הלומי קרב המאחזים

תגובה לכתבתם של יפעת גליק ועמנואל רוזן באולפן שישי, בה האשימו את המתנחלים במצוקות נפשיות של החיילים שהשתתפו בגירושים בגוש קטיף ובעמונה.

רותי איזיקוביץ , כ"ג בסיון תשס"ט

רות איזיקוביץ
רות איזיקוביץ
צילום: עצמי

בתחילת השבוע שעבר פנתה אליי יפעת גליק, כתבת 'יומן שישי' מערוץ 2 בבקשה לקשר אותה ל"הרבה חיילים" שראיין המצ"ח, הצוות שלנו שחקר את פרשת שטיפת המוח לחיילים לפני הגירוש מגוש קטיף. מטרתה, כך אמרה, לתשאל אותם על בעיות נפשיות שצצו אחרי ה'התנתקות'. לצוות שלנו יש אתר אינטרנט שממנו שאבה הכתבת את שמי וכן את המידע. אלא שלא דייקה.

חיילים מעטים בלבד היו מוכנים להתראיין. רבים מאלה שפנינו אליהם לא רצו לדבר על הגירוש, "כמו ניצולי השואה ששתקו כל
חיילים מעטים בלבד היו מוכנים להתראיין. רבים מאלה שפנינו אליהם לא רצו לדבר על הגירוש, "כמו ניצולי השואה ששתקו כל השנים", נאמר באחד מהמאמרים באתר שלנו
השנים", נאמר באחד מהמאמרים באתר שלנו. אמרתי לה זאת. הכתבת צלצלה אליי עוד כמה פעמים והתחננה לקבל חייל אחד לפחות.

כאשר נואשה מהאפשרות לראיין חיילים, ביקשה ממני להתראיין. סירבתי בטענה שאין לי אמון בתקשורת. עם זאת, לצורך קבלת מידע על מה שקרה לחיילים שהשתתפו בגירוש, הפניתי אותה לפסיכיאטר ד"ר יוסי הטב שהיה בעת הגירוש בנווה דקלים והזהיר את החיילים כי הפכו אותם לרובוטים והם יסבלו מזה בעתיד. הפניתי אותה גם לדניאלה שבאר- שפירא שציינה אחרי פגישה טיפולית עם חיילות אחרי הגירוש, כי הן מגלות סימפטומים של נשים מוכות או אחרי אונס ('הארץ', מצוטט באתר שלנו). לבסוף הפניתי אותה לפסיכולוגית, ד"ר אמירה דור, חברת הצוות שלנו. אחרי שדיברה איתה, החליטה גליק לא לראיין אותה לכתבה.

תהיתי, מה נזכרה התקשורת לפתע פתאום בדחיפות כזאת לדבר על מה שהיה לפני שנים? אין יארצייט עכשיו, גם מקורות מידע חדשים לא נוספו מאז יצא הדו"ח שלנו לאתר, והם הרי היו גלויים כל העת: בדצמבר 2006 יצא כתב העת 'פסיכולוגיה צבאית'; כמו-כן התפרסמו מאמרים רבים בעיתונות ה"ימנית" על  חקירת הצוות את שטיפת המוח שנעשתה לחיילים תחת השם "הכנות מנטאליות";  גם אתר הצוות שלנו (המצ"ח) ובו ממצאי החקירה על "הכנות מנטאליות למשימת ההתנתקות", הושק לפני חודשים רבים. למרות זאת, התקשורת מעולם לא דנה בנושא ולא ציינה שהיה מי שחקר ויש לו ממצאים, עד אשר ביום שישי האחרון, בערוץ השני, בהנחיית יאיר לפיד, עלתה לאוויר כתבתם של יפעת גליק ועמנואל רוזן.

לפיד התחסד: "כולנו דיברנו לא מעט על הצלקות הנפשיות של המפונים אבל עד היום, אף אחד כמעט לא נגע בשאלה מה זה עשה לאלה שעמדו מהצד השני, לאלה שפינו....".

