מכחישי השואה

בין היתר, השואה ממחישה את החשיבות היתרה של עלייה לארץ ישראל וישובה.

אהרן חלמיש , כ"ג בסיון תשס"ט

דעות אהרן חלמיש
אהרן חלמיש
צילום: עצמי

יש המותחים ביקורת על אבו מאזן, על בכירי הכנסיה, ועל שאר שונאי ישראל, על היותם מכחישי השואה. מעולם לא חיפשתי חסידי אומות העולם אצל מוסלמים ונוצרים, אבל במקרה הזה לדעתי יש לכוון את הביקורת נגד מגזרים נרחבים בעם ישראל.

יש שתי קבוצות שאני רואה אותן כמכחישי שואה: השמאל והחרדים.

השמאל, כדרכם בקודש, מעוותים את ההיסטוריה ומסבירים כי שורשי השואה נעוצים בחוסר סובלנות כלפי מיעוטים. המסקנה שלהם היא שאנו, הישראלים שלאחר הכיבוש של שנת 1967, נוהגים כלפי המיעוט הערבי ב"שטחים הכבושים" כמו הנאצים, וכך גם בתוך הקו הירוק. הדרישה לנהוג בסובלנות מופנית גם כלפי ההומואים, כמובן, אך משום מה אין צורך להפגין סובלנות כלפי המתנחלים, שהם התגלמות משטר הדיכוי. אותם אנשי שמאל אינם מוכנים להכיר במציאות שהגרמנים ועוזריהם משאר העמים היו עמלק, ופעלו מתוך רצון עז להשמיד את העם היהודי.


השמאל, כדרכם בקודש, מעוותים את ההיסטוריה ומסבירים כי שורשי השואה נעוצים בחוסר סובלנות כלפי מיעוטים. המסקנה שלהם היא שאנו, הישראלים שלאחר הכיבוש של שנת 1967, נוהגים כלפי המיעוט הערבי ב"שטחים הכבושים" כמו הנאצים
לשם כך הנאצים שיתפו פעולה עם מוסלמים במזרח התיכון ובקרואטיה, וגייסו אותם לשורות הס"ס. המופתי, למשל, פעל נמרצות כדי לסכל נסיון להציל הרבה ילדים יהודיים ממלתעות הנאצים. הגרמנים, למרות דבקותם בתורת הגזע, לא היססו להעזר בערבים שלכאורה היו צריכים להכלל בהגדרה של "אונטרמנשן" (תת-אדם). כמו כן, בסוף שנת 1944, כאשר הגרמנים נלחמו נגד הרוסים ונגד בעלות הברית באירופה, והגנו בחירוף נפש על השרדות הרייך השלישי, הם עדיין יעדו רכבות רבות כדי לשלוח את היהודים להשמדה, בשעה שהעדיפות העליונה היתה צריכה להיות ניצול הרכבות להובלת טנקים לחזית.

וכיצד החרדים מכחישים את השואה? הם מתעלמים מסיבתה האמיתית וטוענים שהיא נגרמה בשל ממדי ההתבוללות שהתרחשה באירופה באותה תקופה. יש גם הטוענים שאינם יודעים את פשר דרכי ה', אך לעניות דעתי מדובר בסך הכל בגישה של "ראש קטן".

לי יש הסבר להתרחשות השואה באירופה, המבוסס על עיון בהיסטוריה של חמישים השנים שקדמו לה:

ערב מלחמת העולם הראשונה היו שש אימפריות בעולם: בריטניה, צרפת, גרמניה, אוסטריה-הונגריה, רוסיה וטורקיה. בסיום אותה מלחמה, ארבע האימפריות האחרונות התפוררו: הקיסר הגרמני וילהלם השני נאלץ להתפטר, הוקמה הרפובליקה של ויימר במקום בית המלוכה של הוהנצולרן; אוסטריה-הונגריה פורקה כדי ליצור מדינות חדשות כמו צ'כוסלובקיה ויוגוסלביה ונסתיים השלטון בן מאות השנים של משפחת הבסבורג. ברוסיה, לאחר המהפיכה של 1917, נכחד שלטונו של בית רומנוב, ופולין זכתה בעצמאות לראשונה לאחר מאות שנים כארץ בלועה בתוך האימפריה הרוסית. גם טורקיה הובסה במלחמה, האימפריה העותמנית הצטמקה לתוך השטח של טורקיה גופה, והאימפריה שלה במזרח התיכון חולקה בין המנצחים - צרפת ובריטניה.

מלחמה זו גבתה מחיר דמים של עשרות מיליוני הרוגים, ושרטטה מחדש את הגבולות בכל העולם. למעשה, במשך עשר שנים לאחר תום המלחמה, הגבולות היו פתוחים. תוך כדי המלחמה, הבריטים פרסמו את הצהרת בלפור המפורסמת, ומסמך זה הפך אסמכתא לבסס את דרישתם לקבל מנדט על ארץ ישראל מאת חבר הלאומים שהוקם בעקבות המלחמה.

אם כך, ניתן להבין שעל ידי מלחמה קטלנית זו, ללא תקדים בהיסטוריה בהקף כזה, נוצרו התנאים שאיפשרו ליהודים לצאת מאירופה, מקום מושבם יותר מאלף שנה, ולעלות לארץ ישראל.

אולם היהודים לא באו.


