ביבי פספס את הפנייה ימינה

ביבי הרחיק את מנהיגי הימין ברשימתו במקום לקרב אותם

יוסי בלום-הלוי , י"ז בשבט תשס"ט

יוסי בלום הלוי
יוסי בלום הלוי
צילום: עצמי
את דבריי על התנהגותו המבישה של ביבי כלפי חלק נכבד מבוחרי המפלגה שנתנו למשה פייגלין ולסיעתו מקום של כבוד ברשימת המפלגה אמרתי מייד לאחר זריקתו עם עוד מנאמני הליכוד אל תחתית הרשימה. ביבי רצה להתחנף במעשה הנואל הזה לתקשורת לשמאל ולמרכז - לומר להם: אני ראש ממשלה של "כולם".  כולם, אבל על חשבון הימין הנאמן, זה שלא הצביע 5 פעמים בעד ההתנתקות (כמו שביבי עשה), ימין של תנועת חירות האוטנטית, של ההדר הז'בוטינסקאי, אנשי ימין נאמנים לעם ולמולדת דוגמת מיכי רצון, אהוד יתום,– אלה וחבריהם שכונו "המורדים".


כמה פאתטי היה לראותו אחר חצות של ליל הבחירות, מציג עצמו כמנהיג המחנה הלאומי, אותו שלח לכל הרוחות עם פייגלין, אפי איתם וכל מי שריח ימין נודף ממנו
ביבי בעט בהם ובעט בימין האמיתי – המחנה הלאומי ששכב על הגדרות בעת שהוא עצמו נח על זרי הדפנה של הסקרים והרדים את עצמו בעת שלבני החלה לנהל בעזרת אייל ארד, התקשורת, והמערכת השלטונית הפרו שמאלנית, קמפיין מוצלח, וכך, מי שרצה להרדים את הבוחרים ולקטוף את השלטון, נמצא רדום, שאנן ובלתי מוכן למהפך ליל הבחירות. וביבי שלא רצה בימין, ביבי שרצה את המרכז והשמאל לצידו, ובעבורם זרק את פייגלין ונאמני ארץ ישראל לכלבים, החל לאמץ הערב אחר תבוסתו את המחנה הלאומי כאותו נבל הרואה בפטריוטיזם את מפלטו האחרון.
 
כמה פאתטי היה לראותו אחר חצות של ליל הבחירות, מציג עצמו כמנהיג המחנה הלאומי, אותו שלח לכל הרוחות עם פייגלין, אפי איתם וכל מי שריח ימין נודף ממנו.
 
שוב ראינו את ביבי בקוצר ראותו – תארו לכם שהיה משאיר את פייגלין וחבריו ומאמצם אל לבו – כמה מנדטים היה הדבר "גוזל" מליברמן? אז היה עובר לציבור מסר ברור וחד, כמו זה שליברמן זכה בעזרתו להצלחה המרשימה בבחירות הללו: בלי נאמנות אין אזרחות.

בשם מי יכול ביבי לדבר מוסרית, ועוד בשם כל הימין בארץ ישראל אחרי מעשיו?
 
ועם זאת, בחרתי ליכוד חרף הגועל מהתנהגות העומד בראשו, בחרתי בסיכוי שפייגלין במנהיגותו עוד יעלה ברבות הימים למקום הראוי לו במחנה הלאומי. אינני יודע אם ביבי יצליח להרכיב ממשלה בראשותו, אבל אם אכן יעשה זאת חובת ההוכחה בהנהגת המחנה הלאומי בדרך החדשה, עליו ועל ראשו הפוליטי.  תחושתי היא תחושה קשה, וספקותיי רבים, אבל ברירה אין, ועיניי כל נשואות אל האיש הזה בחרדה אך בתקווה: אולי יתעשת, בעזרת השם.