בית המקדש - מקום גילוי האלוה

בניית בית המקדש היתה לכתחילה ולא בדיעבד.

בעז מלט , ד' באדר תשס"ט

בעז מלט
בעז מלט
ערוץ 7

בשביל מה לבנות משכן? אין לה' היכן לגור? האם אין כאן איזו בחינה של הגשמת האלוה חלילה? שמא ה' נכנע לעם לאחר חטא העגל והסכים לאמצעי תקשורת ויזואליים?

ראשית כדאי לשים לב שהציווי האלוהי היה לבנות מקדש ולא משכן, ורק בהמשך הפסוקים התורה מתייחסת למקדש בתור משכן.


בשביל מה לבנות משכן? אין לה' היכן לגור? האם אין כאן איזו בחינה של הגשמת האלוה חלילה? שמא ה' נכנע לעם לאחר חטא העגל והסכים לאמצעי תקשורת ויזואליים?
אז מה ההבדל בין מקדש למשכן? נראה שיש ביניהם יחש הפוך. המקדש מבטא מקום מרומם, נשגב ופרוש. לעומתו משכן מבטא התקשרות, ירידה, חיבור.

אז כשה' מצווה עלינו לבנות מקדש, להקצות מקום שהוא מחוץ לתחום שלנו, הוא בא ללמדנו שבל נחשוב שהארץ שייכת לנו, "כי לי הארץ" אומר ה', וכן "לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה". הוא מדריך אותנו לחפש את ה' בתוך המקום, ה' הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו, ועל כן גם אחד משמותיו של ה' הוא "מקום". העולם המוחש יוצר אשליה, יוצר הסתרה שכביכול אין מאחוריו שום דבר, הכל מקרה בלתי מכוון. והעבודה שלנו לקלף את שכבות החומר, לחשוף את הסדר בעולם. והפסוק המדהים הזה בא ללמדנו שדווקא מתוך העבודה הזו, דווקא מתוך הכרה ענוונתנית שה' הוא מקומו של עולם, תתאפשר שכינה של ה' בארץ ובאדם בצורה ראויה.

כך למשל אומרת הגמרא שמי שנהנה מהעולם הזה בלא ברכה כאילו גוזל את השכינה, כאילו מועל בקודשים, ולפני שאדם מברך על האוכל הרי הוא בבחינת "לה' הארץ ומלואה" ולאחר שאדם מברך על האוכל, מעמד העולם משתנה והופך ל"והארץ נתתי לבני אדם".

וכך מצווה התורה לא למכור לצמיתות את נחלתנו בארץ, כי הארץ שייכת לה' באמת. ועל פי זה גם האיסור למסור חלקים מהארץ לזולתנו מן האומות משום שהיא פשוט לא שלנו, ואנו צריכים להקדיש אותה לה'.

בחז"ל ישנה מחלוקת האם הציווי על בניית המשכן נאמר לאחר חטא העגל או לפניו, אבל אפילו לדעה שהציווי נאמר לאחר החטא, יש לנו לשאול מדוע בחרה התורה להביאו כביכול קודם חטא העגל. ונראה שבאה התורה ללמדנו שבל נחשוב שמשכן הוא התפשרות של ה' עמנו, איזו הסכמה לאמצעי תקשור ויזואלי בגלל שירדנו מדרגתנו. אלא ה' איווה למושב לו, ה' התאווה לדירה בתחתונים, חפצו לגלות את ההסתר שלו בעולם, זה תמצית כל התורה כולה!

לכן הציווי על בניית המקדש קדם לחטא העגל. מכיוון שהמקדש לא משמש חלילה כמקום הגשמת האלוה, אלא מקום גילוי האלוה, מרכז תקשורת עולמי עם ריבונו של עולם. לכן אומרת התורה ושכנתי בתוכם ולא בתוכו בלבד.


שהמקדש לא משמש חלילה כמקום הגשמת האלוה, אלא מקום גילוי האלוה, מרכז תקשורת עולמי עם ריבונו של עולם
אנו פוגשים במשכן כמה מכשירי תקשורת שונים, המבטאים את סוגי ההתחברות השונים עם ה':

השולחן מבטא את היחס הכלכלי, ה' זן לכל ומפרנס לכל. אנו פוגשים אותו בתור הגורם המחייה אותנו בכל יום תמיד. ה"נציג" שלו מצד זה באומה הוא המלך, או היום ראש הממשלה וכדומה.

המנורה מבטאת את ההארה של ה' בעולם. כמובן הכוונה הרבה מעבר לאור המוחש, אבל האור נותן לנו איזה מושג מהארת ה' בעולם. אנו מצפים מה' שיאיר לנו את דרכנו בעולם, שיכוון אותנו לדרך הנכונה. ביטוי לדבר אנו מוצאים במבנה חלונות המקדש, שכוון ההארה שלהם פונה החוצה ולא פנימה כמנהג העולם. ה"נציג" שלו מצד זה הוא הנביא שמביא לעם את הארת ה', את ההכוונה המיוחדת לפי שעה.

הארון משמש כפה של ה'. מבין הכרובים היה יוצא הדיבור של ה' אל משה רבנו. היצרן של העולם גם נתן הוראות יצרן כיצד להנהיג את העולם נכון. ה"נציג" שלו בעולם מצד זה הוא החכם, והאמצעי העומד לשרותו היא התורה הקדושה, שתמציתה מבוטאת בעשרת הדברות.

מזבח הזהב מגלה שהטבע עצמו הוא קדוש. הוא חושף את ניחוחות הבריאה. העולם לא כל כך מגושם כמו שנדמה לנו. עם ישראל נברא בטבע כזה שהוא בוודאי יתקן את העולם. ה"נציג" של ה' מצד זה הוא הכהן. הכהן קדוש כי נולד קדוש. הוא זכה למעלתו בלי מאמץ. רק היה צריך לשמור על גופו שלם וטהור כדי לשרת בקודש. הוא מגלה לנו שכל ישראל ממלכת כהנים וגוי קדוש.

יהי רצון שיבנה בית מקדשנו במהרה בימינו אמן.