העין - הטובה של החותנת

כשהשמים נפתחים, פתחו שתי ידיים רחבות לקבלת ברכה.

הסופר הרב יוסף אליהו , ל' בכסלו תשס"ט

יהדות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

בי"ט כסליו תשס"ט הגיעה לגמר-טוב אל מתחת לחופה פרשת מאסרו של אסיר-ציון בציון, אריה טסלר. אריה נעצר לאחר ה"התנתקות" באשמה קלושה של תכנון הצתת ניידת-משטרה, ובלחץ הפרקליטות בראשותו של ניצן חן הידוע נגזרו עליו לא פחות משנתיים וחצי מאסר.


לשיא הגיעה התעללות המדינה בשני הצעירים ובמשפחותיהם, בעת שהשב"ס הודיע יום אחד לפתע שאריה אכן ישוחרר ליום אחד כדי להתארס. משפחת הכלה הכינה אירוסין כיד-המלך עם תזמורת והכל ישבו וחיכו לחתן
באותה תקופה התהדק קשר בינו לבין יִסְכָּה, והשניים ביקשו להתארס. אלא שאריה היה אסיר כה "מסוכן" שלא זו בלבד שלא קיבל חופשה כלשהי, אלא שאפשר היה לפוגשו למחצית-שעה בשבוע וגם זאת מבעד לסורגים. בנוסף, לא הוּתר ליותר מאיש אחד לפגוש את אריה בו-זמנית, וכך נאלצה יסכה "לקבל דקות" מאותה חצי שעה קצובה מבני משפחתו של אריה שהיו באים לפוגשו.

לפני כשנה הופעל לחץ כבד של חכי"ם ואישי ציבור לאפשר לאריה לצאת ליום אחד כדי להתארס. הרב אלייקים לבנון היה ערב אישית לבחור, והובטח שלכל מקום שילך הוא ילוּוה על ידי מבוגר, אך לשווא. אריה שהיה אסיר למופת, ובתדרוך ישיר של ה"ראשון לציון" הגר"מ אליהו שליט"א סיים את הש"ס בעת מאסרו, לא זכה אפילו לקיצור של "שליש" עבור התנהגות טובה, זכות הניתנת לכל רוצח מצוי. לא סייעו תחנונים של חכי"ם ואִשי ציבור (יישר-כוח מיוחדת לרב הראשי לצה"ל, הרב רונצקי, ולח"כ הרב ניסים זאב מש"ס) שמדובר בנערה שאביה, הרב הלל ליברמן הי"ד מאלון מורה, נרצח בקבר יוסף בתשס"א ושמעט חמלה על אלמנה ויתומים לא יזיקו לאנשי הפרקליטות ביום פקודה. ובאמת, במה תוכל כבר ללחוץ על חסרי-אמונה שעובדים בְּמקום בו ה"בוס" החליט להיות חסר-לב כלפי יהודים?

לשיא הגיעה התעללות המדינה בשני הצעירים ובמשפחותיהם, בעת שהשב"ס הודיע יום אחד לפתע שאריה אכן ישוחרר ליום אחד כדי להתארס. משפחת הכלה הכינה אירוסין כיד-המלך עם תזמורת והכל ישבו וחיכו לחתן, ואז נתקבל "עדכון" מהשב"ס ש"לצערם" השב"כ אינו מסכים לשחרור... ה"מזל" של יסכה האצילה באותם רגעים קשים היו הדודים מצד אִימהּ, בני משפחת אסרף הי"ו. אלה לא נתנו לעצב את מבוקשו, וניצלו את המנות המוכנות וכלי-הנגינה להפקת ערב של רוממות-רוח יהודית, בסימן: כל מה שאבא שבשמים נותן, נקבל בשמחה!


אמהות יקרות: קחו "טיפ" מאימא אופטימית: כשהשמים נפתחים, פתחו שתי ידיים רחבות לקבלת ברכה עד בלי די. בשמחה של הבן או הבת פתחו עיניים היטב סביב, וחשבו כבר על השמחה הבאה... כי מצווה גוררת מצווה, ואלבום גורר אלבום
רק בתמוז תשס"ח קיבל אריה חופשה בת יום לארוסיו, ולאחר עוד כמה חודשי מירוק וטהרה רוחניים ועוד כמה מאות דפי ש"ס יצא אריה לקראת יסכה בחשוון תשס"ט והוא יפה וזוהר מתמיד (בליל החתונה התקרב זוג מבוגרים אל החופה, הישישה נעצה עיניים באריה, ואמרה לבעלה "בלחש" של זקנים כבדי-שמיעה: "קֵין עַיִן הֹרֵע (בלי עין הרע). לְבחור כזה, גם אני הייתי מחכה שנתיים"...). את המעמד המרגש כיבדו מלבד רב הישוב אלון מורה, גם הרב דוד דודקביץ' רבו של יצהר, והרב יצחק גינזבורג.

אך נחזור רגע לאירוסין כדי להיזכר במה עסוק הקב"ה מאז שסיים את מלאכת בראשית: האירוסין נערכו ברוב-עם בבית משפחת ליברמן באלון מורה, והחבר'ה של אריה מיצהר עמדו בתור כדי להתחבק הצדיק שעלה מן הבור. את אחד החיבוקים הארוכים במיוחד תיעדה צלמת "סטודיו אלף-אלף", ושלחה דיסק עם שאר תמונות האירוע כשי ליסכה ולמשפחתה. ואז, כשיסכה ואימהּ ישבו לראות את התמונות, קמה וגם ניצבה האופטימיות האין-סופית של אם הכלה, הגב' ליברמן. זו שכל שעת חופתהּ של יסכה, הצאצא הראשון שהיא מוליכה לבדה לחופה, התעלתה לגובהי שחקים ושידרה לבתהּ אך ורק חיוכים ושמחה.

כעת, למראה הבחור המתחבק "חזק" עם אריה, שאלה את בתה: "מי זה הבחור שכל - כך מתחבק עם אריה"?
"למה אַת שואלת?", התעניינה יסכה, וביקשה ל"הקליק" לתמונה הבאה, אבל לדמיון הנשי המפותח, כידוע, ממש אין גבול:
"אם הוא ואריה כאלה ידידי-נפש, אולי הוא יכול להיות החתן של אחותך?... אני מאוד רוצה שהחתנים שלי יהיו חברים טובים".

המילים הללו, כך מתברר, ירדו הישר מן השמים. בירור מהיר גילה את זהותו של המחבק, ושלושה ימים לפני חתונת אריה ויסכה התארסה הבת השנייה עם המחבק האלמוני של "האסיר המסוכן" (זהותו לא הותרה בינתיים לפרסום, לְיתר ביטחון). אז:

א)  בחורים, אל תתעצלו ללכת לשמחות של חברים ואם אפשר להיכנס לתמונה...

ב)  אמהות יקרות: קחו "טיפ" מאימא אופטימית: כשהשמים נפתחים, פתחו שתי ידיים רחבות לקבלת ברכה עד בלי די. בשמחה של הבן או הבת פתחו עיניים היטב סביב, וחשבו כבר על השמחה הבאה... כי מצווה גוררת מצווה, ואלבום גורר אלבום.

אך דומה ש"עוקץ" הסיפור הוא במה שמתברר כעת: המחבק האלמוני לא היה "ידיד - נפש" קרוב במיוחד של אריה, אלא פשוט חבר טוב שלא ראה אותו זמן רב...