משפט יהודי- עצות מעשיות לכולנו!

רבים הם הדתיים שנזקקים לבתי משפט חילוניים כדי ליישב סיכסוכים. איך נוכל להתחבר למשפט התורה ולצמצם את השימוש בערכאות?

הרב ד"ר אלעד דוקוב , כ"א בסיון תשס"ט

יהדות אורח
אורח
ערוץ 7

במאמר זה אציג בפני הקורא את הבעייתיות המוסרית בעצם השימוש במערכת משפט זרה לתורה (ובפרט מערכת המשפט במדינת ישראל) ואת יכולתו של כל יהודי הנאמן לעמו לפעול באופן מעשי לשינוי משמעותי.

ניסיונות רבים נעשים ונעשו להחלת המשפט העברי (ליתר דיוק: המשפט היהודי) במדינת ישראל, החל דרך פועלו האדיר של הרב הרצוג אשר פעל רבות להחדרת עולם התורה לתוך חוקיה של מדינת ישראל הצעירה, ואף 'זכה' להתנגדות עזה על כך. במקביל, פועלו של שר הדתות הראשון, הרב מימון ובהמשך דרך תלמידי חכמים ומשפטנים רבים  כגון השופט מנחם אלון, שבתי בן דב ואחרים. כולם פעלו בדרכים שונות וחשובות, כאשר המשותף לכולם הוא ההבנה והרצון להנחיל את משפט היהודי במדינתנו. לקיים הלכה למעשה  "השיבה שופטינו כבראשונה".


כבר ציין הכהן הגדול מאחיו, הרב צבי יהודה קוק, שזהו אחד משני הקלקולים הגדולים במדינת ישראל, חילול השם. העובדה שאנו נזקקים למערכת משפט זרה הינה בושה וחרפה. אין כל הצדקה מוסרית ערכית ותרבותית לבנות את מערכת הצדק על מקורות זרים
כבר ציין הכהן הגדול מאחיו, הרב צבי יהודה קוק, שזהו אחד משני הקלקולים הגדולים במדינת ישראל, חילול השם. העובדה שאנו נזקקים למערכת משפט זרה הינה בושה וחרפה. אין כל הצדקה מוסרית ערכית ותרבותית לבנות את מערכת הצדק על מקורות זרים.

חשיבותו ועוצמתו של עשיית משפט אמת רבה. חז"ל מלמדים אותנו ששקולה פסיקת דין אמת לבריאת שמים וארץ, בתורה שבכתב זוכה השופט לתואר כבוד שאין כמוהו "עד האלהים יבוא דבר שניהם", ואף חז"ל קבעו בדבריהם שלא נתהוו ישראל להיכנס לארץ אלא למנות בה שופטים.

דומה שלאורך ההיסטוריה היהודית לא היה מצבו של המשפט היהודי זנוח כל כך כמו בימינו. באלפיים שנות הגלות לא הצליחו כל הטלטלות להרוס את אושיות הצדק והסדר החברתי המבוסס על ערכי המוסר שלנו. והנה, דווקא בבואנו לחדש ימינו כקדם, להיות עם חופשי וריבוני בארצו, זנחנו את התורה החלפנו באר מים חיים בבורות נשברים.
 
ומעל לכל, קשה שלא להשתומם, איך דווקא רבים וטובים, הלומדים בישיבות  סדר נזיקין במשך מספר שנים ומבררים מה דין "שנים אוחזים בטלית", 'שוכחים' את לימודם בבואם לעולם החול. וכאשר השכן  בונה בנייה לא חוקית (אף בישובים המכונים  דתיים) פונים למערכת המשפט הכללית. כנראה שדיניהם של חז"ל בסדר נזיקין לא רלוונטים לימינו...  [ואם דינים אלו לא רלוונטים אז אולי גם שבת, סוכה וארץ ישראל...]

כל מערך החוקים, סדרי הדין, והחשיבה המשפטית קיימים בחוק היהודי ונלמדים בישיבות, לדוגמא: דיני שכנים ובנייה בלתי חוקית בבא בתרא, דיני פועלים וזכויות העובדים בבא מציעא, חוזים וקניינים במסכת קידושין על שומת נזקים במסכת בבא קמא.

כבר פסקים רבים נכתבו על ידי גדולי הרבנים ובכללם  הרב ישראלי זצ"ל כי תוקפם של בתי המשפט בישראל הוא "ערכאות של גויים" (אף אם כל השופטים יהודים) באשר אינם מכריעים את הדין על פי כללי ההכרעה ההלכתיים,  ומתי מותר לפנות לבתי המשפט, והאם יש היתר הלכתי לשמש שם כשופט, ובפרט במערכת המשפט האזרחית-ממונית. 