אם כך, ניתן להבין שעל ידי מלחמה קטלנית זו, ללא תקדים בהיסטוריה בהקף כזה, נוצרו התנאים שאיפשרו ליהודים לצאת מאירופה, מקום מושבם יותר מאלף שנה, ולעלות לארץ ישראל
אינני שותף למחשבותיו של הקב"ה, אבל נדמה לי שהוא אמר לעצמו, כביכול: "אני גרמתי להרג של מיליוני בריותי רק כדי לאפשר ליהודים לצאת מאירופה ולשוב לארץ ישראל, והם נדבקים בכוח לגלות? שיישארו שם!"

אם בוחנים את ההיסטוריה של שנות העשרים של המאה העשרים, מגלים תופעות מעניינות מאד. לנין עבר ארוע מוחי ראשון בחודש מאי 1922, ולאחר מכן עוד כמה, האחרון בינואר 1924, שבעקבותיו מת. סטלין החל את מאבקו לרשת את לנין עוד לפני מותו של זה, ואחרי שסטלין הפך שליט ברית המועצות, הוא סגר את שעריה. בנאום מפורסם שנשא צ'רצ'יל בשנת 1946 הוא קרא לזה "מסך הברזל", אבל המציאות היתה קיימת עשרים שנה קודם לכן.

בחודש נובמבר 1923 היטלר ניסה להגיע לשלטון בכוח, באמצעות מהפכה צבאית ("פוטש"). המשטרה פתחה באש על המפגינים הצועדים, ואדם שעמד ליד היטלר נהרג. היטלר נידון לשנת מאסר (עונש מגוחך) וניצל את הזמן לכתיבת הספר "מיין קמפף" (המאבק שלי).

אך לשני אירועים גורליים אלה קדם עוד מעשה שהשפיע מאוד על עתיד המדינה היהודית שהובטחה בהצהרת בלפור. במלחמה העולם הראשונה הבריטים הבטיחו הרבה דברים להרבה גורמים. הם לא רק הבטיחו בית לאומי ליהודים בארץ ישראל, אלא גם עצמאות לערבים. לרוע מזלם, גם הצרפתים עשו משהו דומה, ובסופו של דבר, בעת פריעת השטר, הבריטים גילו שאין להם די ארצות לחלק לשבט הערבי ההאשמי. הפתרון שלהם היה לחלק את השטח שנועד לבית הלאומי של היהודים, וליצור עוד מדינה (עבר הירדן) בשטח של כשלושת רבעי השטח המקורי. מעשה זה התרחש בסוף שנת 1922. לאחר מעשה, התגאה צ'רצ'יל (ששימש אז שר המושבות הבריטי) בכך שביום אחד הוא יצר מדינה "יש מאין".

ההמחשה העיקרית של החשיבות היתרה של עליה לארץ ישראל וישובה הוא מבצע ברברוסה - הפלישה הגרמנית לרוסיה ביוני 1941. להיטלר היו שתי מטרות עיקריות בהתקפה זו: חיסול היהודים והקומוניסטים, והשגת שליטה על אוצרות הטבע שחסרו לו, ובעיקר מקורות הנפט. יש לזכור כי למרות התדמית של הצבא הגרמני כגוף משוריין, למעשה כמעט כל דיביזיות חיל הרגלים שלו צעדו רגלית והובילו את ציודן על עגלות נגררות על ידי סוסים. המקור היחיד של נפט טבעי לגרמניה היה שדות הנפט ברומניה ומתקנים להפקת נפט מפחם. לכן המבצע התמקד על שדות הנפט בבאקו. בניגוד להיגיון, היטלר התעלם כמעט לחלוטין מהאפשרות השניה - כיבוש שדות הנפט במזרח התיכון, באירן ועירק.

היטלר הקצה לכוחות באפריקה של רומל שתי דיביזיות בלבד, ולברברוסה פי מאה מכך. אפילו עם כוח קטן זה, רומל כמעט התגבר על הבריטים ואף הגיע לשערי מצרים - עד שנוצח בקרב אל-עלמיין על ידי מונטגומרי.

ההסבר היחיד שמצאתי להחלטה מוזרה וגורלית זו של היטלר הוא, שאילו לרומל היו כוחות חזקים יותר, הוא היה אכן מגיע לאירן ועירק דרך ארץ ישראל וזה היה עלול להיות הסוף של הישוב היהודי בארץ, בניגוד לרצונו של הקב"ה.

כנראה שחטא המרגלים חמור מחטא העגל, וישוב ארץ ישראל הוא באמת מצווה השקולה כנגד כל המצוות שבתורה. לכן תושבי הארץ ניצלו במלחמת העולם השניה, למרות שרבים מהם לא שמרו מצוות, ואילו יהודי אירופה, שרבים מהם שמרו את המצוות וקיימו אורח חיים יהודי לכל דבר, נספו בשואה.

* * *

נקודת הסתכלות זו חשובה ביותר בימים טרופים אלה, כאשר כל כוחות שונאי ישראל תובעים גירוש יהודים מיהודה ושומרון, וחובשי כיפות רבים מוכנים לדבר על "פשרות" למען המטרה העיקרית של "שמירת הדת", קרי תמיכה כספית במוסדות חינוך ואחרים של המגזר שלהם, או ויתור על המאחזים כדי "להציל" את הישובים הגדולים יותר.