מופז קבר את הדרך לירושלים

כאשר אין חזון ואין אידיאלים, גם התחבורה מקרטעת

ד"ר יאיר ויסמן , כ' באדר תשס"ט

לא רבים שמו לב בימים האחרונים להודעתו של מנכל הרכבת ב"דה מרקר", כי פתיחת הרכבת לירושלים תידחה לשנת 2016 או 2017. הסיפור של הרכבת לירושלים הוא סיפור הזוי שקשה להאמין שדברים כאלה אכן קורים במציאות. לידיעת שר התחבורה החדש שיכנס בקרוב לתפקידו.

לפרויקט הרכבת לירושלים נדונו מספר חלופות, כאשר החלופות ההגיוניות ביותר הן בסמוך לכביש 443 (חלופות M,M1,B,B1). כולן נפסלו בגלל שהן מעבר לקו הירוק ולכן נבחרה חלופה A1 כאשר מתוך 55 ק"מ מסילה, 44 ק"מ יעברו בתוך מנהרות ועוד 7 ק"מ על גשרים. רק 4 ק"מ יהיו על הקרקע. זה נשמע הזוי, אבל זה מה שכתוב באתר הרשמי של רכבת ישראל:

מתוך ארבעת הק"מ שלא יעברו במנהרה או גשר יש את שמורת נחל יתלה ואותה מתכוננים להרוס. כלומר, כדי לא לעבור את הקו הירוק, גם ישלמו הון עתק וגם יהרסו את הטבע. בינתיים הבעיה העיקרית היא שההערכות לעלות הפרויקט דיברו רק על קצת פחות מ-3 מילארד שקל, אבל בפועל זה כבר צמח לסכום שנושק ל-9 מילארד שקל ואין כסף. ולכן כל הזמן מודיעים על דחיות מהתאריך המקורי שהיה אמור להיות בשנת 2010:
במרץ 2008 הודיעו על דחיה ל-2013:
ביולי 2008 הודיעו על דחיה ל-2014:
בדצמבר 2008 הודיעו על דחיה ל-2015:
ובמרץ 2009 הודיע מנכ"ל הרכבת על דחייה ל-2016 או אפילו 2017:

במשרד התחבורה, ירושלים לא כל-כך קיימת וגם כשדנים על הרכבת הקלה בירושלים מי שמגיע לוועדת הכספים להסביר הם אנשי משרד האוצר (ולא אנשי משרד התחבורה):
 
ככלל, את שר התחבורה מופז, התחבורה לא מעניינת וירושלים בכלל לא קיימת. את שדה התעופה עטרות בירושלים תכננה ציפי ליבני למסור לאבו-מאזן. והיהודים יטוסו ממגידו או מאי מלאכותי בים.

בסיכומו של דבר, הרעיון של שתי מדינות לשני עמים הוא שהערבים יחיו מעל הקרקע ויהודים יקברו את עצמם מתחת לאדמה. את הרכבת כבר מתחילים לקבור והמוח היהודי ימציא לנו בקרוב איזשהו פטנט איך לקבור גם שדה תעופה מתחת לאדמה וכך נחזור אל תרבותנו העתיקה "ותעז יד מדין על ישראל. מפני מדין עשו להם בני ישראל את המנהרות אשר בהרים ואת המערות ואת המצדות" (שופטים ו' ב').