גלות תחת שלטון המתייוונים

בחנוכה חוגגים ניצחוננו לא רק נגד היוונים הנוכרים.

הרב משה צוריאל , כ"ג בכסלו תשס"ט

הרב משה צוריאל
הרב משה צוריאל
צילום: עצמי

לשון הרמב"ם היא: "מצוות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד. וצריך אדם ליזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח האל והודיה לו על הנסים שעשה לנו" (הלכות חנוכה פרק ד', הלכה י"ב). הבה נעיין, מה עניין חביבות גדולה זו?


מפורסם כי עם ישראל צריך לעבור בארבע גלויות: בבל, מדי ופרס, יוון ורומי. צרות הללו מתוכננות מראש ומוזכרות בברית בין הבתרים עם אברהם אבינו (רש"י על בראשית ט"ו, י' ד"ה ואת הציפור לא בתר על פי בראשית רבה, פרשה מ"ד)
מפורסם כי עם ישראל צריך לעבור בארבע גלויות: בבל, מדי ופרס, יוון ורומי. צרות הללו מתוכננות מראש ומוזכרות בברית בין הבתרים עם אברהם אבינו (רש"י על בראשית ט"ו, י' ד"ה ואת הציפור לא בתר על פי בראשית רבה, פרשה מ"ד). וכבר האריך מהר"ל ("נר מצוה", עמ' י"א) מה המאפיין לכל שלטון זר עלינו. אנשי בבל היו חזקים בכח הנפש (שאיפה לאימפריה ושלטון); אנשי פרס שקועים בתאוות גופניות, כמו שרואים אצל אחשורוש ומסיבתו מאה ושמונים יום; אנשי יון עוסקים בעניני השכל וכו'. כל אלו נרמזו בחזון המוזכר בדניאל (פרק ב, ושוב חזון בפרק ז').

בחנוכה חוגגים אנו ניצחוננו לא רק נגד היוונים הנוכרים, אלא גם נגד המתייוונים של עמנו. שואל הרב יצחק הוטנר ("פחד יצחק", חנוכה, עמ' קכא) כיוון שהתורה הודיעה על ארבע הגליות בפסוק "גר יהיה זרעך בארץ לא להם" (בראשית ט"ו, י"ד רש"י ד"ה "וגם"), כיצד זה התקיים בגלות יוון? הרי לא זזנו אז מארצנו? ועונה "כי ארץ ישראל רק לציבור ניתנה. ומכיוון שפריקת עול הוי פרישה מדרכי ציבור, בוודאי שהיא מפקיעה את בעליה ממתנת הארץ. חלק בארץ ישראל, למי שמפקיע עצמו מכלל ישראל, הרי זה משפט הסותר את עצמו. וזהו החידוש הנורא במהותה של גלות יוון, כי על ידי הגזירות של השכחת התורה והעברת המצוות ולחץ חכמתה ודעותיה של יוון על דעת תורה, בידה של יוון ליצור מצב של 'ארץ לא להם' בתוך ארץ ישראל עצמה וכו' וכו'.

וחידוש זה מעמיק את גלות יון לעומת הגלויות הקודמות ביחס של 'אין ערוך'. עומק תהום מפריד בין מדת הנכריות של בן, הבאה מפאת שגלה מבית אביו למרחקים; ובין הנכריות של בן המסתובב בחצרות אביו, ומכל מקום הכל זר לו מפני ששכח שמו ושם אביו וכו'. וזה הוא שאמר ירמיה בנבואתו (ה, ו) 'נמר שוקד על עריהם' ופירשו בו חכמים (ויק"ר יג) 'נמר, היינו יון' (ע"פ דניאל ז') וכו' שאין בה בגלות זו גירושו של ישראל לתוך היער או למדבר העמים, אלא יש כאן גלות בתוך עריהם של ישראל עצמם!" (עכ"ל הגר"י הוטנר).

