בחורה שידעה מה העיקר

סיפור על בחורה צעירה, אך אמיצה, שהיתה מוכנה להקריב הרבה כדי להגיע לידי נשואין.

הסופר הרב יוסף אליהו , כ"א באייר תשס"ט

יהדות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

לא היו ימים יפים יותר לישראל לעסוק בהם בשידוכים, כימי ספירת העומר. שכן, בעוד תלמידי ר"ע זלזלו ב"ואהבת לרעך כמוך" שרבם כינה כ"כלל גדול בתורה", הנה הזוגיות - לפי דברי האריז"ל - היא האפשרות המעשית היחידה לקיום "ואהבת לרעך כמוך". כי מי מסוגל לאהוב את חבירו, ממש כמו את עצמו? ככל שנהיה נותנים לזולת - האמנם כשחברי מרוויח, הרי זה ממש כשם שאני מרוויח?! אבל כשבעלי מרוויח - זהו רווח משותף. כשאשתי מצליחה - זו ממש ההצלחה שלנו.

רעיון זה, אמרתי השבוע באירוסיה של בת-שבע עם נתנאל. ומעשה שהיה, כך היה:
באלול האחרון, פונה אלי אחד השדכניות ומספרת כך:


התקשרה בחורה בת 24 שעלתה מארה"ב לפני 5 שנים, ורוצה להירשם לשידוך. היא יודעת שהרישום והליווי כרוכים בתשלום, וטוענת שהיא רוצה מאוד לבנות בית, בין השאר משום שהיא ממש לבד בארץ
"התקשרה בחורה בת 24 שעלתה מארה"ב לפני 5 שנים, ורוצה להירשם לשידוך. היא יודעת שהרישום והליווי כרוכים בתשלום, וטוענת שהיא רוצה מאוד לבנות בית, בין השאר משום שהיא ממש לבד בארץ. היא נפגשה עד כה עם כ-15 בחורים. לאחר שסיפרה על עצמה ועל תהליך ההתחזקות בדת שהיא עוברת בשנה האחרונה, ומכיוון שהתרשמתי שהיא עובדת קשה לפרנסתה – אמרתי לה שלא נראה לי עדיין שהיא חייבת להירשם ולשלם כסף. בסך הכל, היא רוצה ללמוד ב"מכון אורה" לְבנות ולחזק את הצד הרוחני, כך שהיא באמצע תהליך. היא נשמעה בחורה עם שכל ישר, יודעת מה שהיא רוצה, ואין סיבה שלא תמצא לה חתן בכוחות עצמה. אמרתי לה שאם תוך 6 חודשים לא תמצא, שתחזור אלינו".

"שאֵלתי היא", סיימה השדכנית, "- כיוון שהיא גרה לא רחוק מביתכם, אולי תוכלו להזמין אותה מדי פעם בשבתות?".

כך הכרנו את בת-שבע. היא החלה לבוא לשיעור לנשים שאני מוסר בשבת אחרי הצהריים, ולעִתים היתה באה אחרי השיעור לסעודה שלישית. אמרנו לה שלא תתבייש לבוא, כי כך נוכל לחשוב יחד על התהליך הרוחני שלה, ועל שידוכים.

ואכן, האִבחון של השדכנית היה מעולה. בת-שבע עבדה כמזכירה בחברת היי-טק, וביום הפנוי בשבוע הגיעה לשיעורי-יהדות ב"מכון אורה". בסוף תשרי, הופיע סיפור-חייה (על משפחתה המתבוללת, ועלייתה ארצה) בַּדף האחורי של "ראש יהודי". ידידים טובים שהכירו אותה וידעו על רצונה העז להתחתן, שלחו אליה את ר' עודד מזרחי, בתקווה שהפרסום יעשה את שלו...

בת-שבע המשיכה לבוא לארוחות בשבת, ומובן שבאופן טבעי אדם חושב יותר על מי שמצוי לנגד עיניו. יום אחד הגענו אִתה למחשבה שכיוון שהיא 'חוצניקית', יתכן שיתאים לה גם סגנון "חרדי פתוח". מסרנו לה טלפון של הרב בנימין אידלמן. הלה משמש כאחראי השידוכים בישיבת "דרכי נועם" בשכונת בית-הכרם, בה הוא מכהן כר"מ. ישיבה זו קולטת בחורים מארצות שונות, ועושה אִתם עבודה נפלאה. מיעוט הרמי"ם והבחורים חובש כיפה סרוגה, ובספריית הישיבה נמצאים גם ספרי המגזר הדתי-לאומי.

