לא תשחית את עצה

איכות הסביבה - אחד ערכים האוניברסליים בתורת א"י

נועם ארנון , ח' באייר תשס"ט

נעם ארנון ליד מערת המכפלה
נעם ארנון ליד מערת המכפלה
חזקי עזרא

מידי שנה לפני ל"ג בעומר אני מתלבט אם לכתוב את  מה שאני עומד לכתוב להלן, ובדרך כלל מחליט שלא; למה להרגיז אנשים, ובעיקר את הנוער, שרובו הגדול (לפחות זה שאני מכיר) הוא נוער נהדר, שהמבוגרים גם ככה עושים לו את החיים מספיק קשים? למה לצאת נגד מנהג שכבר נפוץ בכל רחבי עם ישראל, מלהיב את הנוער, מייצג את המסורת, ומאחד את כל הקבוצות והגוונים? השנה, בכל אופן, החלטתי כן "לקחת את הסיכון" ולכתוב, ויהיה מה שיהיה. מעניין אילו תגובות אקבל.

הכוונה היא למנהג הדלקת מדורות הענק בל"ג בעומר, מדורות שמכלות כמויות ענק של עץ לצורותיו וגווניו, ותורמות תרומה משמעותית לתוספת חום ועשן לכדורנו המסכן. אמנם, חלק מהעץ שנשרף הוא שאריות שאינן בשימוש; אבל, חלק לא קטן ממנו בהחלט מיועד למחזור ושימוש נוסף - כמו רהיטים, דלתות, מסגרות, לוחות, מדפים, ארונות, ועוד ועוד, וכולו ודאי ניתן לשימוש כעץ להסקה.

שריפת  כמויות הענק האלו יוצרת שווקים חדשים, שמצידם מניעים ומזרזים את תהליך כריתת היערות על כל המשתמע ממנו - אבדן בתי גידול ושטחי מחיה לבעלי חיים, הפחתת תוספת החמצן, הגברת הנגר וסחיפת הקרקע וכו'. גם תוספת החום והעשן ודאי אינה מביאה ברכה לעולמנו ההולך ומתחמם, מוסיפה לגאזים המצטברים באטמוספרה ויוצרים את שינוי האקלים ההרסני המתחולל מול
ולדעתי צריך, להסתפק במדורה נאה ונחמדה, שאפשר לשבת לידה ואפשר לצלות בה תפוחי אדמה ובצלים, מדורה שתחזיק מעמד כל הלילה, בלי ערמות ענק של עצים, ובלי תחרות בין הקבוצות מי אוספת יותר קרשים
עינינו.

כמובן, שאינני מתכוון, אי אפשר, וגם אין צורך, לבטל את מנהג הדלקת המדורות בל"ג בעומר. יסודותיו ודאי קדושים, ואין ספק שהוא מהווה חוויה מעצבת עבור הנוער; לחלק גדול מהנוער הישראלי זהו אחד החיבורים היחידים למסורת ישראל. אך כן אפשר, ולדעתי צריך, להסתפק במדורה נאה ונחמדה, שאפשר לשבת לידה ואפשר לצלות בה תפוחי אדמה ובצלים, מדורה שתחזיק מעמד כל הלילה, בלי ערמות ענק של עצים, ובלי תחרות בין הקבוצות מי אוספת יותר קרשים. אולי תתחיל מגמה הפוכה – תחרות איזו קבוצה שומרת יותר על העצים בארצנו ובעולמנו, ומי מצליחה להחזיק יותר שעות בפחות עצים.

נכון, זה נשמע פחות "מדליק" (וגם פחות "מגניב", כי לא יהיה צורך להביא עצים ממקורות 'חסויים'), אבל לדעתי זה הרבה יותר נכון. מדורות יותר קטנות ונעימות ייצרו אוירה יותר רגועה, ויאפשרו הקשבה, שיחה, שירה, נגינה ועוד, שדרכן יעברו המסרים של רבי שמעון, רבי עקיבא, בר כוכבא, מסרים אמיתיים הנוגעים עד עומק הנשמה.

אני קורא לרבנים, למחנכים, למורים ולמדריכים להתייחס לנושא ולהביע עמדה, ואולי יחד נתחיל לחולל שינוי. כמו קטיפת פרחי בר מוגנים, כמו הגנה על בעלי חיים ההולכים ונכחדים, וכמו חיסכון במים, כן גם שמירת העצים והיערות בעולם והגנה על האוויר והאקלים הינן משימות יהודיות מובהקות שראוי להעלותן על סדר היום.