עוד עונה שם הרב הוטנר: "אלא שענין זה עומד על יסוד איתן שמומרים לא קבלו חלק בארץ". מה המקור לזה? חז"ל לימדו כי בימי יהושע חילקו נחלת ארץ ישראל לא רק לפי אותן משפחות שבאו לארץ, אלא גם לפי שמותיהם של אבותיהם יוצאי מצרים. אבל חלק מדור המדבר לא קבלו חלק בארץ ישראל. מי הם? "המרגלים, המתלוננים, ועדת קרח" (בבא בתרא קיז ע"ב ורשב"ם). אמרו זאת מפני הפסוק "לאלה תחלק הארץ" (במדבר כו, נג), דווקא לאלה, שהיו כשרים (לשון הספרי שם, עיי"ש מלבי"ם). כיצד? אלא מספר בני ישראל בפרשת במדבר היה 603,550 אבל בסוף ארבעים שנה, בפרשת פנחס (כו, נא) היו רק 601,730. כלומר חסרים 1820 נפש! מי הם? לפי חז"ל הם המתלוננים מפני דיבה רעה של המרגלים (במדבר יד, כו-ל) ועוד 250 איש של עדת קרח, שהפסידו את חלקם בארץ הקודש, כי רק "לאלה (שנותרו) תחלק הארץ".


עדת קורח הפסידו חלקם בארץ הקודש כי לא הכירו מה מעלתה. ולא שאמרו שארץ ישראל גרועה משאר ארצות, אלא אמרו כי ימצאו אותן מעלות של ארץ ישראל גם בארצות הגויים
ולמה הפסידו? כי ארצנו נקראת "ארץ אמונה" (תהלים ל"ז, ג') וכדברי ר' צדוק הכהן ("ליקוטי מאמרים" עמ' 78, 84, 86). ארץ ישראל נקראת "בית ה'" (הושע ח', א' פירוש "דעת מקרא". וכן אמרו חז"ל בחולין צב ע"א רש"י ד"ה "בית ה':). עדת קורח הפסידו חלקם בארץ הקודש כי לא הכירו מה מעלתה. ולא שאמרו שארץ ישראל גרועה משאר ארצות, אלא אמרו כי ימצאו אותן מעלות של ארץ ישראל גם בארצות הגויים. הזידו לומר כי "ארץ זבת חלב ודבש" היא דווקא מצרים! זו לשונם: "המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש?" (במדבר ט"ז, י"ג). חוסר ההכרה במעלתה העליונה של ארצנו הוא עוון פלילי. הרי עשרת השבטים בימי סנחריב גם הם חשבו כי שאר ארצות שוות בערכן לארצנו (סנהדרין דף צ"ד, ע"א), ומפני זה עצמו הפסידו את חלקם לעולם הבא "לפי שספרו בגנות ארץ ישראל" (רש"י על סנהדרין ק"י, ע"ב).

הקבוצה השנייה שפירטו חז"ל שאין להם חלק בארץ הקודש היא של המאמינים לדיבת המרגלים, מרדו במצוה זו מפני פחד מהגויים. על זה ביאר הרמב"ן: "וטעם אך בה' אל תמרודו, כי יראתכם לחוזק העם [הכנעני] היושב בה הוא מרד בהשם הנכבד. כי לא בכוחכם יצאתם ממצרים, אלא יד ה' עשתה עמכם להפליא. והוא הבטיח אתכם שיורישם מפניכם. אם כן האמינו והצליחו" (על במדבר י"ד, ט'). ובכן גם הנרתע לאחור מליישב את ארץ ישראל מפני פחד הסכנה, גם הוא מורד בה' כי איננו מאמין שהקב"ה מנהל את העולם ושליט בעולמו.

ולכן המתייוונים בימי נס חנוכה היו פורשים מהציבור, כי לא האמינו בייחודיות עמנו וממילא כפרו בסגולת ארצנו. ולכן בגלות ההיא המתבוללים שלטו עלינו ונקראת "בארץ לא להם". הם נמצאים בארץ, אבל מייחסים עליונות לעמים נכריים שבאו בגבולנו.
 

