שני כנסים שונים ומנוגדים באופיים יתקיימו השבוע בירושלים. שניהם עוסקים בגברים, נשים ומה שביניהם. מאחורי הכנס הראשון – כנס "קולך" שיתקיים ביום שני עומדת תפיסת עולם היוצרת מתחים בין נשים לגברים בכל הרמות: ברמת הזוגיות, ברמת הקהילה וברמה הלאומית. גישה זו מבזה את ההלכה ומתנשאת מעליה, תוך ניתוח מנוכר ויהיר של "הטקסקטים הבעייתיים" שלה. היא לועגת לשליחי התורה, ממשה רבנו ועד אחרון הרבנים הקהילתיים של ימינו, כלא יותר מחוליות בשרשרת גברית אפלה ופושעת, אשר לטענתה מדכאת נשים ו"מדירה" אותן ממוקדי כוח מאז שניתנה תורה בהר סיני. נשים אינן המין החלש, העדין והשברירי, הן טוענות, אלא המין המוחלש, ואם הגברים חזקים יותר, בולטים יותר ומובילים יותר – הרי שזו מזימה.



הארגונים החברים בתנועה שעומדת מאחורי הכנס הזה ממומנים על ידי גורמים זרים העוינים את הלאומיות היהודית ואת הדת היהודית (ואת הלאומיות והדת בכלל). בתמורה לשילומים אלה הם עוסקים בהמרדת נשים יהודיות והסתתן נגד גברים יהודיים

עם פרוץ התנועה הפמיניסטית לבמת העולם, כך מאמינות המחזיקות בגישה זו, ה"פטריארכיה" היהודית המרושעת הזו נתפסה סוף-סוף בקלקלתה, והן – שליחות הצדק והאמת עלי אדמות, חושפות כעת את ערוותה ברבים, מיידות בה את אבני המשטמה שלהן ומבצעות בה וידוא הריגה.

הארגונים החברים בתנועה שעומדת מאחורי הכנס הזה ממומנים על ידי גורמים זרים העוינים את הלאומיות היהודית ואת הדת היהודית (ואת הלאומיות והדת בכלל). בתמורה לשילומים אלה הם עוסקים בהמרדת נשים יהודיות והסתתן נגד גברים יהודיים, ובביזויין והפחדתן של מי שממאנות להצטרף לצעדת "הקידמה" שלהן. בזמן שקומץ קטן של עסקניות משמיצות-רבנים מקבלות מהן משכורות, הרי שרבבות נשים אחרות נשבות בקסם חיזורן הכוחני ומוקסמות מסיסמאותיהן המבטיחות "שיוויון" ו"העצמה".

מהופנטות, הן מאפשרות ל"פמיניסטיות" להוביל אותן לתהום של חיי בדידות אישיים – ולהשתמש בהן במלחמת אזרחים סמויה, מלחמת מינים ארורה, המתנהלת במלא עוזה דווקא ברגע זה של טרום-גאולה, כאשר כוחות האוייב העולמי מתלכדים מולנו ואנו זקוקים לשלום הבית ולאהבה הפנימית שיאפשרו לנו לעמוד איתנים מול שונאינו. חלקן מגלות כשכבר מאוחר מדי, שה"עצמאות" שלהן מהגבר היא בסך הכל תלות חדשה, בארגוני הנשים של השמאל הקיצוני ובשקרים שלהם, המלווה בריקנות גדולה.

בכל מקום שהן נמצאות בו, פולטות עסקניות התנועה ענן של רעל תעמולתי מעיק המחליש את הזהויות המיניות הנבדלות, מטשטש את השוני וההפרדה ביניהן ולכן מחליש את המשיכה ביניהן. התנועה זו זורעת חשדנות, פחד, קנאה ומדון בין גברים ונשים, ועל ידי כך דוחפת אלפי משפחות קיימות אל פירוד שניתן היה למנוע, ומחבלת בהליכי החיזור ו"דינמיקת החיתון" החיוניים להיווצרותן של משפחות חדשות. הן מציגות גברים כטורפים מיניים המעוניינים רק בדבר אחד, אך עוסקות בעצמן באובססיביות בתכנים מיניים בוטים, ואף מציעות, בכנס שלהן,

הכנס השני, כנס "בניין שלם" שנערך בימים שלישי ורביעי, הוא כנס שבו אלפי נשים וגברים מקבלים חיזוקים לזוגיות הפרטית שלהם, ואשר בא לבצר את המשפחתיות היהודית

הרצאה הקרויה "אבי, מורי – הארוטיקה של לימוד תורה".

הכנס השני, כנס "בניין שלם" שנערך בימים שלישי ורביעי, הוא כנס שבו אלפי נשים וגברים מקבלים חיזוקים לזוגיות הפרטית שלהם, ואשר בא לבצר את המשפחתיות היהודית. המרצים באים לעודד את הזוגיות, לתת רוח גבית לאהבה ולרומנטיקה, להדריך זוגות בחיי שיתוף תוך שהם חוגגים את השוני בין המינים. דווקא השוני הזה, הם יודעים, הפיזי והנפשי, האישי והקבוצתי, הוא שמאפשר את חיבורם לכדי "בשר אחד" – גם ברמת הזוגיות וגם ברמה הקהילתית. דווקא הנבדלוּת של האופי הנשי ושל נטיות הלב הנשי מאלה של הגברים, הם סוד הקסם האנושי.

