א. שירת הים



בשמות רבה (כג) על הפסוק "אז ישיר משה" נאמר: "הדא הוא דכתיב 'נכון כסאך מאז' (תהילים צג), א"ר ברכיה בשם ר' אבהו אע"פ שמעולם אתה, לא נתיישב כסאך ולא נודעת בעולמך עד שאמרו בניך שירה, לכך נאמר נכון כסאך מאז. משל למלך שעשה מלחמה ונצח ועשו אותו אגוסטוס (מלך אדיר) אמרו לו עד שלא עשית המלחמה היית מלך, עכשיו עשינוך אגוסטוס", והמדרש שואל מה ההבדל בין מלך לאגוסטוס? - "אלא המלך עומד על הלוח ואגוסטוס יושב, כך אמרו ישראל: באמת עד שלא בראת עולמך היית אתה, משבראת אותו אתה הוא, אלא כביכול עומד שנאמר (חבקוק ג) 'עמד וימודד ארץ', אבל משעמדת בים ואמרנו שירה לפניך ב-אז, נתיישבה מלכותך וכסאך נכון הוי 'נכון כסאך מאז' באז ישיר".





מאז ומעולם היה ה' למלך על העולם, אבל עד שלא באו ישראל ואמרו שירה לא נודע ולא נתפרסם הדבר, ועתה שזכו לנס של קריעת ים סוף ואמרו שירה, נתפרסם דבר האלקות, דבר מלכות ה' בעולם

כלומר, מאז ומעולם היה ה' למלך על העולם, אבל עד שלא באו ישראל ואמרו שירה לא נודע ולא נתפרסם הדבר, ועתה שזכו לנס של קריעת ים סוף ואמרו שירה, נתפרסם דבר האלקות, דבר מלכות ה' בעולם, נתכונן כסא ה' בעולם בזכות ה'אז ישיר' של בני ישראל.



מסביר זאת השם משמואל (פסח עמ' קמא) שהמציאות נחלקת לשניים - הכנה ותכלית, עוולם הזה הוא ההכנה ועולם הבא הוא התכלית, יציאת מצרים היתה הכנה ומתן תורה - התכלית. "וזהו עניין העמידה והישיבה, כל הטרחות שאדם מטריח את עצמו הן בעמידה וכן מלך שעושה מלחמה, המלחמה היא ההכנה, והתכלית היא לישב במנוחה ובכבוד הניצוח".



וכן היחס לבריאת העולם שהיה רק הכנה לתכלית "והעולם היה הולך וסובב, והתכלית היתה שיכירו כולם את מלכותו יתברך שמו". ולכן כל עוד לא נתפרסם שם ה' בעולם זה היה בחינת הכנה, ואפילו האבות היו בגדר של הכנה, "אבל בקריעת ים סוף שנבקעו כל מימות שבעולם ונתפרסם הנס בכל העולם וישראל אמרו שירה והודו על כך, ואמרו זה אלי ואנוהו... זה נחשב לתכלית של ההכנה הקודמת וזהו 'נכון כסאך מאז', מאז ישיר".



והוסיף ביאור ה'שפת אמת' (פסח, תרס"ב), "שזה היה תכלית יציאת מצרים שיצאו בני ישראל להיות עדים על הבורא לברר מלכותו"... אבל כל עוד היו משועבדים במצרים לא יכלו להוציא עדות זו מהכוח אל הפועל ועכשיו נאמר ויאמינו בה' ולא נאמר והאמינו. ויאמינו זה פועל יוצא שהמשיכו את כל הבריאה אחר הנהגה העליונה והביאו אמונה בעולם" (גרמו שהעולם כולו האמין בה').

ב. הלל ביום העצמאות

בה' באייר תש"ח הוקמה מדינת ישראל. ידוע היה עד אז שחגי ישראל רמוזים בסדר א"ת ב"ש (א' כנגד ת' וכן הלאה). בימי חג הפסח באותו יום בשבוע שחל א' של פסח יחול תמיד באותה שנה תשעה באב (השנה ביום חמישי). ב"ש - ביום שחל יום ב' של פסח יחול שבועות. ג"ר - ביום השלישי של פסח יחול ראש השנה. ד"ק - ביום הרביעי - קריאת התורה  ושמחת תורה (בחו"ל). ה"צ - ביום החמישי יחול צום כיפור, וביום השישי ו"פ - חל פורים שעבר. ולשביעי של פסח לא נמצא חג מקביל בחגי ישראל, ועד אשר נקבע יום העצמאות בה' באייר, התברר שנשלמו חגי ישראל באופן מפליא, ויום זה חל תמיד באותו יום בשבוע שחל שביעי של פסח. כך הושלם הסימן ז"ע. ע - יום העצמאות יחול תמיד ביום בשבוע שחל ז - שביעי של פסח. (מובא בספר גואל ישראל בשם ר' רפאל פלטנר).