דומה שאחרי שאנו רואים במו עינינו, כי מתקיימת התפילה "תקע בשופר גדול לחרותינו ושא נס לקבץ גלויותינו וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ", חובה עלינו להתפלל ולפעול לקיום הברכה הבאה אחריה בתפילת העמידה כי "השיבה שופטינו כבראשונה" ולזכור את המשך דברי ירמיה הנביא כי "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה".

אך השאלה  המתבקשת היא כיצד כל אחד מאיתנו יכול לעשות כדי להחדיר את הקודש לחיי המעשה. כיצד ניתן לקדש את חיי החול. דומה שבתחום זה ניתן לעשות רבות.

ראשית להלן סיכום הלכתי קצר ומעשי:
לפי ההלכה, אסור לאדם ללכת לבית משפט (בפי חז"ל "ערכאות של גויים" ונחשב למרים יד בתורתו של משה רבינו ומהווה חילול השם!)  אלא אם כן  מתקיימים התנאים הבאים:
1. תובעים אותו, ההגנה על הזכויות מותרת
2. במידה והנתבע מסרב להתדיין בבית דין כשר, ניתנת האפשרות לתבוע בערכאות של גויים במטרה לקבל את המגיע על פי דין
בתקופה זו יש פריחה של מוסד הבוררות וכן יש פריחה של בתי דין פרטיים, יעילים וידידותיים. כמעט בכל עיר בארץ, ניתן ליישב סכסוכים בדרך זו. בתי דין אלו יעילים ויושבים בהם דיינים יראי שמים אנשי אמת
התורה. עדיין, אף במקרה בו מותר לתבוע בערכאות  מותר לקחת רק את המגיע לך על פי דין תורה, ולכן אם השופט פוסק פסק לטובתך, אך  הסכום הוא יותר מהמגיע על פי דין אין לקחת את ההפרש.

ורעיונות מעשיים:

1. בתקופה זו יש פריחה של מוסד הבוררות וכן יש פריחה של בתי דין פרטיים, יעילים  וידידותיים. כמעט בכל עיר בארץ, ניתן ליישב סכסוכים בדרך זו. בתי דין אלו יעילים ויושבים בהם דיינים יראי שמים אנשי אמת. רבים מעמיתכם לדין יעדיפו להתדיין בדין זה התואם את המסורת שלנו, האמון על האמת המושתתת מהר סיני על פני היזקקות למשפט הזר.
2. כמוכן ניתן להמיר בחוזים את הסעיף הקובע כי במקרה של אי הסכמה יפנו לבית משפט בסעיף מקביל הקובע כי יפנו לבית הדין מוסכם. [ גם אם יסרבו להצעתכם ואף אם ירימו גבה, הרי שעצם הרעיון כבר נכנס לתודעה. אולי בפעם הבאה, הצעה מסוג זה כבר לא תדחה על הסף. רעיונות חדשים תמיד מחלחלים לאט.]
3. עורך דין הרוצה לפעול לפי ההלכה יכול להציע ללקוחותיו, כי בטרם יפנו לתביעה בבית משפט אזרחי, ישלח מכתב לנתבעים ויוצע להם להתדיין בפני בית דין מוסכם, צעד זה אולי יפגע ברווחי העורך דין בטווח הקצר, שכן התהליך יהיה קצר יותר ללא עינוי דין מיותר  אך יגדילו את זכויותיו. ובודאי שללקוח, דבר זה עדיף שכן יקבל את המגיע לו בדרך הראויה, וככל הנראה שגם היעילה. נזכיר כי כל פסיקה של בית דין המוכר כבורר, ניתן לקבל עבורה תוקף חוקי באופן כמעט מיידי בבית המשפט.
4. בטרם יפנה לקוח לתבוע על ידי עורך הדין בבית משפט (לאחר שלא נותרה אפשרות אחרת) ישאלו פוסק ההלכה מהו הדין ומהו הסכום המגיע ללקוח, כך שיוכלו לכלכל צעדיהם בבית המשפט באופן המתאים כך יוכלו לעמוד על זכויותיהם ומאידך לא לעשות עושר ללא דין. פרט לבירור האמת, הרי שפעולה זו תהווה קידוש השם גדול, אשר תציג את היהודי האמוני כמוסרי ואצילי, הנמנע בכל כוחו מתאוות בצע.
5. פרסום. אם התדיינתם וגם אם לא, המליצו לעמיתיכם, חבריכם ומכריכם להתדיין עפ"י דין תורה. החדירו את הנושא לשיח הציבורי, האמינו בעם ישראל ותופתעו לראות את היענותו.

רעיונות אלו מחכים להיות מיושמים, התורה רוצה לחזור לחיים ובידינו, אנשי המעשה, לדאוג לקיומם.

כבר קיימים מספר משרדי עורכי דין הפועלים ברוח זו איתם הברכה!