אוהב הפודינג – שהפך לִמחנך-בחסד

סיפור מאלף על תחילת דרכו של הרב אברהם בהר"ן.

הסופר הרב יוסף אליהו , י"ב באלול תשס"ט

יהדות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

לקראת כ"ט באלול: 14 שנה לפטירת הרב אברהם בהר"ן, מייסד אולפנת בהר"ן

באחד הימים, נזדמן כותב השורות לנסוע עם סופרן-של-צדיקים, ר' שמחה רז; האיש, שבזכותו נתוודע עולם ומלואו לדמותו של הצדיק הירושלמי ר' אריה לוין זצ"ל. נסענו לגדרה, להביא מִשבח צדיקיה של ירושלים בפני תלמידות אולפנת הרב בהר"ן. נוסעים עם ר' שמחה - ואך חולפות דקות, וכמעט דומה עליך שדוהר אתה בעגלתו של הבעל-שם-טוב הקדוש ותלמידיו... שכן צדיקים וחסידים, דבריהם ומעשיהם, אצים ובאים לקראת ר' שמחה מעולם שכולו טוב:

"הידעתָּ", מֵשיח ר' שמחה בִּנעימה, "היכן וממי קיבל המחנך הדגול הרב אברהם בהר"ן, את השיעור הראשון בחייו בחינוך? - כך סיפר הרב בהר"ן עצמו:

'
ישבתי וחישבתי במהירות, שאם אמתין עד שהכל יקבלו 'סיבוב שני' של פודינג, לא ישאר עוד מן האדום המתוק הזה
כְּרוֹב ילדי ירושלים, התחנכתי בתלמוד תורה "עץ חיים" שבלב העיר. בצהריים, היינו אוכלים ארוחה בַּ'מסעדה' של המוסד; בַּמצב הכלכלי הקשה דאז, היתה זו לרבים מאִתנו הארוחה העיקרית ביום... הקינוח, היה מעדן אמיתי של אותם ימים: פודינג מתוק! יום אחד, הזדרזתי לאכול את מְנת הפודינג שלי, וביקשתי מנה נוספת. לצערי, גם המנה השניה 'נגמרה' מהר, ולא נודע כי באה אל קִרבי... ישבתי וחישבתי במהירות, שאם אמתין עד שהכל יקבלו 'סיבוב שני' של פודינג, לא ישאר עוד מן האדום המתוק הזה... ניגשתי אפוא, וביקשתי מנה שלישית. אמרה הטבחית: "לא, אתה כבר קיבלת פעם שנייה".

באותה עת היו הממתקים ספורים, וגרוע יותר: רחוקים מאוד מהישג-ידנו... לא יכולתי להשלים עם ההכרעה הקשה של הטבחית. ברגע של כעס החלטתי: "גם לי גם לָך לא יהיה" (מל"א ג, כו) – והפכתי את הסיר על פניו!...

מיד קמה מהומת-עולמים: ילד השתגע ושפך את כל הפודינג!

נלקחתי אחר-כבוד להנהלה, ונֶאמר לי שמחר בבוקר עלי להתייצב בחדרו של ה'משגיח': ר' אריה לוין.

וכי יש צורך לומר, שלא ישנתי כל הלילה...? מה אענה לו כשישאל איך עשיתי דבר נורא כזה!? כל הלילה 'עברו' במוחי העונשים שתטיל עלי ההנהלה...

למחרת, נכנסתי בדחילו ובְפיק-ברכיים, לַקיטון הקטן של המשגיח שמוּקם מתחת לְגרם-המדרגות; ר' אריה הושיב אותי מולו, ופתח בשאלה:

באותו רגע, התעלה לִבי הקטן להבין שחינוך אמיתי, הִנו מתוק הרבה יותר מפודינג... אז, לראשונה בחיי, נצנצה בי שאיפה: אם יזכני ה', אגדל ואהיה מחנך בישראל! מחנך - כמו ר' אריה...
"אמור לי, האם נכונה השמועה ששמעתי בקשר אליך?...".

הרכנתי ראשי, ואמרתי בקול נמוך: "כן".

"מבין אני אפוא מסיפור זה, שהִנך אוהב מאוד פודינג?".

רֹאשי הקטן, אישר את דבריו בשתי תנועות נמרצות.

"אם כך...", שלח ר' אריה ידו הצִּדה והרים צלחת אל השולחן, "...הנה הבאתי לך פודינג – קח ואכול להנאתך".

באותו רגע, התעלה לִבי הקטן להבין שחינוך אמיתי, הִנו מתוק הרבה יותר מפודינג... אז, לראשונה בחיי, נצנצה בי שאיפה: אם יזכני ה', אגדל ואהיה מחנך בישראל! מחנך - כמו ר' אריה...