ועדת חקירה כתומה

הציבור הכתום צריך להתנער ולהסיק מסקנות איך למנוע את חורבן היישובים ולהסב את המגמה מחורבן לפריחה.

משה פייגלין , כ"ג באייר תשס"ט

ח"כ משה פייגלין
ח"כ משה פייגלין
צילום: פלאש 90

וועדת החקירה לבדיקת "הטיפול במפוני גוש קטיף וצפון השומרון" החלה השבוע את עבודתה. מי שנחת מהירח ושומע את שמה של הוועדה מניח כמובן שבגוש קטיף התחולל איזה אסון טבע שחייב פינוי ואגב כך נתגלו ליקויים בפעולות כוחות ההצלה והסיוע. השקר הטבוע בשמה של הוועדה מבטיח כמובן ששום דבר טוב לא יצא ממנה. תושבי גוש קטיף לא "פונו" מביתם. בקיץ 2005 התחוללה בישראל מלחמת אזרחים. הצד שייצג את תחושות רוב הישראלים בחר להילחם באמצעות אמירת תהילים בבתי הכנסת. כתוצאה מכך גורשו תושבי גוש קטיף מביתם, נחלתם הפורחת הוחרבה עד היסוד והחמור מכל – הם איבדו את כבודם והשער להמשך הגירושים וההחרבות – נפתח לרווחה.

ישראל שלאחר עידן שרון ואולמרט היא מדינה שאיבדה את ערכי היסוד שלה. אין לה אתוס מכונן ברור (חוץ מ"אני לא פראייר"), אין סולם ערכים משותף – שום דבר כבר לא קדוש. בישראל 2009, אתה אינך שווה את מידת תרומתך לחברה, אתה שווה את מידת הנזק שאתה יכול לגרום לה. לכן ערביי נעלין, לאחר שהרגו שני חיילים קיבלו את מבוקשם. לכן אף אחד לא מתעסק עם ערביי ישראל, ולהבדיל אלפי הבדלות -  לכן גם לא מתעסקים עם הוועדים הגדולים ועם הציבור החרדי.


בישראל צריך להילחם כדי לקבל את מה שמגיע לך. זה לא משנה שהציבור הכתום הוא הציבור היצרני ביותר, הערכי ביותר, המתנדב ביותר ביחידות המובחרות – כל זה לא שווה שום דבר כשמדובר בזכויותיו
בישראל צריך להילחם כדי לקבל את מה שמגיע לך. זה לא משנה שהציבור הכתום הוא הציבור היצרני ביותר, הערכי ביותר, המתנדב ביותר ביחידות המובחרות – כל זה לא שווה שום דבר כשמדובר בזכויותיו. אם אתם לא מסוגלים להזיק, שום ועדת חקירה לא תועיל לכם. משהו דומה – אגב – קורה עם ניצולי השואה. זה שאנו קיימים בזכותם, זה שעשקנו אותם כל השנים, זה שהם סבלו את הנורא מכל – לא ממש מועיל להם. לנו הם לא יכולים להזיק ולכן הכסף שאנו חייבים להם ילך למשל לחמאס... ביבי העביר בשבוע שעבר חמישים מליון דולר במזומן, כדי לשלם בין השאר את משכורות השומרים על גלעד שליט.

זה לא כל כך חשוב מה עשה השמאל ומה חלקה של המדינה בפשע. ועדת החקירה האמיתית צריכה לקום בין הכתומים לבין עצמם. כל הרשעות פרצה לה בחודש אב תשס"ה בדלת הפתוחה לרווחה שפתחו הכתומים. הלקח המרכזי שהכתומים, ובעקבותיהם המדינה כולה, צריכים להסיק הוא -  שא-לוהים לא עובד אצלנו, אנחנו עובדים אצלו. בורא עולם אמנם הבטיח לאבותינו כמה הבטחות ואנו רואים בפליאה כיצד הוא מקיים אותן אחת לאחת נגד כל סבירות היסטורית. חזרנו לארצנו, והיא פורחת ומצליחה נגד כל הסיכויים. קיבלנו במתנה את ירושליים, זקנים יושבים בה משענתם בידם וילדים משחקים ברחובותיה – הכל בדיוק כפי שהובטח. אבל בין ההבטחות לבין הביצוע היו כמה פוגרומים ושואות ומי שחושב שאבינו שבשמים מונח בכיסו ומדינת ישראל לא יכולה להיחרב והסיפור של אושוויץ הוא סיפור חד פעמי - הופך את האמונה לעבודה זרה. כדאי לשוב ולעיין בפרשת בחוקותי בכדי להבין זאת. א-לוהים לא חייב לנו שום דבר, ואם אנו ביוזמתנו מחליטים להתאבד – אז בבקשה, אבינו שבשמיים יכבד גם את רצוננו זה.

