מתנת מצות קידוש החודש

הקשר בין המציאות לבין הזמן הוא קשר מהותי.

הרב זלמן ברוך מלמד , ט' באדר תשס"ט

הרב זלמן ברוך מלמד
הרב זלמן ברוך מלמד
צילום: אתר "ישיבה"

אנו עומדים בפתחו של חודש ניסן חודש האביב. על חודש זה נאמר בתורה "החודש הזה לכם ראש חדשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה".


כך היה הקב"ה משמר הכל, שנאמר, 'והיו לאותות ולמועדים'. כיון שעמדו ישראל, מסר להם הכל, שנאמר, 'החדש הזה לכם'". הוי אומר, בזה שהקב"ה נתן לישראל את מצות קידוש החודשים, הוא נתן להם את הכל
זהו חודש הגאולה. בניסן נגאלו. "ואמר רבי יהושע: בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל". לפיכך קבעה התורה לקרוא לחודש הזה חודש ראשון. אין בתורה שמות לחודשים אלא "חודש ראשון", "ובחודש השלישי", "ובאחד לחודש השביעי" וכדומה. מנין החודשים מתחיל מחודש הגאולה. ראשון, שני, שלישי. ראשון לגאולה, שני לגאולה. כך מסביר הרמב"ן בפירושו על התורה ובדרשתו לראש-השנה.

החודש הזה לכם. בפסוק זה נאמרה מצות קידוש החודש ועיבור השנה. נתבונן מה אומרים רבותינו על זה. כך נאמר במדרש רבה שמות טו, ל: "החודש הזה לכם - משל למלך שהיו לו אוצרות מלאים זהב וכסף אבנים טובות ומרגליות והיה לו בן אחד. כל זמן שהיה הבן קטן היה אביו משמר הכל. הגדיל הבן ועמד על פרקו. אמר לו אביו, כל זמן שהיית קטן אני הייתי משמר הכל. עכשיו שעמדת על פרקך, הרי הכל מסור לך.

כך היה הקב"ה משמר הכל, שנאמר, 'והיו לאותות ולמועדים'. כיון שעמדו ישראל, מסר להם הכל, שנאמר, 'החדש הזה לכם'". הוי אומר, בזה שהקב"ה נתן לישראל את מצות קידוש החודשים, הוא נתן להם את הכל.

את כל אוצרותיו כביכול. ולמה זה נקרא שנתן את הכל? מפני שהכל, כל המציאות, קשורה בזמן. אין לך דבר שאין לו שעה. הקשר בין המציאות לבין הזמן הוא קשר מהותי לא מקרי. ואם סדרי הזמנים מסורים בידי ישראל וקידוש הזמנים בידי ישראל, הרי שהכל מסור בידם, בידינו.

רבותינו ז"ל במדרש המשיכו ואמרו עוד: "'החודש הזה לכם' - משל למלך שקידש אשה וכתב לה מתנות מועטות. כיון שבא ללקחה, כתב לה מתנות מרובות כבעל. כך העולם-הזה ארוסין היו, שנאמר, 'וארסתיך לי לעולם', ולא מסר להם אלא הלבנה בלבד, שנאמר, 'החודש הזה לכם'. אבל לימות המשיח יהיו נישואין, שנאמר, 'כי בועליך עושיך'. באותה שעה מוסר להם את הכל, שנאמר, 'והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד'".

לכאורה המדרש האחרון סותר את הראשון. במדרש הראשון נאמר שבזה שישראל קיבלו את קידוש החודש, הם קבלו את הכל וזה היה בצאתם ממצרים. והמדרש השני אומר שרק קיבלו אז מתנות מועטות ורק לימות המשיח הקב"ה מוסר להם את הכל. וצריך לומר שבנתינת קידוש החדשים לישראל כבר גנוז הכל, שהכל תלוי בקידוש הזמנים.

אכן התוצאות ייראו לעתיד לבוא בימות המשיח כאשר עם ישראל יתרומם למעלתו העליונה וירים את העולם כולו איתו. אז ייראו המתנות בכל תפארתם והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע. ויהי רצון שיהיה החודש הזה חודש של גאולה וישועה.

בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל.