ראש הממשלה בנימין נתניהו הגה רעיון מבריק ומתאים מאין כמוהו כשהעלה הצעה שנדמה היה שלא יהיה ניתן לסרב לה: להציב כמועמד לראשות הנהלת הסוכנות את מי שאפשר לראות כסמל המאבק הציוני בפרט וסמל המאבק למען זכויות האדם בכלל – אסיר ציון ומסורב העלייה נתן שרנסקי, מי שכיהן שנים רבות כחבר כנסת ושר בממשלות ישראל.

קומץ עסקנים של המגבית היהודית בארה"ב, פוסט-ציונים מוצהרים, מבקשים עתה לשכנע את רוב אנשי חבר הנאמנים של הסוכנות

קומץ עסקנים של המגבית היהודית בארה"ב, פוסט-ציונים מוצהרים, מבקשים עתה לשכנע את רוב אנשי חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית להתנגד למועמדות זו המתאימה לשרנסקי כמו כפפה ליד

היהודית להתנגד למועמדות זו המתאימה לשרנסקי כמו כפפה ליד. יש להבהיר לקומץ עסקנים זה שהפעם נחושים חברי ההסתדרות הציונית שלא להשלים עם התנגדות שרירותית זו. שהרי כל "חטאו" של נתן שרנסקי הוא שהינו ציוני בדמו ובנפשו, בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו והפוסט-ציונות רחוקה ממנו כִּרְחוֹק מזרח ממערב.

מאחר שבמקום אידיאולוגיה ציונית זורמת בדמם של קומץ עסקני המגבית מארה"ב תאוות בצע הכסף בלבד, בוער בהם הרצון לשלוט בעזרת הדולר האמריקני לא רק בסוכנות היהודית אלא גם בהסתדרות הציונית. לפיכך הם מעוניינים להתנער מאידיאליסט ציוני ומנסים לשכנע לבחור במועמד שירקוד על פי חליל הכסף שלהם במקום לדאוג לגורלם ורווחתם של היהודים בכלל ושל מדינת היהודים בפרט.

כל מי שיודע עד כמה מסמל נתן שרנסקי את המאבק למען הציונות וזכויות האדם, כמי שהיה פעיל עלייה וזכויות אדם בברית-המועצות, אסיר ציון ומסורב עלייה, אשר לאחר שהשתחרר מהכלא הסובייטי ועלה ארצה נבחר כח"כ ואף כיהן כשר התמ"ת ושר הפנים בממשלות ישראל - מתקשה להבין התנגדות זו של קומץ עסקני המגבית מארה"ב למועמדות שהציע ראש הממשלה.

העסקנים הללו מתעלמים מכך ששרנסקי זוכה להערכה רבה לא רק מצד התנועה הציונית, אלא גם מצד הממשלים האמריקניים. בשנת 1986 קיבל שרנסקי מידי נשיא ארצות-הברית רונלד רייגן את "מדליית הזהב של הקונגרס" – העיטור השני בחשיבותו בארצות-הברית  בשל מלחמתו למען זכויות אדם בברית-המועצות; בדצמבר 2006 קיבל מנשיא ארצות-הברית ג'ורג' בוש את "מדליית החירות הנשיאותית" – העיטור הראשון בחשיבותו בארצות-הברית.



ראוי לפיכך שגם קומץ עסקני המגבית מארה"ב, הטורחים כל כך לטפח התנגדות למועמדותו של אסיר ציון וגיבור ישראל לכהונת יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית, יבינו שאין מתאים יותר לכהונה מרכזית זו מאשר נתן שרנסקי, מועמדם של ראש ממשלת ישראל ושל התנועה הציונית. הם חייבים להבין שבשעה קשה זו ליהדות בפרט ולעולם בכלל, צריך להימנע מקרע לאומי שתמיד המיט חורבן על עמנו. יש לאחד את הכוחות היהודיים והציוניים ולפעול יחד למען המטרה המשותפת.