חידת חברון של ביבי

האם נתניהו יתמוך בעיר האבות או שמא יחנוק אותה

דוד וילדר , י"ט באדר תשס"ט

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

ב-7 לספטמבר 1995, בביקור בחברון, פרסם בנימין נתניהו, אז מועמד לראש הממשלה, את ההודעה הבאה:


היישוב היהודי בחברון יישאר בחברון לעד. אם מישהו ינסה להוריד אותו, חברי ואנכי נהיה כאן, והוא יצטרך לגרש גם אותנו. זו תהיה שגיאה פטאלית להביא לכאן מאות שוטרים פלשתינאים חמושים (נתניהו 1996)
היישוב היהודי בחברון יישאר בחברון לעד. אם מישהו ינסה להוריד אותו, חברי ואנכי נהיה כאן, והוא יצטרך לגרש גם אותנו.  זו תהיה שגיאה פטאלית להביא לכאן מאות שוטרים פלשתינאים חמושים, עם אזור קטן בו יכולים יהודים לעבור ובו המשטרה וצה"ל יוכלו לפעול. אם תהיה התלקחות, צה"ל לא יוכל לתפקד ויתנגש עם כוחות פלשתינאים כמעט מיידית. זהו מרשם לטרגדיה. יש רק גוף אחד שיכול להיות אחראי והוא חייב להיות צה"ל.

ב-13 למאי, 1996, נתניהו הכריז ש"יש לדחות היערכות חדשה עד ההסכם הסופי. חברון הנו מקום מורכב מאוד. זה היישוב היהודי הישן ביותר בעולם, והקהילה היהודית שם נמצאת בסכנה גדולה. כולנו זוכרים מה שקרה בתרפ"ט. עדיף שנושא כל כך מורכב יידון בזהירות רבה בשיחות על הסטטוס הסופי".

אלא שבתחלת 1997, במסיבת עיתונאים בנושא הסכמי חברון, נתניהו הכריז שהרעיונות האידיאולוגיים עליהם גדל "אינם עוד ברי השגה" ומצריכים "החלטות קשות" ויצירת "מפגש בין חזון ומציאות. זוהי מנהיגות".

ב-14 לינואר 1997, ראש הממשלה נתניהו, יחד עם יאסר ערפאת, חתם על הסכמי חברון שיצאו לפועל ששה ימים לאחר מכן.  ההסכמים הללו חלקו את חברון לשני אזורים והשאירו בידי הרשות הפלשתינאית את השליטה הביטחונית ב 80% מהעיר. בין השטחים שננטשו היו גבעות אבו סננה, המשקיפים על היישוב היהודי בחברון מדרום, ועל גבעת "על שך" מצפון. והתוצאה: במשך שנתיים וחצי הנחיתו הצלפים של ערפאת טרור על יהודי חברון מהגבעות האלה כשירו יום ולילה לתוך דירות תושבים, לכיוון מכוניות ואף על אנשים שהלכו לתומם ברחוב. גבעת אבו סננה הפך ידוע לשמצה לאחר רצח התינוקת שלהבת פס בת עשרה חדשים לפני שמונה שנים בידי צלף ערבי.

היישוב היהודי בחברון ממשיך להיות מותקף מכיוונים רבים. לפני מספר חודשים בלבד, שר הבטחון היוצא אהוד ברק הכריז על גרוש המשפחות מבית השלום, וזאת למרות מכתבים אליו ואל היועץ המשפטי מזוז, חתומים על ידי כ50 חברי כנסת, הדורשים דחיית הגירוש עד לאחר הבחירות ובדיקה של עדויות חדשות.

בית המשפט העליון בישראל ממשיך לתת לארגוני השמאל הקיצוני, כגון שוברים שתיקה ובני אברהם להסית את ערביי חברון נגד היישוב היהודי במסווה של "סיורים מודרכים", וסיורים אלו כרוכים בעלויות גבוהות ביותר למדינה. לדעתו של נציג הפרקליטות עו"ד שרמן, "סיורים" אלו דורשים הצבת שוטרים ואנשי צבא רבים כדי לשמור על הביטחון.  עו"ד שרמן נמנע מלהודיע לבית המשפט שהמשטרה בעצמה מגדירה את האירועים האלו כפרובוקציות מכוונות שגרמו לעלייה באלימות ואי השקט בחברון.