מהקבלה זו עלינו ללמוד על מהות ההלל וההודאה ביום עצמאותנו.

לפני כאלפיים שנה גלינו מארצנו והתרחקנו מאד מאדמתנו. הגויים שמחו ואמרו: הנה עזב ה' את ישראל (ח"ו) וכרת ברית חדשה איתנו. עזב ה' את ארצו. גדול ונורא היה חילול ה' הזה. ועתה, במאה השנים האחרונות, שב ה' את שבות עמו, החזירנו לארצנו ולפני 61 שנה אף נתן לנו עצמאות ומדינה. חזונו של הנביא יחזקאל מתגלה לעיני כל, "ואחמול על שם קודשי... וקדשתי את שמי הגדול המחולל בגויים, וידעו הגויים כי אני ה' נאם אדוני אלקים בהיקדשי בכם לעיניכם, ולקחתי אתכם מן הגויים וקיבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם" (לו כא-כד).



ומה נדרש מאתנו לעשות לעת הזאת? האם להקשות קושיות? האם לומר למה זה לא נעשה אחרת? האם להתמלא בספקנות? הרי כך

הדרך לכונן את כסא ה', לחזקו, לתת לו תוקף הוא ב'אז ישיר' - בשירה, בהודאה, בהלל, בשם ובמלכות, בלי ספקות, בוודאות של אמונה. בהודאתנו לה' ביום חגנו, אנו מכריזים ומודים כי ה' הוא העושה והמחולל כל אלה

קורא לנו רבנו הרצי"ה זצ"ל ואומר: "עלינו לברר אחת ולתמיד... האם אנחנו מאמינים או איננו מאמינים, מאמינים או כופרים... יש אמונה במעשה ה' ויש ספקות ... גם בתוכנו, ביראת שמים שלנו, יש חששות וספקות, אך אמונה אינה ספקות, הוודאי שמו כן תהילתו, ועם זו יצרתי לי תהילתי יספרו" (שיחות הרציה, מועדים ח"ב עמ' 149).



הרצי"ה לא התעלם מהקשיים והסיבוכים שיש בתהליך אך לימד ש"קודם כל צריך שיהיה לנו היסוד הנפשי של שמחה לגבי עצם הקמת המדינה... יש דבר עיקרי, כללי: המדינה היא כולה קודש, אין בה שום פגם, היא גילוי שמימי עילאי של המחזיר שכינתו לציון, כל השאר הם פרטים, פכים קטנים או גדולים, בעיות וסיבוכים, אין בהם כדי לפגום ולו במשהו בכל תוקף קדושת המדינה" (שם, 139). והוסיף רבנו ש"ממדינת ישראל יוצאת מיד יום הכרזה על בריאת העולם, בחותם הדואר הישראלי...". והתכוון רבנו שבחותם הדואר כתוב התאריך העברי שמציין את בריאת העולם, למשל השנה , התשס"ט, זו הודעה שהעולם קיים 5769 שנים. "ובכך גם הכופרים משותפים בהכרזתם של ישראל 'כי בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" ולכן אומר הרצי"ה: "כל טרקטור וכל טנק וכל אווירון המבצר את המדינה יש בו קדושה אלוקית, כל חלק וחלק הוא גילוי של התכנון הלאומי האלוקי של קדושת ישראל" (שם עמ' 122).

והשנה זכינו לראות במו עינינו במבצע 'עופרת יצוקה' את קידוש ה' הגדול שהיה לעיני העולם כולו, כאשר עם ישראל השתמש כראוי בטנקים ובאווירונים הללו.



ולאור דברי הרב קוק זצ"ל, "מדינת ישראל היא יסוד כסא ה' בעולם, שכל חפצה הוא שיהיה ה' אחד ושמו אחד" (אורות קס). הדרך לכונן את כסא ה', לחזקו, לתת לו תוקף הוא ב'אז ישיר' - בשירה, בהודאה, בהלל, בשם ובמלכות, בלי ספקות, בוודאות של אמונה. בהודאתנו לה' ביום חגנו, אנו מכריזים ומודים כי ה' הוא העושה והמחולל כל אלה, ובכך הולך כסא ה' ומתכונן ומקדם אותנו עוד צעד לגאולה שלמה שנזכה לראותה במהרה.

--------------------------------------------------------------------------------------

המאמר פורסם בעלון "באהבה ובאמונה" של מכון מאיר