אבוי למנוצחים

הם מפחדים לתת לצה"ל פקודה לנצח ולכבוש את גוש קטיף

יוסי בלום-הלוי , י"ח בטבת תשס"ט

יוסי בלום הלוי
יוסי בלום הלוי
צילום: עצמי

הנה זה בא עלינו שוב!  צה"ל, צבא העם, סדיר ומילואים, חיל הטוראים הנאמן של עם ישראל מכה את חמאס עמלק שוק על ירך, וההנהגה הפוליטית משמיטה בכוונת מכוון את פירות הניצחון.


כולנו סברנו שסוף סוף, וברגע האחרון, לבני, ברק ואולמרט יתעשתו מרוע מחדליהם ומחומרת כישלונותיהם המדיניים והצבאיים. חשבנו שהם הבינו שהעם קץ בתבוסתנות ובכניעה לאויב ולמסייעים לו, אבל התבדנו
כמה פיללנו ליום השבת ההוא של שלהי דצמבר 2008, כשחיל האוויר הקיז את דמם של המרצחים הנקלים והמתרברבים אל אדמת עזה. לא עוד מורך רוח בפני קונדוליסה הרעה ההיא, שונאת ישראל הערמומית, שהובילה אותנו אל אסונות ההתנתקות של שרון ואולמרט, אל שלטון החמאס בעזה, לחטיפת חיילנו, לתבוסת לבנון השנייה, למפת הדרכים שמשמעותה הכרה במדינה פלשתינאית כתחליף למדינה היהודית – לטרור רצחני  של שמונה שנים על יישובי הנגב המערבי - נשים זקנים וטף.

רצינו להאמין כי לא עוד היסוסים בפני גל האנטישמיות האיסלמו-נאצית העולמית, שוב מנחה את ממשלתנו בערוב ימיה – כי אם גאווה יהודית אוטנטית שחזרה לתודעתם.

כולנו סברנו שסוף סוף, וברגע האחרון, לבני, ברק ואולמרט יתעשתו מרוע מחדליהם ומחומרת כישלונותיהם המדיניים והצבאיים. חשבנו שהם הבינו שהעם קץ בתבוסתנות ובכניעה לאויב ולמסייעים לו, אבל התבדנו, כמו תמיד מהמנהיגות שמסרבת להכיר בעובדה שהמזרח התיכון החדש של ביילין, פרס, ברק וממשיכי דרכם בקדימה, הוא המזרח התיכון העתיק ההוא, זה המסרב להכיר במדינה היהודית כעובדה קיימת.

אבל דעת "ערביי ישראל'  שעל ישראל לחדול מהיות מדינה יהודית בכל תג ופסיק מחוקיה, עדיין לא שכנעה את הרשות הדיקטטורית הערטילאית של "מערכת המשפט", של מדינת ישראל, פרקליטות  השטן, ובית המשפט העליון לצדק כביכול, שאין לתמוך שוב וללא תנאי בקיומן של מפלגות ערביות הקוראות לחיסולה של מדינת ישראל.

את הרועץ המשפטי לממשלה ושופטי בג"ץ הללו, לא מעניין קונצנזוס יהודי המתגונן על חייו מקיר אל קיר – הנשיאה הדגולה של בית המשפט העליון, היא המחליטה בלא רשות ובלא סמכות חוקתית, מה טוב ומה רע יעשה לשישה מיליון היהודים בארץ ישראל -, לא
את הרועץ המשפטי לממשלה ושופטי בג"ץ הללו, לא מעניין קונצנזוס יהודי המתגונן על חייו מקיר אל קיר – הנשיאה הדגולה של בית המשפט העליון, היא המחליטה בלא רשות ובלא סמכות חוקתית, מה טוב ומה רע יעשה לשישה מיליון היהודים בארץ ישראל
הכנסת, ריבון העם -  אני הנשיאה  אני אחליט, אני אחוקק, אני אבטל, אני אעניק פנסיה למרגלים ובוגדים ערביים, אני אמחול על פשעיהם של מנהיגים בציבור הערבי כנגד כולנו - משל אפיפיורית כנסייתית של ימי הביניים החשוכים, היא זו המעניקה בשם אלוהי המוסר של אמונת הכזב הפוליטית שלה אינדולוגנציות (כתבי מחילה)  בעבור בצע ושלמונים פוליטיים, שהיא והקליקה שלה בירושלים מתבשמים מהם עד מאוד.