מי שאמר שלא יהיה גירוש – ובמידה מסויימת אני כולל גם את עצמי בחטא הזה ( אמנם אמרתי "אם נילחם לא יהיה גירוש" ואני חושב שצדקתי, אבל לא הדגשתי מספיק את ה "אם")  ובכן מי שחושב חשיבה דטרמיניסטית שכזו לפיה א-לוהים מונח בכיסו והוא רק צריך להמשיך להתנחל והכל יסתדר לפי התוכנית הא-לוהית שהוא כמובן יודע אותה לפרטיה, מי שחושב כך הופך את האמונה הישרה לסוג של עבודת אלילים. כאמור הבעיה היא לא רק של המתנחלים. נולדתי בארץ הזו לפני ארבעים ושבע שנים ומשחר נעורי אני זוכר דיבורים על כך ששואה לא תיתכן יותר כי עכשיו יש לנו מדינה. שטויות במיץ עגבניות. בציר הזמן המוביל מאושוויץ לבית המקדש בירושלים, התחלנו באיזה שהוא מקום עם חתימת הסכמי אוסלו, לנוע לאחור – ולמי שלא הבין אותי מספיק ברור אני מתכוון לחורבן המדינה ושואה נוספת.

חורבן גוש קטיף האיץ מאוד את ההתדרדרות הזו. בגירוש 2005 נקרעו כל החוטים הדקיקים שעוד החזיקו את האתוס הציוני. העולם כולו צפה בשקיקה כיצד מקבלת ישראל את טענת הבעלות הפלסטינית על הארץ כולה ומחריבה עצמה לדעת. אחרי גוש קטיף אין לנו יותר צידוק לקיומנו בשום מקום בארץ ישראל ולכן איננו מסוגלים לנצח שום מלחמה קרקעית. בשתי המלחמות שהיו לנו מאז הגירוש הפסדנו – למי שלא שם לב...

תושבי גוש קטיף המסכנים שהולכו שולל על ידי אותה גישה דטרמיניסטית של רבניהם ומנהיגיהם הפוליטיים, נמנעו מלהילחם על בתיהם וגם מנעו ממי שהגיעו ליישובים לעשות זאת (דוגמה בולטת לכך היו הרב אבינר ואפי איתם שיחדיו מנעו את היציאה מכפר
תושבי גוש קטיף המסכנים שהולכו שולל על ידי אותה גישה דטרמיניסטית של רבניהם ומנהיגיהם הפוליטיים, נמנעו מלהילחם על בתיהם וגם מנעו ממי שהגיעו ליישובים לעשות זאת (דוגמה בולטת לכך היו הרב אבינר ואפי איתם שיחדיו מנעו את היציאה מכפר מימון)
מימון). ומי שלא נאבק  - ובלי קשר לתוצאה שיכול היה להשיג - הוכיח שהוא אינו מסוגל לגרום נזק לשלטון,והביא לכך שהגירוש הבא הוא רק עניין של זמן. אמנם בעמונה הושבה ההרתעה לזמן מה (למרות שאולמרט "ניצח") אך ההרתעה ההיא שבה ואבדה.

הממשל האמריקני העויין ביותר שיכולנו לחלום עליו, פוגש כיום בישראל את המנהיגות הלחיצה ביותר - מחד, אך עם הלגיטימציה לויתורים הגדולה ביותר  - מאידך. ביבי אומנם הפסיד לקדימה – אך הומלץ כזכור על ידי כל מפלגות הימין. מחוץ למפלגתו אין לביבי שום מחסום פוליטי לביצוע נסיגות.
ישראל עומדת בפני סכנת השמדה דו ראשית. הסכנה הפשוטה היא סכנת הגרעין האיראנית.
אך הסכנה הגדולה והמתוחכמת יותר היא סכנת ההתכווצות לגבולות אושוויץ (כהגדרת אבא אבן) ש"ההתנתקות" הפכה אותו ללגטימי ויישים. כפי שראינו בגירוש מגוש קטיף, הנסיגה מובילה לאובדן הלגיטימציה הבין לאומית באשר לעצם קיומה של ישראל. באין מנהיגות ערכית לעם, יוביל התהליך הזה להתפוררות פנימית ובסופו של דבר תבוא מכת חסד כזו או אחרת.

אברום בורג הבין את התהליך ורכש דרכון צרפתי. מדובר במי שהיה יו"ר הכנסת ומועמד לראשות הממשלה. בורג לא היחיד. שלא יהיה לאיש ספק – מי שמוביל אותנו לחורבן, לא ישלם את תוצאותיו. ולכן מהרפתקאות אוסלו והמדינה הפלסטינית - הפוליטיקאים יכולים רק לקנות זמן שלטון ולהרוויח.
 