ה"סיורים" האלו פוגעים קשות בזכויות האזרח של תושבי חברון היהודים. המשטרה סוגרת רחובות לכלי רכב של ישראלים בגלל ביקורי אנשי השמאל בעיר. תושב היישוב היהודי אף נעצר על ידי המשטרה ונמנע ממנו להגיע לביתו בתל רומיידה בגלל שקבוצת קיצוניים ביקרה בביתם של משפחה ערבית בשכונה.


נתניהו הכריז שהרעיונות האידיאולוגיים עליהם גדל "אינם עוד ברי השגה" ומצריכים "החלטות קשות" ויצירת "מפגש בין חזון ומציאות. זוהי מנהיגות" (נתניהו 1997)
במקביל, 97% מהעיר חברון חסומה בפני יהודים. קבוצות יהודים אינם מקבלים אישור משטרתי ל"סיורים" דומים בערים ערביות כגון אום אל פאחם.

אלימות ערבית בחברון נמצאת במגמת עלייה. יידוי אבנים לעבר מכונות ישראליות הנוסעות בין חברון לקריית ארבע הם מעשה של יום יום, נהגים ונוסעים נפצעים ומכוניות ניזוקות. לפני חודשיים, שתי בנות יהודיות נתקפו פיזית על ידי ערבים בכביש הזה. בנוסף, מחבלים ערבים המצוידים בסכינים נתפסים כל שבוע ליד קברי האבות. בחקירות, הם מודים שמטרתם לדקור ולרצוח ישראלים. לפני מספר חודשים, מחבלת כמעט רצחה קצין משטרה רם דרג ליד מערת המכפלה.

במקביל, מנהיגי היישוב היהודי בחברון וקריית ארבע קבלו הודעה מצה"ל שציר ציון, המתחיל בערך ק"מ צפונה מהכניסה לקריית ארבע וממשיך לתוך חברון, ייפתח בקרוב לכלי רכב ערביים. בפעם הקודמת שהמחסומים בציר הזה הורדו והורשתה תנועה ערבית חופשית בו, שני ישראלים נרצחו תוך 12 שעות: הקבלן דוד כהן וחבר מועצת חברון חזי מועלם הי"ד. זה הכביש היחיד בין קריית ארבע לחברון, בשימוש מאות פעמים ביום על ידי ישראלים העוברים מחברון לקריית ארבע ומשם לירושלים ובכיוון הפוך.

לצערנו, בשנה האחרונה אנו עדים לסוג חדש של טרור, ירי מתוך רכב חולף.  פתיחה חוזרת של הכביש הזה הוא מתכון בטוח להמשך הטרור המופנה לתושבים היהודים של קריית ארבע וחברון ולמאות אלפי המבקרים המגיעים לעיר כל שנה.

איך יתמודד ראש הממשלה הנכנס בנימין נתניהו מול איומים אלו? איך יתייחס ליישוב היהודי בחברון?

בהחלטת הקבינט שאישרה את הסכמי חברון ב-1997 נכתב: "הממשלה תפעל לקיים את כל התנאים והדרישות הדרושים לקיום, בטחון והתחזקות היישוב היהודי בחברון". האם יעמוד נתניהו בהתחייבות זו? האם ידאג לביטחון מלא לחברון? האם יאשר בנייה יהודית בשטחים בבעלות יהודים? האם יוציא אישורים המאפשרים ליהודים לרכוש בצורה חוקית מגרשים מערבים הרוצים למכרם?

לפני זמן קצר, הנשיא שמעון פרס דיבר על השמדת גוש קטיף בפני מנהיגים יהודים אמריקאים שהיו כאן בביקור ואמר: "אני הייתי בעד היציאה מעזה. אני מרגיש שאני אחד מהאנשים שטעו בכך...לא משנה מה שיקרה בעתיד, על הטעות  שעשינו בנטישת עזה לא נחזור".

מה יכול להיות מתאים יותר ממעמד בו מודה ראש הממשלה הנכנס בנימין נתניהו, בעת שהוא עומד על המדרגות העולות למערת המכפלה, שהסכמי חברון בהם חילקו את חברון היו טעות מצדו ושהוא מבטיח שלעולם לא ינקוט במדיניות המסכנת את קיום היישוב היהודי בחברון? זאת, כשהוא מבטיח צעדים מוחשיים המממשים את הבטחת ממשלתו להעניק ביטחון מרבי וחיזוק אמיתי לעיר היהודית הראשונה בארץ ישראל.

------------------------------------------------------
המאמר תורגם מאנגלית ע"י רחל סילבצקי