כיף להיות דתי

לפני שהייתי דתי היו לי הרבה דאגות, אך היום אני רגוע.

אריאל קלנר , ט' בסיון תשס"ט

אריאל קלנר
אריאל קלנר
צילום: עצמי

בימים אלה, כאשר מחוץ – הצורר מאירן מתקרב לפצצה גרעינית, כאשר מבית אין כל תיקון אמיתי לפשע הגירוש, כאשר זו רק שאלה של זמן עד שחרב הגירוש תונף שוב על יישובי יו"ש וירושלים (כאשר המאחזים הם בגדר 'פרומו' בלבד), וכאשר חרדה אוחזת בכל אדם נורמאלי הניצב עם שתי רגליו על קרקע המציאות, אני מבין איזה 'כיף' זה להיות 'דתי'.

• לפני שהייתי ‘דתי’ הייתי חרד לגורל המדינה, פחדתי מהכיוון אליו המדינה הולכת, מהויתורים לאויב ומאיבוד הערכים. מתוך כך מסקנתי הייתה שצריך לפעול, שצריך לפעול על מנת להצליח ושאם לא נפעל, נאבד את המדינה.

• לפני שהייתי ‘דתי’ ידעתי שפעולות בעולם המעשה נמדדות במבחן התוצאה: תוצאה חיובית = הצלחה, תוצאה שלילית = כשלון.

• לפני שהייתי ‘דתי’, ידעתי שגירוש יהודים הוא פשע ושאם רוצים לעצור אותו יש להיאבק על מנת לנצח.

• לפני שהייתי ‘דתי’, ידעתי שצריך לסרב לפקודה בלתי חוקית בעליל.

• לפני שהייתי ‘דתי’, התפקדתי לליכוד, ידעתי שאני חייב להיות שותף למקום שבו מנהיגים את עם ישראל.


היום, כשאני ‘דתי’, אני יודע שבמקום לסרב לפקודות בלתי חוקיות בעליל אפשר פשוט לבקש להיות במעגל שני או שלישי, אפשר לדבר עם ראש הישיבה או המכינה שלי שיסדר לי פטור מטעמי דת
• לפני שהייתי ‘דתי’, אמנם לא הבנתי מה זו קדושה ומתוך כך לא הבנתי את התפקיד והמשמעות של הר הבית, אך כאבה לי העובדה שבני עמי מקבלים יחס כ"כ שלילי במקום המקודש להם ביותר. במיוחד לא הבנתי איך ה'דתיים' שותקים.

אבל היום חיי רגועים הרבה יותר - היום אני ‘דתי’...
• היום, כשאני ‘דתי’, אינני חרד לגורל המדינה, אני יודע שהכל יסתדר בסוף שהרי "הכל חלק מתהליך הגאולה...". צריך כמובן לעשות "השתדלות" אבל צריך לזכור ש"ה' יעשה הטוב בעיניו...".

• היום, כשאני ‘דתי’, אינני מודד הישגים וכישלונות במבחן התוצאה - היום אני מכיר בכוחה של תפילה...היום אני יודע שהחשוב ביותר זו העשייה רוחנית...ה"השתדלות", ה"ציפייה לישועה" ו"להיות נקי כלפי שמיא"...

• היום, כשאני ‘דתי’, אני יודע שגירוש יהודים זה פשע וצריך למחות על כך ולהתפלל. צריך כמובן גם לעשות "השתדלות", אבל, אני יודע גם שבסוף "ה' יעשה הטוב בעיניו...". מה שבטוח זה שגם הצרות הן בודאי "חלק מתהליך הגאולה..."  והרי יודעים אנו "כי לא ייטוש ה' עמו...".

• היום, כשאני ‘דתי’, אני יודע שבמקום לסרב לפקודות בלתי חוקיות בעליל אפשר פשוט לבקש להיות במעגל שני או שלישי, אפשר לדבר עם ראש הישיבה או המכינה שלי שיסדר לי פטור מטעמי דת (לחילונים הרי מותר לגרש...), חוץ מזה עכשיו גיליתי את ה"דינא דמלכותא דינא". ובכלל, כבר אמרנו -  "הכל חלק מתהליך הגאולה..." ו-"ה' יעשה הטוב בעיניו...".

• היום, כשאני ‘דתי’, במקום להתפקד לליכוד, יש לי מפלגה משלי, עם אנשים שנראים כמוני. האמת, אני קצת מתלבט בין דאגה
היום, כשאני ‘דתי’, במקום להתפקד לליכוד, יש לי מפלגה משלי, עם אנשים שנראים כמוני. האמת, אני קצת מתלבט בין דאגה למוסדות (שלנו כמובן, שהחילונים ידאגו לחינוך של עצמם...), לבין אמירה ברורה, דבקות בעקרונות והתבדלות
למוסדות (שלנו כמובן, שהחילונים ידאגו לחינוך של עצמם...), לבין אמירה ברורה, דבקות בעקרונות והתבדלות. בכל מקרה, הליכוד זה ממש לא בשבילי – יש לי מפלגה משלי, שחושבת בדיוק כמוני והכי חשוב – היא עושה "השתדלות" כדי לשנות את המצב. אני אומר לכם בוודאות – אם רק שתי המפלגות יתאחדו והציבור המסורתי יצטרף אלינו, עוד ננהיג את המדינה...

• היום, כשאני ‘דתי’, אני מבין את מרכזיותו של הר הבית ואת קדושתו, אבל דווקא משום כך אני מבין עד כמה מורכב לעלות אליו, הרי מדובר במחלוקות של גדולי פוסקים ומי אני שאכניס את ראשי בין הרים... במצבים כאלה עדיף להחמיר... ובכלל, לא נראה לי שאנחנו ראויים למקדש... עדיף קודם להקפיד במצוות כמו שצריך, להחזיר את עם ישראל בתשובה ובסוף הכל יסתדר שהרי כל מה שקורה זה "חלק מתהליך הגאולה" והרי יודעים אנו "כי לא ייטוש ה' עמו...".

איזה ‘כיף’ שהיום אני ‘דתי’.

לסיכום:
אין דרך אחרת ליציאה מהשלב הפגום בו אנו נמצאים, זולת יניקה ממקורות העוצמה של עם ישראל לדורותיו. כל הבורות האחרים כבר יבשו.

אך לצורך כך, צריכים מקורות עוצמה אלה להפוך מסם מוות לסם חיים, וזה תלוי רק בנו.