ר' בנימין הכיר לה בוגר-הישיבה, שלומד כעת באקדמיה. באזור חנוכה, בת-שבע נשמעה מאושרת: "זה מתקדם טוב מאוד...", אמרה בצניעות האופיינית לה. באותה עת בישרה לנו גם, שעשתה צעד די משמעותי בחייה: "החלטתי, שאם אני רוצה להתחתן ולהקים בית יהודי כמו שצריך, אני חייבת לבסס את האמונה שלי ואת הַידע בהלכה. כיוון שאני רוצה להתחתן מיד - מתי יהיה לי זמן ללמוד? אחרי החתונה ודאי שאצטרך לעבוד ולפרנס. לכן החלטתי לקצץ את המִּשרה שלי ל-50%, וללמוד במדרשה לְבנות של "דרכי נועם" 4 ימים בשבוע. חשבתי על זה הרבה, ולקחתי בחשבון שיתכן ויפטרו אותי בכלל... אבל הבנתי שאני צריכה להחליט, מה טפל ומה עיקר
לפעמים, בשיחות עם בני ובנות 40, אתה מנסה לבקש מהם לעשות איזה צעד משמעותי שיקדם את הסיכוי לנישואין, אולי רק שינוי קטן כדי להציל את החיים – ולשווא. וכאן יושבת בחורה שעליה להתפרנס ולשכור דירה בכוחות עצמה, והנה היא מחליטה ועושה מעשים נועזים כדי להגיע לחתונה
בחיים. בשבילי כעת החתונה היא העיקר, ואם אני רוצה בחור ירא-שמים, לא יתכן שאני לא אתאים לו מבחינה רוחנית. וזה כבר קרה לי עם שני בחורים. ובאמת: מה פתאום שבחור כזה ירצה חוזרת-בתשובה כמוני, שכמעט לא יודעת כלום? למזלי, ה'בוס' שלי הבין אותי. הוא הסכים שאעבוד יום אחד כרגיל, ואת שאר השעות במשמרות לילה".

ברגע הראשון, היתה הסתייגות. "איך תחיי? אַת בטוחה שאין זו החלטה פזיזה?". אך לאחר ששמענו את הנחישות של בת-שבע ואת ההסברים הרהוטים, ישבנו, ופשוט היבטנו בה בהערצה. בַּבחורה שחיה ללא אב ואֵם קרובים ותומכים, וחושבת בצורה כה בריאה על החיים. לפעמים, בשיחות עם בני ובנות 40, אתה מנסה לבקש מהם לעשות איזה צעד משמעותי שיקדם את הסיכוי לנישואין, אולי רק שינוי קטן כדי להציל את החיים – ולשווא. וכאן יושבת בחורה שעליה להתפרנס ולשכור דירה בכוחות עצמה, והנה היא מחליטה ועושה מעשים נועזים כדי להגיע לחתונה.

כעבור מספר שבועות - הפתעה לא נעימה: בת-שבע נפרדה מן הבחור. מה קרה?! היא גילתה אצלו בעיה שניתן לְכנות 'רפואית', שבאה לידי ביטוי גם בפגישות אִתה. שמענו, הֵבנו, אך הערנו שאם תיתקל שוב בבעיה כזו, כדאי שנחשוב יחד. כי בעיה מסוג זה, ניתנת לפיתרון בטיפול לא מסובך. בת-שבע, עם היושר ובריאות-הנפש המדהימים שלה, הקשיבה היטב, ולבסוף אמרה באומץ: "אהה, אני מבינה שעשיתי טעות. למדתי משהו".

רעייתי לא יכלה להתאפק ואמרה לה: "בת-שבע, תסכימי שנקרא לך 'הבת שלנו'? 'כיף' להיות הורים לבת עם נשמה 'חלקה' כמו שלך...".

בת-שבע המשיכה ללמוד במדרשה, ליהנות מהלימוד הרציני - ובינתיים לא ישבה באפס מעשה. היא שמעה על אתר אינטרנט חרדי לשידוכים: SAWYOUATSINAI ("ראיתי אותך בסיני"). המיוחד באתר בינלאומי זה הוא, שאין אפשרות לקשר ישיר בין הנרשמים, אלא רק באמצעות שדכנית האתר. השדכנית החרדית 'קלטה' את בת-שבע, והכירה לה את נתנאל; עולה מצרפת, שגם הוא בודד בארץ, ולומד ב..."מכון מאיר".

