מדינת ישראל מתייחסת רשמית לחמאס כארגון טרור, עם ההדגשה על "ארגון". זאת משתי סיבות: האחת, כדי למנוע הכרה בינלאומית בארגון ולנסות לבודד אותו בזירה הבינלאומית, ולכאורה איננה מקיימת איתו יחסים, אך זה רק כאילו. למעשה ישראל מקיימת עם חמאס דו שיח רציף באמצעות המתווך המצרי וגורמים בינלאומיים אחרים. נכון להיום מערכת הסיוע הכספית הבינלאומית

שניהם, הפתח והחמאס, ארגוני רצח בעלי קבלות החותרים להשמדתה של ישראל. שניהם נבחרו דמוקרטית. הפסקת הרצח של זה או האחר נובעת מגישה טאקטית, זמנית

האדירה איננה נעצרת ואיננה מכירה בהבדל הסמנטי שישראל מנסה ליצור ביחסה לחמאס בעזה. ומה עוד שישראל בעצמה נשארה מחויבת להמשיך בתמיכתה באוכלוסיית עזה, וזאת באמצעות הכוח השליט הטרוריסטי, החמאס.

הסיבה השניה היא ההבחנה המשוללת כל יסוד כי יש הבדל במישור האסטרטגי במטרות הקצה בין פתח לחמאס. שניהם ארגוני רצח בעלי קבלות החותרים להשמדתה של ישראל. שניהם נבחרו דמוקרטית. הפסקת הרצח של זה או האחר נובעת מגישה טאקטית, זמנית, בהתאם למציאות ולצרכים המשתנים שלהם. העובדה כי אנחנו עושים הבחנה בין הנרצחים היא לא נכונה ולא מוסרית. הרצח הוא עבודה משותפת של שני הארגונים, עם זכות מועדפת  לפתח, תוצאה ישירה של הסכמי אוסלו.

אחרי שטיפלנו בסיבה השניה, שהיא פועל יוצא של הניסיון הפתטי להחיות את שרידי אוסלו תוך ניסיון להשכיח ולהעלים רציחתם וקבריהם של מעל אלף וחמש מאות אזרחים וחיילים, גישה המנסה לתת דירוג שונה לשני ארגוני הרצח, נחזור לסיבה הראשונה והגלויה של מניעת הכרה בינלאומית לחמאס. האם היא אפקטיבית וכנה? אמרנו כבר שמעשית ההגדרה איננה משנה בפועל את זרימת הסיוע והתמיכה ב"סבל הפלסטיני", ואת הביקורת על ההרג וההרס ב"עופרת יצוקה", עופרת שההנהגה הפוליטית הצליחה להפכה לנזילה וחסרת ערך מדינית. מה שנישאר ממנה זה תרגיל צה"לי חשוב באש חיה עם אויב אמיתי, שהוכיח את יכולתו של צה"ל והפקת הלקחים שנלמדו ממלחמת לבנון השניה, כמו כן ניתוץ ההפחדה ההיסטרית רבת השנים המגמתית על מאות אבידות שיהיו בכניסה לעזה, שהוכחה כחסרת שחר.

זה שנים אנחנו מחונכים ומופחדים על ידי פוליטיקאים, אנשי תקשורת, ואפילו אנשי צבא בגישה שאת הטרור אי אפשר לנצח. זה הבסיס להסכמי אוסלו וזה הבסיס להגדרת המשטר בעזה כארגון טרור. זאת הסיבה שמאז בחירת החמאס כשליט ריבוני בעזה, גם אחרי חורבן גוש קטיף, נורו אלפי רקטות על יישוביה ועריה של מדינת ישראל ללא תגובה ממשית. אין ספק שאחרי כמה רקטות ממדינת טרור אחרת, סוריה כמשל, הנהגת ישראל לא היתה מחכה שנים לתגובה ממשית. חמאס עזה היא מדינת טרור וכך צריך להתייחס אליה מכל הבחינות, גם בהקשר לשחרור גלעד שליט. פרדוקסאלית, השיבוץ של החמאס כארגון טרור ללא מעמד רשמי מאפשר לו לחמאס להשיל מעליו כל אחריות, בקיצור להשתולל ולהשתגע בלי חשבון ובלי אחריות, ולממשלת ישראל - למכור לנו את הסיפור כי יש הבדל בין החמאס לבין אש"ף (הרשות הפלסטינית) ושהפתרון הוא רק שתי מדינות לשני עמים.

נ.ב. איזה ארגון ביצע את הפיגוע בלב המפרץ?