטורית זו נבעה ממתינות מדינית, דגש על חינוך, וגישור בין ימין ושמאל. המציאות הפוכה: תעמולת הבחירות של מפד"ל באותן בחירות נשאו בגאון כותרות ימניות מאוד כגון "10 שנים --20 התנחלויות", ותקפו בארסיות את שמעון פרס וממשלת המערך. זבולון המר של 77' ייצג את "גוש-אמונים", הצטלם עם מנחם בגין

זבולון המר של 77' ייצג את "גוש-אמונים", הצטלם עם מנחם בגין באלון-מורה, העיף את ההנהגה המתונה של המפלגה וחיסל את הברית היסטורית עם תנועת העבודה. מכאן ההצלחה

באלון-מורה, העיף את ההנהגה המתונה של המפלגה וחיסל את הברית היסטורית עם תנועת העבודה. מכאן ההצלחה. לעומת זאת, ארבע שנים לאחר מכאן התרסקה המפד"ל ל-6 מנדטים, למרות שזבולון המר כיהן כשר החינוך, וזאת בעיקר בגלל תמיכתה בהסכם הנסיגה מסיני. מאז, שלושת המנדטים שקיבלה "התחיה" ב-81' צמחו ל-17 מנדטים של הימין בבחירות של 2006 (6 מנדטים של "האיחוד הלאומי", ועוד 11 של ליברמן), בעוד המפד"ל המתונה, בראשות אורלב, נמנעה מלרוץ לבד לכנסת מחשש שכלל לא תעבור את אחוז החסימה. על פי הסקרים, בשלוש השנים מאז הבחירות האחרונות, האלקטורט הישראלי חתך עוד יותר חזק ימינה.



אין ספק כי הציבור הדתי-לאומי חי ברובו בגבעת-שמואל, ירושלים ופתח-תקוה, ולא בהתנחלויות. נכון גם לקבוע כי נושאי החינוך וזהות יהודית למדינה מהווים מכנה משותף רחב לציבור זה. אבל נושאים אלו אינם חוד החנית האידיאולוגי של הכיפות הסרוגות, אלא פועל יוצא של אמונה יוקדת בנצח ישראל, בזכותו של העם לארצו, ובצורך להתנחל בכל ארץ ישראל. זהו התוכן של אידיאל החינוך שציבור זה מייצג (ולא שכר המורים או תוצאות מבחנים במתימטיקה).

העובדה פשוטה: בעוד 250,000 כיפות סרוגות הפגינו בככר רבין נגד תכנית ההתנתקות, מעולם לא יצאו לרחוב, ולו למאית של הפגנה מעין זו, על נושאי חינוך—חשובים ויקרים ככל שיהיו. כשזה מגיע לפוליטיקה אנשים מצביעים, לפני הכל, על פי מה שבוער על סדר היום, ומה שבוער בעצמותיהם. לא על בסיס מכנה משותף פושר ומפשר.



הנה הנתונים: בסקר ענק של "הגל החדש" ממרץ 2008 עולה כי 82% מהציבור הדתי-לאומי מתנגד למדינה פלסטינית, 88%

להערכתי, מפלגה אשר באה לייצג נאמנה ציבור זה איננה יכולה להיות מפלגת מרכז ש"מדברת לכולם" אלא מפלגה ימנית מובהקת

מתנגדים לנסיגות ולעקירת יישובים תמורת הסכם שלום, ולמרות שהם עצמם גרים במרכז הארץ 89% מציבור הכיפות הסרוגות מסכימים כי "המתנחלים משקפים את הדרך והאמונה של הציבור הדתי-לאומי" (מול 11% שמתנגדים).

להערכתי, מפלגה אשר באה לייצג נאמנה ציבור זה איננה יכולה להיות מפלגת מרכז ש"מדברת לכולם" אלא מפלגה ימנית מובהקת, אשר שואפת להחזיר למדינת ישראל את הערכים השורשיים של אהבת הארץ, ערך ההתיישבות, חיים למען הכלל, וחזון הגאולה השלמה של העם היהודי. עבור הצעירים של הכיפות הסרוגות קידום ערכים אלה, בתקשורת, בצבא, בחינוך ובמערכת המשפט, הם הם הבסיס לחידוש הזהות היהודית של המדינה - ולא הקמת מקוואות או תקצוב פסטיבל קלייזמרים.



לאור התזוזה הברורה ימינה בציבור הישראלי (ע"ע התמיכה בפייגלין), ובזמן ש-"ישראל ביתנו", "ש"ס" ו-"הליכוד" עדיין מוכנים לעיקרון של "שטחים תמורת שלום", יש הזדמנות אלקטוראלית ברורה למפלגת ימין ערכית-יהודית אשר מסרבת להיות חלק מממשלה הדנה בנסיגות ועקירת יישובים, ואשר מתחייבת בפני הציבור להילחם, כאיש אחד בלב אחד, למען ארץ ישראל. רבבות הנוער והצעירים של הכיפות הסרוגות, בהתנחלויות ובעיירות הפיתוח, מצפים בכליון עיניים לאש האמונה הזאת.