"עיר האלוהים" בעזה

ייבוש ביצת הטרור ביהודה ושומרון תלוי בשינוי תודעתי

מרק לוגובסקוי , י"ב באדר תשס"ט

מרק לוגובסקוי
מרק לוגובסקוי
ערוץ 7

בימים אלה סוער בארץ הויכוח סביב העסקה המתרקמת לשחרור מאות – ואולי אף אלפי – מחבלים כבדים תמורת החזרתו של גלעד שליט מעזה. הויכוח הוא בין אלה שטוענים שחובתה של המדינה לעשות הכל כדי להשיב הביתה חייל שנשבה בעת מילוי תפקידו ואסור להפקיר אותו, לבין הטוענים שהעסקה מסוכנת לישראל ברוח הגבית שהיא תיתן לטרור. מדובר הן ברוח גבית תודעתית שנובעת
הבסיס להקמתה של מדינת טרור שניה כזאת קיים גם ביהודה ושומרון, וכרגע היא נבלמת רק על ידי נוכחותו הקבועה של צה"ל בשטח
מעצם הכניעה של ישראל לתכתיבי החמאס והן בתרומה מעשית לטרור כתוצאה מכך שמאות מחבלים בכירים ומקצועיים ייצאו לחופשי.

אך האמת היא שהויכוח הזה הוא עקר מטבעו משום שבסופו של דבר הוא סובב סביב גלעד שליט עצמו והדרכים להחזרתו. הויכוח החשוב באמת נוגע לעצם הכיוון שבו המדינה הולכת והדרכים בהם היא מתכוונת להבטיח את בטחונה.

המצב כיום הוא שברצועת עזה מתקיימת מדינת טרור, שנשלטת על ידי שלטון רודני וכולה משועבדת לטובת המאבק למען השמדת ישראל. הבסיס להקמתה של מדינת טרור שניה כזאת קיים גם ביהודה ושומרון, וכרגע היא נבלמת רק על ידי נוכחותו הקבועה של צה"ל בשטח. גורמי טרור אלה נתמכים ביד רחבה על ידי גורמים בחוץ לארץ, בהם אירן וחיזבאללה.

זהו המצב, גם כיום הוא מאוד חמור (הרקטות באשדוד ובבאר-שבע מבהירות זאת), והשאלה היא איך למנוע ממנו להתדרדר עוד. אם נשחרר את אותם מחבלים שהחמאס דורש תמורת גלעד שליט, נחמיר את המצב בהרבה. אך אם לא נשחרר איש מהם, רק כתוצאה מכך המצב לא ישתפר. הרי מדינת הטרור בעזה נבנתה יפה מאוד גם בלי עזרתם של כל אותם מקצוענים שבכלא, ובלי עזרתם היא גם משתקמת כיום יפה מאוד אחרי מתקפת צה"ל.

הדרך לתיקון המצב מצויה בהבנת מקור הבעיה. החברה הפלשתינאית, ובפרט העזתית, מזכירה במובן מסוים את המבנה החברתי של שכונת עוני מוכת פשע, שמודגם בסרט הברזילאי המעולה "עיר האלוהים", המראה את התפתחותה של שכונת פשע בריו דה ז'נירו. כשם שבשכונה כזאת מי שלמעשה שולט ברחוב ונותן את הטון הם הכנופיות, כך בעזה ובאיו"ש מי ששולט הם ארגוני הטרור. האווירה שבה חי כל אדם בעזה, ובפרט האווירה שבה כל ילד גדל ומתחנך, באופן טבעי מכוונת אותו לתמוך בטרור ולהיות מחבל בעצמו, כשם שילד ב"עיר האלוהים" באופן טבעי גדל להיות שודד או בלדר סמים.

מה עוד אפשר לצפות מילד, שמגיל צעיר לומד בבית הספר (של הרשות הפלשתינית או של החמאס, מהבחינה הזאת אין ביניהם הבדל) שהיהודים הם כלבים ושהחובה העליונה היא להשמיד אותם ואת מדינתם? האם זה לא טבעי, שילד שרואה, שמי ששולט ברחוב ונהנה מכל טוב הם הבריונים החמושים של החמאס או של הפתח, ירצה כמובן להיות כמוהם "כשהוא יהיה גדול"?

המאבק להשמדתה של ישראל הוא תמצית קיומה של החברה הפלשתינאית כיום, פשוט משום שבמשך 16 השנים האחרונות, מאז חתימת הסכמי אוסלו, המחבלים הם אלה ששולטים בה ומעצבים אותה. שניים וחצי מיליוני תושבי עזה ויו"ש הם בסיס כמעט בלתי-נדלה לגיוס של עוד ועוד מחבלים, משום ששולטת בה תודעה של מלחמה להשמדת ישראל, שלמענה משועבד הכל. ניתן להשוות זאת לביצה רקובה, שמגדלת ומטפחת עוד ועוד יתושים מזיקים, שימשיכו להתרבות ולעקוץ עד שהם יחסלו את האנשים החיים בקרבת הביצה, או עד שהביצה תיובש.

לכן, אם נחזור לנושא של עסקת שליט, חשוב להבין שמי שיושב כיום בכלא הם יתושים מאותה ביצה. אמנם יתושים מאוד תוקפניים ומזיקים, אך לא שונים במהותם מרבים אחרים שעוד מסתובבים בה, ושאותה ביצה ממשיכה לייצר. אם אין בכוונת מדינת ישראל לייבש את הביצה, הרי שמשמעות הדבר היא שהיא תגדל עוד ועוד יתושים כאלה, ואין בעיה עקרונית לשחרר כמה יתושים שנתפסו חזרה
ישראל צריכה להשריש תודעה חדשה, לפיה מעכשיו ולנצח היא זאת ששולטת, ומי שנלחם בה אינו לגיטימי, והוא גם לעולם לא יהיה לגיטימי ולא יגיע לשלטון, אלא יחוסל
לביצה. בדיוק באותה מידה, אין שום טעם להתלהב מהריגתם של כמה מאות מחבלים במבצע "עופרת יצוקה". הביצה העזתית, אם לא תיובש, תגדל במהירות הבזק מספר כפול של מחבלים למלא את השורות.

באשר הביצה היא תודעתית, הרי שגם הדרך לייבושה היא כזאת. על ישראל לצאת למהלך של כיבוש מלא של כל רצועת עזה ושטחי יו"ש וחיסול שלטונם של החמאס והפתח בהם. לא באופן זמני, אלא לתמיד, עם כינון מחדש של שלטון ישראלי מלא בשטח. ישראל צריכה להשריש תודעה חדשה, לפיה מעכשיו ולנצח היא זאת ששולטת, ומי שנלחם בה אינו לגיטימי, והוא גם לעולם לא יהיה לגיטימי ולא יגיע לשלטון, אלא יחוסל.

עד היום ישראל עסקה בסיכול פעולות טרור וחיסול או מעצר של מחבלים בודדים. אם היא תמשיך בדרך הזאת, היא רק תמשיך שפיכות דמים הדדית בלי שום תכלית. האויב, שאותו צריך לחסל, הוא הרצון של הערבים להמשיך ולהילחם בנו, שנובע מאותה תודעה של מאבק בישראל, שמאז הסכמי אוסלו הושרש בלב תושבי עזה ויו"ש. זהו תהליך ארוך, שייקח שנים רבות וקשות, אבל זוהי הדרך היחידה, אם ברצוננו להפסיק לרדוף אחרי היתושים ולהתחיל לייבש את הביצה.