"בימים ההם בזמן הזה". גם בימינו שולטים עלינו כיתות כאלו הבאים להשכיח שם ה'. ראש הממשלה רבין היה בתחילה שר הביטחון ופרסם אז פקודה האוסרת לכתוב אותיות: ב"ה או בס"ד בתכתובת של צה"ל או פרסומיו
"בימים ההם בזמן הזה". גם בימינו שולטים עלינו כיתות כאלו הבאים להשכיח שם ה'. ראש הממשלה רבין היה בתחילה שר הביטחון ופרסם אז פקודה האוסרת לכתוב אותיות: ב"ה או בס"ד בתכתובת של צה"ל או פרסומיו. וכמו שבימי ניצחון החשמונאים התקינו משקל נגדי דווקא כן להזכיר שם שמים בכל השטרות, כך בימינו הנהיג הרב משה צבי נריה שבכל תכתובת רשמית שבמוסדות ישיבות בני עקיבא יש להתחיל במפורש (ולא בראשי תיבות) "בעזרת השם".

בזמננו אין העיתונים החילונים מזכירים שם שמים בכתבות שלהם. אפשר לאורח תמים המזדמן ארצה לחשוב שבכל המאורעות המתרחשים בארצנו אין כלל מציאות להקב"ה. כן בשידורי הרדיו "הממלכתי" במוצאי חג או ראש השנה אינם טורחים להזכיר שהמון בית ישראל פקדו בתי כנסיות, אדרבה מבליטים ידיעות שהרבה חיללו את החג על ידי פיקניקים או טיולים בפארקים הלאומיים. כאילו לשדר לנו ולהחדיר בנו שאותם שעדיין שומרים אמונים לתורת ה' הם מיעוט קטן ובלתי ניכר, וכל זה הוא חלק מההתבוללות התרבותית במשפחת העמים. זכור לנו כיצד נהגו כאן מצעדי ראווה בראשון במאי, שנים רבות אחרי שחדלו מהמצעדים כמעט כל שאר עמי תבל (פרט לסין הקומוניסטית וקובה). מומרים הללו אינם חשים שארצנו היא שלנו. כיוון שאין להם חלק בארץ, הם מנהלים מדיניות פוליטית שגם לעם ישראל כולו, אין כל הארץ שלנו אלא כבשנו מקום לא לנו.

במשך שמונה שנים אחרונות ירו על מערב הנגב ששת אלפים קסאמים, ולמרות זאת צה"ל מאפשר העברת עשרות משאיות של מזון, דלק ומצרכים לתת לאויבינו. מניין באה ההתחשבות הקיצונית הזאת?

לכאורה נתקיימה בנו קללת התורה "ורדו בכם שונאיכם" (ויקרא כ"ו, י"ז). מפרשים חז"ל בספרי "איני מעמיד שונאים אלא מכם ובכם". ופירוש זה ברור על פי החלוקה מה בין "אויב" (הנוקט פעולות איבה בפועל) ל"שונא" שהוא בלב (ויקרא י"ט, י"ז). ובכן מדובר בישראלים. לפי מידת המזוכיסטיות הלאומית השוררת כעת בישראל, יש כאן שנאה עצמית. הם מצטערים שנולדו יהודים. מה נאמר על ממשלת אולמרט ששיחררה למעלה מאלף ושלוש מאות מחבלים כ"מחוות", ולא התנתה תנאי שישחרר האויב לכל הפחות את גלעד שליט או ש"ידידינו" בארה"ב ישחררו את יהונתן פולארד. לפני כמה שנים כאשר חתמו מרבית חברי הכנסת על עצומה המבקשת מהנשיא בוש לחונן את פולארד ומסרו כתב זה לשליח שהוא ראש הממשלה שרון הנוסע לשם לשיחות עם בוש, הוא "שכח" את המסמך בירושלים והגיע שם בלעדיו. וכן שנים רבות נמנעה ממשלות ישראל מלהעניק לפולארד מעמד "אסיר ציון" שהיה יכול להעניק לו זכויות מסוימות. מה נאמר על כל השנאה העצמית הזאת?

המשך