כלנתריזם, מופזיזם וביביזים

כל מי שהדמוקרטיה יקרה לו, ושמתנגד להמשך השחיתות השלטונית ולהקמת מדינה פלשתינית חייב להתנגד לחוק מופז ולחוק סלומינסקי.

מיכאל פואה , כ"ז בתמוז תשס"ט

מיכאל פואה
מיכאל פואה
עצמי
כלנתר היה חבר המפד"ל בעירית ירושלים שנטש את סיעתו והצביע בניגוד גמור למנדט שהוא קיבל מבוחריו. תמורת בגידתו הוא קיבל את תפקיד סגן ראש העיר. כדי להקשות על תופעה אנטי דמוקראטית זו הוכנס בחוק יסוד הכנסת סעיף המקשה על מעבר מעין זה ומחייב למעשה פרישה של שליש סיעה לפחות כדי לחבור לסיעה אחרת. חוק זה לא עזר להגן על הדמוקרטיה בישראל כאשר שני חברי צומת גולדפרב ושגב קיבלו שוחד גלוי והצביעו בעד הסכמי אוסלו כאשר האחרון קיבל תפקיד שר וחברו תפקיד סגן שר עם המיצובישי המפורסמת, בתמורה לבגידתם בבוחריהם.

עתה המצב מורכב ומסובך יותר. מופז הוכיח מאז כניסתו לפוליטיקה שלדעתו כלנתריזם הוא אות כבוד, ולא כינוי גנאי. הוא קפץ מעגלת
מופז הוכיח מאז כניסתו לפוליטיקה שלדעתו כלנתריזם הוא אות כבוד, ולא כינוי גנאי. הוא קפץ מעגלת הליכוד כשהבין שפייגלין עובר אותו בסקרים, והמכתבים בהם הוא הבטיח להישאר תמיד בליכוד עוד היו במרכזי החלוקה של הדואר והגיעו ליעדם לאחר מעשהו המביש
הליכוד כשהבין שפייגלין עובר אותו בסקרים, והמכתבים בהם הוא הבטיח להישאר תמיד בליכוד עוד היו במרכזי החלוקה של הדואר והגיעו ליעדם לאחר מעשהו המביש. עתה כשהליכוד בשלטון מחפש מופז את הדרך חזרה, אולם אין ביחד איתו מספיק חברים כפי שדורש החוק.

נתניהו שבניגוד מוחלט לתוצאות הברורות של הבחירות שבהן הימין זכה ברוב, מנסה כל הזמן לאנוס את הרוב לטובת הרצונות של אליטות השמאל ובכך לזכות בשקט התקשורתי והמשפטי לו הוא זוכה, נחסם במידת מה על ידי רוב חברי סיעת הליכוד המתנגדים מהותית למהלכיו. אולם נתניהו למד משהו משרון, והוא הולך בדרכו. ראשית מייצבים את הקואליציה בקולות הימין, ועוברים את המשוכות הקשות של הקמת הממשלה והתקציב, לאחר מכן בועטים בימין, ובעזרת השמאל מבצעים את הצעד המדיני שכפי הנראה כולל את חלוקת ירושלים, ירידה מהגולן וגולת הכותרת הקמת מדינה פלשתינאית החזון החדש שלטענתו השקרית כבר זכה להסכמה לאומית. גם שרון נבחר על "דין נצרים כדין תל אביב" בדיוק כפי שנתניהו נבחר על התנגדותו למדינה פלשתינאית.

אם כן מה עושים? כאן מתחברים הכלנתריזם המופזיזם והביביזם. ההליכה בדרכו של שרון כוללת צפצוף ורמיסה של כל ערך דמוקראטי שיכול להפריע. השמאל הוכיח שערכים אלו , לא באמת חשובים מול המטרה הנעלה של גרוש יהודים מארצם והמשך שלטון בפועל של אליטות השמאל. חקיקת חוקים התפורים לפי מידתו של איש ולא לפי העניין הוא כלנתריזם שחוסר העכבה לעשות אותו הוא מופזיזם. חוק מופז שתפור בדיוק לפי חליפתו של מופז, אשר עתה לצורך ההטעיה טוען שהוא מתנגד לו, הוא שחיתות שלטונית,
כל אלו שיתמכו בשני חוקים אלו, "חוק מופז" ו"חוק סלומינסקי" יתמכו למעשה בהמשך ההשחתה של המערכת הפוליטית ברמה העקרונית, ובחלוקתה של ירושלים והקמתה של מדינה פלשתינית ברמה המעשית
שכלנתר מחוויר על ידו. כאן נכנס הביביזם לפעולה. מטרתו המוצהרת של החוק יטען נתניהו היא לפורר את קדימה, מטרה שכל ליכודניק ואיש ימין יודה שהיא מצוה גדולה. אולם כאן ההונאה הגדולה: ציפי לבני תפסיק להיות שחקן על המגרש הפוליטי, בגלל שלמעשה נתניהו יחליף אותה ויבצע את מדיניות קדימה ואף גרוע מכך בדיוק כפי שעשה שרון.  

כך כורך נתניהו את חוק מופז וחוק סלומינסקי יחד, ומשלה את האיחוד הלאומי שהנה עוד מעט כ'צלה יכנס לממשלה ויוכל להתפטר מהכנסת ולהכניס את אורי בנק כח"כ במקומו. כך הוא משלה את סלומינסקי עצמו שיכנס לכנסת ויוכל לדאוג לתקציבי הציבור הדת"ל, וכך הוא משלה את חברי הכנסת של הליכוד בשם פירוק קדימה ויציבות השלטון וכל מיני סיסמאות נבובות מעין אלו.

למעשה, כל אלו שיתמכו בשבועיים הקרובים בשני חוקים אלו, "חוק מופז" ו"חוק סלומינסקי" יתמכו למעשה בהמשך ההשחתה של המערכת הפוליטית ברמה העקרונית, ובחלוקתה של ירושלים והקמתה של מדינה פלשתינית ברמה המעשית.

לאחר ששני חוקים אלו יעברו בקולות הימין, תתפורר האופוזיציה באופן מוחלט, ונתניהו יוכל לצעוד לעבר מימוש חזונו החדש, בחסות קולות השמאל. מהראוי שהציבור הלאומי יבין שבשבועיים הקרובים הוא עלול לאבד את מעט הכוח שעוד נותר לו, ולתבוע מנבחריו שלא לתת יד למהלך מושחת ומסוכן זה.