עולם חסד יבנה

גופו, ממונו ונפשו של בעל חסד הם שליחים של הקב"ה

הרב בן ציון עמר , כ"ה בשבט תשס"ט

יהדות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

מסופר בגמרא (ע"ז י"ז): "כשנתפסו רבי אלעזר בן  פרטא ורבי חנינא בן תרודיון, אמר לו רבי חנינא לרבי אלעזר: אשריך שנתפסת על חמישה דברים ואתה ניצול, ואוי לי שנתפסתי על דבר אחד ואיני ניצול - אתה עסקת בדברי תורה וגמילות חסדים ואני לא עסקתי אלא בתורה, דאמר רב הונא כל העוסק בתורה לבד דומה כמי שאין לו אלו-ה". מבאר המהרש"א: שכיון שלא למד ממידותיו של הקב"ה, מה הוא גומל חסדים אף אתה היה גומל חסדים, אין לו מי שיצילו מן הדין מידה כנגד מידה.

וכאן המקום לשאול - במה התייחדה מידת החסד משאר המידות, שרק העוסק (בתורה) ובחסד נחשב כמי שיש לו אלו-ה? נראה שהתשובה לכך נעוצה בבניין המיוחד בנפש שבונה בנו מידת החסד. "כי אמרתי עולם חסד יבנה" (תהילים פ"ט) - כל ענייני בניין העולם שייכים למידת האהבה והחסד ולעומתם חורבן העולם נובע מאכזריות. כידוע, מידתו של הקב"ה אינה חורבן אלא בניין, לכן חסד היא מידה יסודית בבניין העולם. לפיכך, מתוך מידת החסד מתעוררים גם חסדיו של ה' ומידת הרחמים מתגברת, שהרי ה' נוהג במידה כנגד מידה, ולעומת זאת אכזריות מעוררת את מידת הדין, לכן מי שלא עוסק בחסד אין לו אלו-ה שיגן עליו.


מי שהוא 'בעל חסד', גופו, ממונו ונפשו הופכים להיות שלוחי דרחמנא לעשות רצון בוראם תדיר. הדבר בא לידי ביטוי בהשתתפות בצער הזולת ועידוד וחיזוק כל השרויים במשבר
לבניין זה בנפש זוכה מי שלא מסתפק רק בעיסוק בחסד, אלא הופך ממש ל'בעל חסד'. כפי שיש בעל תפילה, בעל תשובה, בעל קריאה יש גם בעל חסד, כלומר - מי שמידה זו היא חלק ממהותו, וכל מפגש עמו הוא מפגש עם מציאות של חסד. בספרי חסידות אדם זה מוגדר כ'בעל התפשטות', מפני שמול הצמצום בעצמו המאפיין את מי שאינו עוסק בחסד, הרי נוכחותו של בעל החסד מתפשטת מעבר לגבולותיו, ומפלסת לה נתיבים עד למקומות ולנפשות היותר זנוחות שלא שזפתם עין. לכן נקרא בעל החסד: "רודף צדקה וחסד", שהרי אינו רק גומל חסד באופן מקרי בלבד, שחסרה לו תכונת הרדיפה ואינו אלא בעל רגש אנושי מזדמן.

מי שהוא 'בעל חסד', גופו, ממונו ונפשו הופכים להיות שלוחי דרחמנא לעשות רצון בוראם תדיר. הדבר בא לידי ביטוי בהשתתפות בצער הזולת ועידוד וחיזוק כל השרויים במשבר. זהו אדם, שאם עברה עליו יממה ללא עזרה לזולת בגופו, ממונו או נפשו אין יממה זו נחשבת בעיניו לכלום.

יתרונו של 'בעל החסד' על פני העוסק בחסד בלבד בא לידי ביטוי גם בהלכה, שהדואג לחברו למציאת פרנסה גדול יותר ממי שנותן לו ממון לצדקה, מפני שהחסד שלו מהותי, כי הוא מתפשט לא רק בצדקה מוגבלת אלא בפרנסה ארוכת טווח. ויהי רצון שנזכה כולנו להיות בעלי חסדים.

-------------------------------------------
המאמר הופיע בעלון קומימיות