יש בכי ויש בכי

עוברים לפעולה חיובית למען ארץ ישראל כי רק בדרך זו נתקן את חטא המרגלים ונשוב לכל מקום בארץ ישראל

נדיה מטר , ט' באב תשס"ט

נדיה מטר ויהודית קצובר
נדיה מטר ויהודית קצובר
חזקי ברוך
דבריה של נדיה מטר, נשים בירוק, בצעדת ליל תשעה באב סביב החומות

בתשעה באב נגזר על ישראל במדבר שלא ייכנסו לארץ בגלל חטא המרגלים. עשרה מבין המרגלים הוציאו את דיבת הארץ ותגובת העם היתה: "ותשא כל העדה, ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא".

אמר רבה, אמר רבי יוחנן: אותו היום תשעה באב היה. אמר הקב"ה: הן בכו בכייה של חינם ואני אקבע להם בכייה לדורות. " הבכי שלהם מנע את כניסתם לארץ.

לעומת זאת, אנו קוראים על בכי מסוג אחר:
"קול ברמה נשמע, נהי בכי תמרורים. רחל מבכה על בניה, מאנה להנחם על בניה כי איננו. כה אמר ה', מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה, כי יש שכר לפעולתך נאום ה', ושבו מארץ אויב, ויש תקוה לאחריתך נאום ה', ושבו בנים לגבולם"

אז יש בכי- ויש בכי.


יש בכי שלילי. בכי שמונע את כניסתנו לארץ כמו במקרה של חטא המרגלים. בכי של חולשה. בכי של חוסר אמונה בצדקת הדרך. בכי של פחד מפני הגויים. בכי של פחד להכריז שהארץ הזו שייכת לנו
יש בכי שלילי. בכי שמונע את כניסתנו לארץ כמו במקרה של חטא המרגלים. בכי של חולשה. בכי של חוסר אמונה בצדקת הדרך. בכי של פחד מפני הגויים. בכי של פחד להכריז שהארץ הזו שייכת לנו.

ויש בכי חיובי כמו הבכי של רחל. בכי שבזכותו ה' נותן לה שכר: ושבו בנים לגבולם. בזכותו חוזרים לארץ ישראל. בכי של געגועים לארץ ישראל. בכי של סירוב להשלים עם האסון של הגלות . סירוב להתנחם קודם שבא על תיקונו. בכי של נחישות. בכי שהוא איננו התבכיינות  אלא פעולה, פעולה למען ארץ ישראל. יש שכר לפעולתך. כשעושים ופועלים למען ארץ ישראל-אז יש תקווה לאחריתך. רק כשפועלים למען ארץ ישראל- אז...ושבו בנים לגבולם.

 זו השנה ה15 ש"נשים בירוק" מקיימים את הארוע הזה בליל תשעה באב.ארוע שבו אנו נשבעים אמונים לארץ ישראל, לירושלים ולהר הבית. כמו כלה המסובבת את החתן תחת החופה-כך אנו מסובבים את הר הבית מקום בית מקדשנו. מה לא עברנו ב15 השנים האלה. אוסלו, וואי, מפת הדרכים, הגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון ועוד תוכניות של הוצאת דיבה נגד ארץ ישראל שגובשו ע"י מנהיגים חגבים, מתרפסים  ומתבכיינים, חלקם מונעים ע"י שנאת חינם ואחרים פשוט מנהיגים חלשים שאינם מסוגלים לעמוד בלחץ אויבינו. אלו ואלו גרמו לעם ולארץ המון סבל, אבל ובכי.

והיום, כשאנו שומעים שאומות העולם שוב צרים עלינו, במטרה לחנוק, לייבש, לגרש ולהרוס- ומנהיגינו הפוליטיים שוב מגיבים בבכי של חולשה ופחד,יש רק דרך אחת לתקן את חטא המרגלים: על כל אחד ואחד מאתנו מוטלת החובה להשתתף בפעולות למען ארץ ישראל. ארץ ישראל הוא עכשיו הנושא הבוער.