אמרתי לעצמי: הוא מתחסד, שכן מיד אחרי הגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון כתב בשמחה בלתי מוסתרת לאיד, "דברים שאי אפשר היה לומר בזמן ההתנתקות... זה מעולם לא היה קשור לפלשתינים, לדמוגרפיה, לשאיפה להסדר שלום. המניע היה אחר לגמרי: 'היהירות המודגשת' של המתנחלים, גם רצח רבין לא נשכח. לכן הוחלט ללמדם שיעור בצניעות, ואולי גם בדמוקרטיה".


מיד אחרי הגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון כתב בשמחה בלתי מוסתרת לאיד, "דברים שאי אפשר היה לומר בזמן ההתנתקות... זה מעולם לא היה קשור לפלשתינים, לדמוגרפיה, לשאיפה להסדר שלום. המניע היה אחר לגמרי: 'היהירות המודגשת' של המתנחלים, גם רצח רבין לא נשכח. לכן הוחלט ללמדם שיעור בצניעות, ואולי גם בדמוקרטיה
שאלת העיתוי, עליה תהיתי כאשר פנתה אלי יפעת גליק, התבררה עם שידור הכתבה: רה"מ נתניהו ינאם ביום א' את נאום הכן-או-לא לאובמה (ובתפר גס אכן התחברה אח"כ עוד כתבה בנושא זה). אנחנו, התקשורת, נדרבן אותו לגירוש הגדול באמצעות עוד עמונה, ועוד אחת ועוד אחת.

וכך זה נשמע בפי יאיר לפיד ועמנואל רוזן: "יומיים לפני שנתניהו ייתן בבר-אילן אולי את האות לעוד כמה פינויים בנוסח עמונה, צריכים כנראה כולנו, חיילים, מפקדים וגם מתנחלים, לזכור את הקורבן הראשון של מלחמת האחים: איתי שוורץ ז"ל ".
"נדבר תיכף על נאום בר-אילן שאולי יוביל אותנו לעמונה הבאה. האם הצבא הפיק לקחים? האם הוא מוכן לעמונה הבאה?".

"והרי הגרעין של עמונה הבאה נמצא במובן מסוים ביום א' הקרוב באוניברסיטת בר-אילן, שם עומד נתניהו לשאת את נאומו המדיני שאמור להיות מרעיש, לפחות בדרך שהוא הכין אותנו".

וכך שוב ושוב.

את ההזמנה ל"עמונה" הגישו לפיד ורוזן תוך ניצול ציני של הסיפור הטראגי על התאבדות החייל איתי שוורץ ז"ל, אחרי עמונה. 

כדי לסבר את האוזן: גליק, שכה התחננה על חייל אחד לפחות שיספר על הטראומה אחרי הגירוש, לא פנתה לפסיכיאטר ד"ר הטב, או לשבאר-שפירא כדי לשמוע מפיהם מה באמת קרה לחיילים. האם רצתה לשמוע רק על "מתנחלים [ש]הרגו את נפשו, את נשמתו"  של איתי שוורץ ז"ל, מפי אימו הכואבת, כאשר הדברים מבולבלים בין העקירה מגוש קטיף לבין הפרעות בעמונה? האם במודע לא רצתה גליק לשמוע מד"ר הטב ומשבאר-שפירא כי מה שקרה לחיילים היה בעיקר עקב שטיפת המוח שפסיכולוגים של הצבא ערכו בהם, ולאו דווקא "אחרי שפינו מתנחלים שקיללו, ירקו, והכו אותם"? והיכן? בעמונה...

הכתבת לא ציטטה מהאתר שלנו את העדות על מאות (לא עשרים!) חיילים שבאו אחרי הגירוש לטיפול נפשי ב'הדסה' ירושלים, כפי שידעה לצטט עדויות אחרות מהאתר. הרי על נושא זה בדיוק הייתה הכתבה, למרות המעברים המבלבלים מעמונה לגירוש מקטיף, לא כן?