כשאובמה מחבר בין הכור בבושהאר להחרבת יצהר, הוא אומר לנו תבחרו בחורבן איטי ופחות כואב. זה מאוד מפתה בשביל מי שצריך לשמור עכשיו על שלטונו. אך האמת היא שאובמה לעולם לא יתקוף את איראן, גם לאחר כל הנסיגות הישראליות. ונתניהו – הוא לעולם לא יתקוף באיראן נגד רצון אלוהיו – כלומר בניגוד לעמדה האמריקנית, והלוואי שאתבדה.

העם שלנו חזק והוא מתפקח. לכן גם הצביע עבור שרון אחרי אינתיפאדת 2000 של אהוד ברק. כששרון הלך שמאלה – ידעו כולם שזו טעות במקרה הטוב, ופשע במקרה הפחות טוב. אבל התקשורת היתה איתו, האליטות היו איתו, לא היתה מנהיגות פוליטית אלטרנטיבית, ובמצב שכזה העובדה שלב העם איתך אינה עוזרת. – גם זה הוא אחד מלקחי הגירוש החשובים. לא צדקתנו, ולא אהדת רובו הגדול של הציבור – יועילו לעצירת התהליך אם לא ניאבק בשטח ובפוליטיקה – מאבק אמיתי!

אז מה נשאר לנו לעשות עכשיו?  להתפלל? לא! לא על זה אני מדבר! שום דבר לא יצליח בלי תפילה ובלבד שזו תלווה במעשה. תפילה שמחליפה את המעשה היא עוות והיא לא תעזור כפי שלא עזרה לצדיקים התמימים והישרים בגוש קטיף.  אנחנו עובדים אצלו –
המתנחלים צריכים להבין שעכשיו זו שעת השמד. לא להתפתות לשום ויתורים. כלומר זה יתחיל עכשיו ממכולה על גבעה בשומרון, וזה יגמר בתל אביב. המלחמה היא טוטאלית וכך היא צריכה להתנהל
זוכרים? איננו מלאכים - אנחנו צריכים לפעול על פי כללי העולם בו הציב אותנו בורא עולם- ולמעשה לצרף תפילה. הרבה תפילה.

המתנחלים צריכים להבין שעכשיו זו שעת השמד. לא להתפתות לשום ויתורים. כלומר זה יתחיל עכשיו ממכולה על גבעה בשומרון, וזה יגמר בתל אביב. המלחמה היא טוטאלית וכך היא צריכה להתנהל. ועדת החקירה הכתומה צריכה לעשות דבר פשוט – כל מה שהיה בגוש קטיף צריך לעשות – בדיוק ההיפך!

אבל זה החלק הקטן שבמסקנות. כי בסופו של דבר – אם ביבי יחליט לגרש, צה"ל ישוב ויבצע. המעשה המשמעותי ביותר שצריך לבצע מיד הוא המעשה הפוליטי. האופוזיציה המשמעותית היחידה לרודנות של שרון היתה בתוך מפלגתו שלו. משאל המתפקדים והחכי"ם ה"מורדים", גרמו לו להזיע יותר מכל המפלגות וההפגנות הכתומות. רק הצטרפות מסיווית של נאמני הארץ למפלגת השלטון – תזכיר לנציגיה בכנסת את שייכותם האידאולוגית – וחשוב מכך, את מי שאמור להבטיח את כיסאם בכנסת הבאה.  

עשייה נכונה וממוקדת הן במאבק השטח והן בתוך הליכוד – הם הכלים היחידים העשויים בע"ה לעצור את הסכנה הגדולה המרחפת על עצם קיומה של מדינת ישראל.

אם עוד לא התפקדת לליכוד – אל תבוא בטענות כאשר גם החברים הטובים, יישרו קו עם תוכניות ההרס שיביא להם נתניהו. זיכרו –

האחריות לרוע אינה רק של האנשים הרעים – הם המיעוט –
האחריות מוטלת גם לפתחם של האנשים הטובים שלא נלחמו בו.

אך אנו שואפים להרבה יותר מכבוי שרפות.  העשייה האמיתית היא לבנות הנהגה חדשה. לא כדי למנוע את הגרוש הבא, אלא כדי להוביל את מדינת ישראל להיות מדינה יהודית. נבנה הנהגה שהחזון שלה הוא לתקן עולם במלכות ש-ד-י , והרגליים שלה בעולם המעשה -  בתרבות, במדע, בתקשורת ובכל תחומי החיים.

חולמים רבים כבר נמצאים במעגלי עשייה רבים. עתה הגיע הזמן לעשות גם בעשייה הפוליטית. לקיחת האחריות ברמה האישית מהתפקדות לליכוד ועד התמודדות לתפקידי הנהגה היא העשייה הנדרשת עתה מכל אחד מאיתנו.