ומי שעוד צריך הוכחה: תראו איזה פלא.  אומות העולם אינם מתעניינות ברצח העם בסודן, או בהפרת זכיות האדם הגסה באירן או באיום הגרעיני הרובץ על כולנו. לאומות העולם גם לא איכפת  אם כל היהודים ילמדו תורה או יניחו תפילין או יחזרו בשתובה. אבל חמישה יהודים עולים על איזה גבעה ביהודה או שומרון ובונים שם צריף...- כל האו"ם שמום- האיחוד האירופי- אמנסטי אינטרנטיונאל- וממשל אובמה זועקים גוועלט בהיסטריה. זה מספר אחד באג'נדה העולמי עכשיו. להפסיק את החיים היהודיים ביהודה ושומרון ובירושלים. לנתק את עם ישראל מארץ ישראל.  איזה אירוניה. הגויים מבינים את חשיבותה של ארץ ישראל בתהליך הגאולה עוד יותר מרבים אצלנו.

אז זהו המסר לתשעה באב תשס"ט- די לבכי השלילי, לתבוסתנות, להתקפלות. הולכים בדרכה של רחל אמנו. עוברים לפעולה חיובית למען ארץ ישראל כי רק בדרך זו נתקן את חטא המרגלים ונשוב לכל מקום בארץ ישראל. מה זה אומר? כל דבר קטן בנושא המאבק על ארץ ישראל משפיע. גם באמירה וגם בעשייה. בעם שלנו טמונים כוחות אדירים. צריך רק להוציא אותם מהכח אל הפועל.

דוגמאות של עשייה יש אינספור: *עכשיו הזמן לדוגמא לעבור לגור ביהודה ושומרון. מי שיכול-שיבנה בית, עוד קומה, עוד דירה. אין אישורים? אז בונים בלי אישורים.

*שומעים על בית בסכנה-באים להגין עליו. בית כזה הוא לדוגמא הבית של הזוג תמר ומודי ביבי בדרך האבות באלעזר שבגוש עציון.  יתכן שאו-טו-טו יהיה שם מאבק. נהיה שם. *שמעתם על המאבק למען שדמה יהודית- המקום בין הר חומה לירושלים שהערבים מנסים לגנוב מאתנו. כבר יותר משנה פועל הועד למען שדמה יהודית עם נשים בירוק וועדי הפעולה ומקיים שם אירועים המגבירים את הנוכחות היהודית.תבואו, היו שותפים למאבק.

*עכשיו הזמן לחזק את המאחזים- המאחזים מגנים על הישובים והישובים ביו"ש מגנים על תל אביב.

ועוד היד נטויה- רק שלא נשקע בבכי ובאי-עשייה.
יש שכר לפעולתך אומר ה' –כלומר יש לפעול.

תודה לכל החברים והחברות שעזרו בהכנות לצעדה ולכל הרבים שהפיצו את המידע באימיילים ובאינטרנט – בזכותכם הצעדה היתה הצלחה .

נסיים עם ציטוט מכרוז שנכתב בבטאון "החזית" של הלח"י באדר תש"ה-אבל אקטואלית גם היום:
ארצנו לא תבותר, לא תנותח, לא תחולק.

אי עוד ארץ בעולם, אשר נועדה להיות מולדת לאומה בימים קדומים ורחוקים, עת עוד ירד אלוקים ממרם שבתו, נגלה לאדם אשר ידעהו, הבטיח ונשבע: "את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד עולם"? את כל הארץ – עד עולם. לאבות האומה ניתנה ההבטחה והיא כתובה בספר הספרים,אשר לפניו לא היה מקודש כמוהו לכל באי עולם ואחריו לא יהיה, עד סוף כל הדורות. את ההבטחה הזאת, מעולם עד עולם, מי יפר ועצתו לא תופר?

אין איש באומה – גם אם דגול יהיה ונערץ- אשר תהיה לו הזכות לחתום בשם העם על גזירת הארץ.

אין יפוי כח לכך מדורות בעבר, אשר חיו ומתו על האדמה הזאת. עבדו אותה בזיעת אפם, נלחמו עליהם ושפכו את דמם להגנתה. שופטים ומלכים, רואים ונביאים, קנאים ומורדים- מכל פינה בוקע קולם, הקורא לרשת ולהתנחל בארץ- לארכה ולרחבה.

אין יפוי כח מדור הווה, הצמא לגאולה במולדת, לקרקע, ללחם, לחרות.

אין יפוי כח מדורות העתידים להיוולד בארץ הזאת לחיי חופש ודרור. בשם מי מתחייב? מי ימצא עוז בנפשו להגיש להם מולדת שסועה ולא תשמענה אזניו את הקללה, אשר תקללנה שפתותיהם.

אין יפוי כח ולא יהיה.

ואין כח בעולם אשר יכפה עלינו לקבל את הגזירה ולהשלים עמה.

זאת הארץ אשר לנו היתה, לנו תהיה. כולה.