לאחר מספר שבועות הם הגיעו ל"שבע ברכות" שנערך בביתנו, ושמחנו לגלות שהבחור שמבקש להתארס עם "הבת שלנו", הוא עדין ומקסים באופן מיוחד...

ליל יום העצמאות תשס"ט, היה הערב המתאים ביותר לאירוסין. חרות האומה מִמנעמי הגולה המְדומים, חָבְרָה לחרות האדם מכבלי הרווקות המְתַּקְתַּקִים. את ההקשר הזה – אמרתי – עשה כבר דוד מלכנו (תהל' סח, ז): "אלקים מושיב יחידים בַּיְתָה, מוציא אסירים בַּכּוֹשָׁרוֹת". ה' הוציא את ישראל ממאסרם במצרים, "בַּכּוֹשָׁרוֹת", בחודש ניסן שהוא "כשר" לצאת לדרך, שכן זוהי עונה שהאקלים בה ממוזג. ואת תחילת הפסוק, "אלקים מושיב יחידים בַּיְתָה", מפרש רש"י על נישואין: "אדם יחיד, ואשה יחידה, והוא מזווגם יחד ומיישב מהם בית" (סוטה ב.).

מה יותר מתאים מבת-שבע ונתנאל שלנו, שעזבו בתים חמים ועלו במאמצים מרובים לארץ ישראל? הוא יחיד, והיא יחידה, ודווקא באמצעות האתר של "ראיתי אותך בסיני" שלאחר היציאה ממצרים - הקב"ה "זיווגם יחד ומיישב מהם בית"!

***

שוב ושוב עולה השאלה: איך קורה, שבחור/ה ממשפחה "מרוּשֶׁתת", עם עשרות חברים מהסניף ועוד עשרות מהישיבה ומהאולפנא – ובכל זאת הם לא מוצאים בן-זוג? ביום שישי האחרון התקשר אלי רב רחום, וסיפר על נפלאה בת 30, שאביה ראש-ישיבה וכל אחיה ואחיותיה נשואים, והיא מוכשרת בכל נושא שבעולם. חוץ מנושא אחד: "לא נעים לה לפנות לצורך שידוך... אולי אתם מוכנים לפנות
בת-שבע עמדה מול הכרעה קשה: אי-אפשר גם לעבוד, וגם להכין את עצמי לנישואין. מה תלוי בי, ומה תלוי בה'? והיא הכריעה לסכן את הצד הכלכלי לִתקופה, ולא את הסיכוי ההגיוני להתחתן עם בחור כִּלבבה
אליה, ככה בדרך-אגב, בִּבחינת 'אַת פְּתח לו'?".

והתשובה: כנראה שיש צורך בדבקות במטרה. בהחלטיות חסרת פשרות. בת-שבע היתה בהחלט יכולה להרגיע את עצמה: ה' יודע שאני רוצה להתחזק ברוחניות כדי למצוא בחור תורני, אבל מה לעשות שאני חייבת לעבוד כדי להתפרנס? ומה עם לחסוך קצת לחתונה? רוב הרבנים היו חוששים להמליץ על לקיחת סיכון - ומסכימים איתה.

במקום זאת, היא אמרה לעצמה משפט הפוך: אני רוצה להתחתן, ולהקים בית בגוון מסויים. המציאות העמידה אותי מול הכרעה קשה: אינני יכולה גם לעבוד, וגם להכין את עצמי לכך שאתאים לְבחור תורני. מה תלוי בי, ומה תלוי בה'? ודאי שמִּבין 2 הדברים, הפרנסה תלויה יותר בה'. אני אצטמצם למינימום, ולכל היותר - נחזור לעבודה מלאה. אבל להיות מוכנה לנישואין, את זאת ה' לא "יסדר לי". בטוח שלא. לכן הכריעה לסכן את הצד הכלכלי לִתקופה, ולא את הסיכוי ההגיוני להתחתן עם בחור כִּלבבה.

אפשר להתרשם, שבשמים דווקא אהבו את ההתנהלות שלה. מכל מקום, מיד אחרי פסח חזרה בת-שבע לעבודה מלאה, ובאמתחתהּ - המטמון שיצאה לחפש ברצינות.