בכנס האחד רובם המכריע של הדוברים (אך לא כולם) הם נשים, והוא מוקדש למתח ופילוג. בכנס השני יש הרצאות נפרדות לנשים ולגברים: בהרצאות לנשים, כמחצית מהדוברים הם נשים ומחציתם גברים. בהרצאות לגברים, הדוברים הם גברים. גם מאחורי הכנס השני עומדות נשים: את "בניין שלם" מנהלת דנה תירוש בסיוע צוות נשי.

נשות "קולך" ודומותיהן תרות בנרות אחר כל ציטוט מרשיע מדברי החכמים שיאפשר להציגם כשונאי נשים, אך נוטות להוציא את הציטוטים הללו מההקשרים שבהם ניתנו ולהתעלם לחלוטין מהציטוטים הרבים לא פחות, המהללים נשים וחולקים להן כבוד ויקר. הן מסננות את כל האהבה, הרומנטיקה וההומור והאושר שניתן למצוא בהתייחסות התורה לזוגיות, ומשאירות רק את הטעם המר.

אף מילה לא תשמע מהן על מרכזיותה של המשפחה בהלכה, על הפריבילגיות שהיא מעניקה לנשים, ועל העול, האחריות והמשמעת המוטלים על הגברים. אף מילה על החומות שמציבה היהדות להגנת האישה – ממצוות "כבד את אביך ואת אימך" והתייחסות התורה אל אונס כאל רצח, ועד לחרם דרבנו גרשום ומנגנון הכתובה, שנועד לצמצם את שיעור הגירושין הסתמיים ולהעניק סוג של פוליסת ביטוח לאשה המגורשת. אף מילה חיובית על יחסי אבות ובנות במשפחה היהודית, או על דמותה המיתולוגית של האם היהודיה בפולקלור האשכנזי ובכלל.

ההרצאות והסדנאות שלהן מתמקדות בכל מה שיכול לעורר ולעודד גועל ודחייה, רתיעה וחשש – כל מה שיכול לשכנע את באות הכנס

בעוד שכנס "בניין שלם" נערך בצניעות יחסית, הרי שבמסגרת הפרסום המקדים לקראת כנס "קולך" טרחה יו"ר הארגון להאכיל את התקשורת בפרובוקציה האחרונה שלה – והפעם, יוזמה של "קולך" להכשיר נשים לתפקידי רב

שהמין הגברי היהודי הוא האוייב שלהן – לא חמאס ולא פתח', לא המטרידים והאנסים בקרב ערביי ישראל – וכי ארגון "קולך" הוא האביר שלהן, הג'נטלמן שהגיע ישירות ממשרדי "הקרן לישראל חדשה" בניו יורק, אסף אותן אל סוסו הלבן ומגן עליהן בחירוף נפש מפני הרבנים שלהן, האבות שלהן, בעליהן, אחיהן ובניהן.

בעוד שכנס "בניין שלם" נערך בצניעות יחסית, הרי שבמסגרת הפרסום המקדים לקראת כנס "קולך" טרחה יו"ר הארגון להאכיל את התקשורת בפרובוקציה האחרונה שלה – והפעם, יוזמה של "קולך" להכשיר נשים לתפקידי רב. נניח לצורך העניין שישנן נשים שמסוגלות להיות "רב" מצויין. לאן זה יוביל? האם יקומו ארגוני "רבּיות" במימון נוכרי שיתחרו בארגוני הרבנים? האם "רבּית" שסבורה שאמהות האומה היו שפחות, שרש"י ורמב"ם היו פטריארכים אפלים, שרבי יהודה הלוי והבעל שם טוב היו שוביניסטים בטלנים שחרזו חרוזים ופיטפטו עם תלמידיהם בזמן שצריכים היו לסייע לנשותיהם בעבודת המטבח – האם "רב" שכזו תוכל באמת להנהיג קהילה? הרעיון העקר הזה נועד למטרות שליליות בלבד: להמשיך לפרק, להרוס, ולפורר את הלכידות הזוגית והקהילתית בחברה הדתית – ולהציג את אורח החיים היהודי ואת היהדות עצמה כחשוכות בעיני הציבור הכללי.

צריך להיעשות תיקון, ובמסגרתו חייבים גם אנחנו, הגברים, לעשות חשבון נפש ולשאול את עצמנו היכן שגינו ומה החסרנו מנשותינו שגרם לכה רבות מהן לבחור בכיוון זה, של פריקת עול המשפחה ושבירת כל הכלים. התשובה אינה בהכרח פשוטה ויש להידרש לה ברמות הגבוהות ביותר.