'ירושלים- תשעה קבין של יופי'- האומנם?

סא"ל (מיל) דני בז , כ"ט בתמוז תשס"ט

יהדות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

"עשרה קבין של יופי ירדו לעולם, תשעה נטלה ירושלים ואחד כל העולם כולו. אין לך יופי כיופייה של ירושלים". (תלמוד בבלי, קידושין מ"ט  ע"ב) האמנם?

המסורת מספרת שבחירתה של העיר ירושלים, שהייתה ממוקמת על הגבול שבין נחלות בנימין ויהודה, נעשתה באצילות רבה על ידי דוד המלך, כמחווה של רצון טוב לשבט ממנו בא שאול- מלכה  הראשון של ישראל.


כה מאוחדת ומרשימה הייתה בירת ישראל, שעליה נכתב בספר תהילים:"ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו".ודרשו חז"ל: "עיר שהיא עושה כל ישראל חברים"
שנים שקד המלך דוד על בנייתה של העיר ירושלים לתפארת עם ישראל ולאחר מותו המשיך בנו שלמה המלך במלאכה. בתקופת שלטונו הגיעה העיר לשיא פריחתה התרבותית ועוצמתה הכלכלית.

כה מאוחדת ומרשימה הייתה בירת ישראל, שעליה נכתב בספר תהילים:"ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו".ודרשו חז"ל: "עיר שהיא עושה כל ישראל חברים".( ירושלמי, חנינה פ"נ, ה"ו) 

במדרש רבה נאמר: ""ירושלים היא אורו של עולם". (בראשית רבה, נ"ט,ה') . דברי השבח הללו נתמכים בפסוק המרגש בספר ישעיהו: "והלכו גויים לאורך".(ישעיהו ס',ג') ובדברי רבי השעיה: "עתידה ירושלים להיעשות פנס לגויים והם מהלכים לאורה",(ילקוט שמעוני,ישעיהו תצ"ט). ואין הולם יותר כדי לתאר את ייחודה של העיר מהפסוק הנפלא בספר תהילים:"מציון מכלל יופי אלוהים", שמשמעותו אחת היא. ירושלים הינה  נקודת המוצא והמקור של עולם ומלואו, היא אבן השתייה שבהר הבית, ממנה הושתת כל העולם. בכך יופייה וחוכמתה.

בירושלים הבירה ישב מוסד הסנהדרין וכל בתי הדין היו עולים אליו, כדי שיפסוק בהלכות שהיו שנויות במחלוקת (תוספתא, סנהדרין, ז'). זאת ועוד, בזמן העלייה לרגל היו המוני בית ישראל מתכנסים וגודשים את העיר ירושלים, ממש כמו היום והמדרש יודע לספר לנו: "שמעולם לא אמר אדם לחברו, צר לי המקום שאלין בירושלים (משנה, אבות ח').

וראו מה קרה לכל הפלא והיופי של בירתנו מאז ועד היום!

פסיקה, פשרה בעניין שנוי במחלוקת, הופכת מיד לשדה קרב. אפילו סידורי חניה מגוחכים בעיר, די בהם כדי להצית אש ושפיכות דמים בין דתיים וחילונים, בין יהודים, עד כדי חילול 'השם' וקדושת העיר.

"כי מציון תצא תורה ודבר השם מירושלים"? אווי לנו אחים שזאת "תורתכם" היוצאת מציון, אך ודאי שאין אלו דברי 'השם'. לא תורה מציון, כי אם תורת לחימה ודוקטרינות מלחמה. פרשים, המון פורע, אש ותימרות עשן, כאילו שוב עולים הרומאים והיוונים על קודשי קודשינו. אוי לבושה, אוי לעיניים שכך רואות. רק פילים, אנטיוכוס הרשע ולהבות שריפת המקדש, היו חסרים בתפאורה שהצגתם לנו.

איך יכולתם לעולל לנו את מעשה הנבלה הזה, דווקא בימי בין המצרים, בימי האבל הגדול של העם היהודי על החורבן? ריבונו של עולם, מה תרמה האלימות והאטימות של כל הצדדים הניצים לאהבת ישראל? מה השגתם פרט להעמקת השבר בעמנו, שטרם נרפא מפצעי עברו?

איך אתם מעיזים לפלג כך את אומתנו, בימים של מצור בינלאומי עלינו, בימים של מזימות והתנכלות להתיישבות בארץ ישראל,
איך אתם מעיזים לפלג כך את אומתנו, בימים של מצור בינלאומי עלינו, בימים של מזימות והתנכלות להתיישבות בארץ ישראל, מחרחרי מלחמה, חילונים ודתיים...
מחרחרי מלחמה, חילונים ודתיים, אנשי ריב ומדון שכמותכם. אנשים שקדושת העם היהודי ועם ישראל  אינם עוד נר לרגלם.

"עשרה קבין של יופי ירדו לעולם, תשעה נטלה ירושלים ואחד כל העולם כולו?? אתם בטוחים? לאן הם נעלמו? מה השתבש, שהפכתם קבין יפים אלו של תורה, חוכמה, דעת, אהבת ישראל ואהבת שמים, לפח אשפה בוער של שנאת חינם, בורות וטמטום, ששום כבאי בעולם לא יוכל לכבות. כיצד זה הפכתם את אהבת ישראל האלוהית, לתילי חורבות של ערכי אדם ויהדות, לעלטה קודרת של ימי בריאת העולם?

"ירושלים אורו של עולם"? האם התכוונתם לאורן של מדורות הטירוף והשנאה שהבערתם בעיר הקודש ואשר פגעו גם באחינו בתפוצות? או שמא החלטתם למלא אחר הכתוב ולהפוך את עיר הקודש הלכה למעשה 'לפנס לגויים', בחשכת הפוגרומים של ימי הביניים, שכפיתם עליה.
ומה בדבר 'אור לגויים'? נראה שגם כאן רובץ הכישלון לפתחכם. שנאת החינם שהפגינו הגויים כלפינו  במשך אלפי שנים, דבקה בכם והייתה לכם 'אורים ותומים', אור גדול, במלחמות היהודים אלו באלו.

במה שונה התנהגותכם, חילוניים ודתיים, מהתנהגות 'ישו' ואנשיו הפורעים, שעשו שפטים בנציגי ממשל ובעובדי המקדש בירושלים? אנרכיסטים, שקראו תיגר על ערכי היהדות וסמכותה של סנהדרין?

במה שונה בירת ישראל, שאמורה להיות 'אור לגויים', מעיר האורות, פריס, בירת צרפת, לאחר כל הפוגרומים שמבצעים בה בני חושך, כפויי טובה מוסלמים אנטי ממסדיים?  מה קרה שהיינו כבבועתם?
די לאלימות, די לאטימות ולמחלוקות השווא. האירו את חנוכיית ירושלים עיר הקודש, אל תשרפו אותה!
אל תהפכו את 'אבן השתייה' בהר הבית, לבאר תרעלה, שאינה מפיקה עוד אור, יופי וחכמה אלוהית. אנא.