חברות טובות ושידוכים

בחיפוש אחר הזיוג החברות יכולות לסייע אך צריך לשים גבולות.

מרים בר , י' באלול תשס"ט

יהדות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7
לא צריך לספר את הכל

בכל הצעה שקיבלה שיתפה את החברות.

שיחות, דיונים, הערות, ביקורות וכך נפלו מספר הצעות.

האמא נלחצה. הבחור האחרון מאוד מצא חן בעיניה, גם העיני הבת. אבל החברות... ביקשה שלפחות תנסה. הבת בחיוך יודע סיפרה מה אמרו החברות. הן הכירו אותו מהתנועה. שם היו דיבורים, שיחות, מבטים.

אבל מאז עברו הרבה שנים. הבחור הוא בחור, כבר לא ילד.

החברות מתעקשות.

"אז שתחליף חברות" אני מציעה "ותבדוק".

ולחילופין – "בקשי מהבת לא לספר בטרם נפגשה, בטרם ביררה היכן שיש לברר. אצל הר"מ, אצל חבר טוב שלו".

חברות זה לא המקום. פה יש קצת עניין של שיחות בנות - במקרה זה - זה מיותר.

"היא מאוד קשורה לחברות", כך האמא מספרת, משתפת, מתגאה, או - מתלוננת?

וגם יש חשש מעינא בישא. לא צריך לספר בטרם נסגר עניין.

על ההצעה הבאה סיפרה רק לקראת הוורט.
 

דואגות אחת לשנייה

חברות טובות דואגות להעביר הצעות טובות שאולי לא ממש מתאימות להן עצמן.

כך נהגו שתי החברות בסיפור הזה.

כשהצעתי לב. שידוך, הגיבה בשלילה. "אני מחפשת בחור יותר חזק רוחנית", אמרה והיפנתה אותי לחברתה. "לא אכפת לה פחות חזק", סיפרה. "והיא מאוד רוצה להתחתן". קיבלתי את הטלפון ופניתי. החברה אכן שמחה לקבל הצעות ובדקה אותן אחת לאחת כיהלומים.

אחד הבחורים שהתאים התעכב בתשובתו. כשסוף סוף ענה בחיוב, היא כבר נקשרה למישהו. אבל זה לא הגיע לידי גמר טוב.

לאחר זמן מה, היתה לי הצעה נוספת אבל אז התבשרתי על כך שהיא כבר מתארסת. כך, בחיוך נרגש. "אבל תציעי ל-ב", אמרה. "היא ממש לחוצה להתחתן".

בחור מקסים שפגשה שלא נראה לה מתאים עבורה, הכירה לחברה אחרת שלה.

שתיהן נשואות כיום.

נראה כי הדאגה ההדדית סייעה והביאה ברכה לשתיהן.


כל המתפלל על חברו...


ר. וש. היו חברות טובות מאוד עוד מהאולפנא. הזיווג המתאים לא הגיע. זרם ההצעות נחלש מיום ליום.

הן היו מקבלות הצעה בודקות אחת לאחת כל אחת לעצמה. סיפרו זו לזו רק כשלא יצא כלום. מניחות ראש על כתף חברה דואגת.

השנים חלפו, הן כבר עברו את ה-25. האמהות נכנסו ללחץ. הבנות נכנסו ליאוש.כבר לא מוכנות לקבל הצעות. כבר לא רוצות להיפגש. מסתבר שגם בשתיים זה לא קל.  

עד שעלתה ההצעה: "התפללנה זו על זו! – הרי נאמר: "המתפלל על חברו נענה תחילה".

וכך במקום לחפש כרטיסים לחו"ל, במקום לבדוק מעבר דירה, הקדישו זמן קבוע בכל יום לתפילה עבור החברה האהובה.

חצי שנה לאחר מכן נישאה האחת.

לאחר עוד כשלושה חודשים נישאה השנייה.

לפעמים כשהכוח בארץ נגמר, נשאר רק לעשות מאמץ כלפי שמיא.

בשורות טובות!