אם "פינוי עמונה היה הדבר הקרוב ביותר למלחמת אחים שידענו", הרי גירוש קטיף היה חלב ודבש: חיבוקים ונשיקות, גם של רבנים עם החיילים המגרשים. שהרי לא כולם, כדברי אביו של איתי "נביאי שקר שקוראים לעצמם רבנים, רבנים שדתם העבירה אותם על דעתם. רבנים, שבמקום אהבה מפיצים שנאה, שנאת אחים, וקוראים בגלוי למלחמת אחים"... איך לא עלה בכתבה ההבדל הקטן הזה?


לא מעט הטעיות היו בכתבה זו: "90 שוטרים ומתנחלים נפצעו ופונו לבתי חולים, אחד מהם במצב אנוש". מי זה ה"אחד"? שוטר? חייל? יס"מניק? לא ידוע? ידוע! יחיעם אייל, נער בן 15 שהוכה ע"י השוטרים עד שהגיע למצב של פצוע אנוש!
אבל את תביעת הדיבה, מוטב שנשאיר ל"רבנים למען יש"ע".

לא מעט הטעיות היו בכתבה זו: "90 שוטרים ומתנחלים נפצעו ופונו לבתי חולים, אחד מהם במצב אנוש". מי זה ה"אחד"? שוטר? חייל? יס"מניק? לא ידוע? ידוע! יחיעם אייל, נער בן 15 שהוכה ע"י השוטרים עד שהגיע למצב של פצוע אנוש!

כאשר צוטט ממכתבו של חייל למתנחלת שפונתה: "רציתי שתדעי שאני וחבריי נמצאים במצב נפשי קשה... אני מתבייש להסתכל לאנשים האלה בעיניים", לא צוטט ההמשך: התביישתי שאני חייל, שאני לובש מדים!

או: "הערה קטנה. לא רק שאיתי לא היה איש שמאל. הוא היה דווקא איש ימין. הוא התנגד למהלך הזה של פינוי עמונה. אבל זה באמת לא קשור. רוב המתנחלים הרי מתנגדים למה שקרה בעמונה".

ולבסוף, הפנייה המיתממת לחיילים: "איתי וחבריו לא היו אנשי שמאל בהגדרה, אלא חיילים שמלאו את חובתם". קרי: לעמונה הבאה -- שמאל וימין, גירוש יהודים הוא חובתכם חיילים.

ליד מתנחלים אלימים שכאלה, גם מקומו של השב"כ לא נפקד: "השב"כ מדבר היום על 10,000 אנשים מקרב המתנחלים ותומכיהם מבחוץ שמוכנים לעשות כל דבר על מנת לבלום את הצבא". לא מזכיר את הסתת התקשורת נגד המתנחלים ב-1995 לפני רצח רבין?

לפיד בכל זאת מודאג מכך שכביכול הצבא והמשטרה לא למדו איך לפנות: "אין לנו כוח מקצועי לפינוי, ולכן ההתנגשות הזאת, אם תבוא בעתיד, כוחות לא מיומנים נגד גרעין שגדל מאז עמונה, של אלפי אנשים, עלולה לצערי הרב לגרום להרבה יותר נפגעים. אני חושב שצריך לחשוב על זה מעבר לכל המחשבות שמעסיקות היום את המדינאים".

אל דאגה מר לפיד. הצבא והפסיכולוגים שלו מיומנים מאז הגירוש בהפיכת חיילים לרובוטים, באמצעות "מנגנון ניתוק רגשי". לנו, המתנחלים ותומכיהם הרבים, נותר לקוות שנתניהו לא ישעה לעצותיך לעוד ועוד גירושים כמו עמונה, עצות המתחזות להשתתפות בצער משפחה שכולה.

לי מכל מקום התבהר עיתוי הכתבה והתבררה מטרתה.


בכתבה האשימו את המתנחלים בבעיות נפשיות של המגרשים

--------------------------------------------------------------------------------------------------------
לצפייה באתר שמתעד את שטיפת המוח שעברו החיילים לפני הגירוש לחץ כאן