לא ממשלה דמוקרטית ריבונית השואבת את כוחה מהעם מכריעה על יסודות קיומנו וערכי המוסר שלנו, כי אם דיקטטורית חסרת מעצורים, פרקליטה לשעבר, מוגבלת השכלה ועומק רוחני ומשפטי, שעלתה לגדולה בשל קשריה האידיאולוגיים עם  הנשיא בדימוס של בית המשפט העליון, הפרופסור אהרון ברק, ראש הקושרים להקמת הדיקטטורה השיפוטית הפיראטית של מדינת ישראל.

כך קמה עלינו ישות כוחנית א-פורמאלית הנבחרת על ידי עצמה ללא בקרה של העם,  המנוכרת  ליהדות, לצניעות ולחסד האנושי, שמשפטה הוא קלון והטיית צדק ומשפט בפני כל בעל דין המתייצב בפניה, ושאיננו נמנה על רעיונותיה הפוסט מודרניסטיים והסמול-פוליטיים הקיצוניים.

שוב ניצב עם ישראל מול הנהגתו מובס ומוכה. צה"ל מנצח בחבל עזה, ומנהיגיו מורים לו לדשדש בחולות ג'בליה, דוגית, חוף עזה וחורבות נצרים. עם ישראל כולו, מקיבוץ מגל ועד אחרון עקורי גוש קטיף בפחונים העלובים של ניצן,  הכה  והביס את החמאס עד עפר. ציר פילדלפי פתוח כולו לשריוני צה"ל, תותחניו, ולוחמי חיל הרגלים והנדסה שלו. רק לקום ולהרוס את מנהרות התופת של החמאס ואיראן ולשטח את פאתי רפיח אל האדמה אחת ולתמיד.  אבל הם לא רוצים שצה"ל ינצח!

הם לקחו חתן מחופתו, אב ממילת בנו, צעיר בדמי חייו ושלחו אותם למות בשדה הקרב המדמם. איש לא סרב להם, כולם נחלצו בעוז רוחם אל מלחמת המצווה, שהם באיוולתם הובילו את כולנו אליה. הלוחמים הצעירים והנועזים של כולנן קיבלו את נשיאנו הדגול, מר שמעון פרס בכבוד ובהערכה הראוי ל נשיא מדינת היהודים. הם לא שאלו אותו מדוע, ולהיכן  ולמה הבאת אותנו עד הלום מאוסלו הרחוקה ועד עזה הקרובה אלינו עד אימה. הם יצאו אל הקרב של חיי מדינת ישראל. הם באו אל בית הכנסת של נצרים, נשקו לאדמתו החרוכה ואת ימינם הניחו על המזוזה שנעקרה ביד זדים.

אבל הם לא יניחו לצה"ל לנצח, הם רוצים להנציח את התבוסה שלהם, ואת חורבות נצרים וגוש קטיף להותיר בשיממונם. הם יודעים כי חייל יהודי שיעבור בנחל גרר, נווה דקלים, רפיח ים  - יראה ויבין למול חזות עיניו את גודל האסון שהמיטו על עמנו, ארצנו ועתידנו. הם מפחדים לתת לצה"ל פקודה לנצח ולכבוש את גוש קטיף וציר פילדלפי.

אבוי למנוצחים, ילדי שדרות, אשדוד, אשקלון, באר שבע ובקרוב כולנו.