אלימות - סולם הדרוג
אלימות - סולם הדרוג

האזנה ליום שידורים מיוחד על אלימות ששודר ביום ראשון, י' באלול, יצרה רושם שהאלימות הבולטת ביותר במחוזותינו היא אי קבלת תלמידים אתיופים לשלושה בתי ספר בפתח תקווה. גלגלו את הנושא מכל כיוון, חזרו ודשו שוב ושוב והדביקו לו תוויות כאילו הוא באמת בעיית האלימות מספר אחת. כל זאת ללא דיון אמיתי בצדדים השונים של הבעיה. וכמובן, העלו על נס את הפסקת התקצוב של משרד החינוך לאותם בתי ספר.

זאת לעומת האלימות הברורה של אותו מרצה נלוז מאוניברסיטת בן גוריון (שהוא, אגב, מייצג את האוניברסיטה יותר מאותו סטודנט -

האזנה ליום שידורים מיוחד על אלימות ששדר ביום ראשון, י' באלול, יצרה רושם שהאלימות הבולטת ביותר במחוזותינו היא אי קבלת תלמידים אתיופים לשלושה בתי ספר בפתח תקווה

לא איש סגל- באוניברסיטת בר אילן, שהורשע ברצח ראש ממשלה ושבגינו השמאל דרש סגירת האוניברסיטה.) שקרא בחו"ל להחרים את האקדמיה הישראלית. פעולה אלימה ביותר. 

משום מה משרד החינוך לא דרש את פיטורי המרצה הנבל וגם לא הפסיק את ההקצבות הנדיבות מאד לאוניברסיטה. (תיקון הנזק שהוא גורם מעמיס הוצאה כספית על המדינה). שם יש חופש/הפקרות אקדמית. ביום השידורים גם הוקדש פרק זמן ארוך ונרגש לצער בעלי חיים. אכן, היהדות לוחמת בכך, אך יש אלימות חמורה בהרבה והנוגעת לבני אדם. אז אני מבקש להציג את המדרג שלי לאלימות. תרצו "סולם מאיר למדד האלימות".

א. במקום הראשון, הרבה לפני כולם, מככבת האלימות המגזרית של הערבים. סטטיסטיקת האלימות אצלם היא הרבה מעבר למספרם באוכלוסייה. תאונות הדרכים, אלימות בכביש פי שלושה. והקלות הבלתי נסבלת של האלימות שהם נוקטים עד לכדי רצח כמו בחוף תל ברוך או ברחוב צפניה רק השבוע - מזכה אותם במקום הראשון.



ב.
 מקום שני של אי כבוד, לכוחות הגירוש כולם, משטרה וצבא ומסייעים למיניהם, שהופעלו בגוש קטיף וצפון השומרון ולמפקדיהם ושולחיהם הפוליטיים. ה"הכנה המנטלית" על ידי פסיכולוגים היא אלימות הפוגעת בנפש לטווח ארוך. הפעלת כוח של גברים כנגד נשים וילדות, היא פריצת כל מגבלה להפעלת כוח בלתי חוקית על ידי מי שממונה על החוק. וזו אלימות מסוכנת מאין כמוה. ובעיקר הרס הבתים והישובים, גרוש התושבים ופיזורם לגור ב"חרטאוילות" היא אלימות מתמשכת חסרת גבולות. ואין לנקות מאחריות לאלימות את שולחיהם, בכנסת ובממשלה, ואת כל מי שידו היתה במעל. וגם את מי שאינו מתקן את העוול. כולל המערכת המשפטית.



ג.
 המשטרה זוכה גם במקום השלישי, בעוד כוכב אלימות על מעשי האלימות הנוראים בעמונה. תיעוד מצולם לא הרתיע את אנשי החוק שפרשו לעצמם מטריה חוקית, כביכול. ואת הכוכב הזה יוכלו להעניק במשותף הצעיר אייל והמבוגר עציון. שני נפגעים בעמונה המבהירים את ההפקרות הנוראה שם. עימם כל השותפים, הרואים, יודעים ושותקים.



ד.
 מקום רביעי ולא מכובד לצבא האהוב שלנו, המוכתם על ידי כמה מראשיו. ביניהם שני האלופים שהתעלמו והערימו על צו בית המשפט ב"יד יאיר". אם גם הם, האמורים להגן על החוק בעוצמה שבידיהם, - והרי הצבא הוא צבא כל העם- זה הופך לאלימות מנצחת שאי אפשר להדבירה.



ה.
 יוצרי תהליך אוסלו, שבהחלט יכולים לערער על מיקומם הנמוך ולעבור לראש הטבלה. הם, מחוקקים וראשי עם, שתפקידם להגן עליו, יצרו פרץ אלימות נורא. הנורא ביותר מאז קום המדינה. הם צפצפו על החוק הישראלי ועברו עליו בגלוי ומתוך ידיעה. הם עוותו את הדמוקרטיה והעבירו החלטות גורליות ברוב גנוב ולא ישר בכנסת, תוך שקנו חברי כנסת בשוחד גלוי. ועימם חברי כנסת שבגדו בבוחריהם. מאז אוסלו , עבור דרך יתר ההסכמים, שחרורי רוצחים ועד לבגידת שרון ותומכיו. אלו הביאו פרץ אלימות וסכנה לכל אזרחי ישראל בכוונת זדון ובאלימות נפשעת.



ו.
 מקום מיוחד להדגשת חוסר הלב ולחסרון התכונה היהודית של רחמנות, למי שזרק את האלמנה הטרייה, עוזרי, עם ילדיה, היתומים הקטנים, ברחוב ירושלמי חורפי וקר, תוך הפרדתם. זאת, לאחר שראו בהרס ביתם, על תכולתו, בעודם ב"שבעה" על רצח אבי המשפחה עוזרי.





מעמד עצמאי לצבעים (כמקצוע) ולצבועים המכונים אצלנו תקשורת. זו המעודדת אלימות, בהשמצותיה, בדיבוריה חסרי האחריות

ז.
 מקום של חוסר כבוד באלימות למי שנקראים אנשי הרוח. אמנים, יוצרי סרטים, הצגות ומיצגים, פרופסורים וסופרים המעוותים את דמותה המוסרית של המדינה ושל צה"ל. והגורמים לאלימות כלפי אזרחי ישראל ומדינת העם היהודי. המסיתים הללו מניעים את גלגלי השנאה. מעבר לקצף שעל עשייתם.



ח.
 מעמד עצמאי לצבעים (כמקצוע) ולצבועים המכונים אצלנו תקשורת. זו המעודדת אלימות, בהשמצותיה, בדיבוריה חסרי האחריות. בהבאת צד אחד של המטבע, בהדבקת תוויות שקריות, בעידוד האויב ובהתעלמות מהאמת. וגם בהסתרת ה...שמש. כי כידוע החשיפה של כלל המציאות אמורה לחטא את התחלואים, כמו שמש. ואילו הם מסתירים ומעוותים את העובדות. 



ט.
 ואחרון, אחרון, לא חביב. מערכת המשפט: הפרקליטות והשופטים. זה המעוז האחרון של הדמוקרטיה האמור להביא את הצדק והיושר אל כל רבדי החברה. והם בפסיקותיהם המשונות, בחוסר האיזון, בהתעלמות מהצדק וב"הגנה על פי הצדק", מפירים באופן חמור את כללי המשחק בחברה ומביאים, כפועל יוצא, להשתוללות האלימות בתוכה. יש להם אחריות מהותית ביצירת הנורמות האלימות.

י. 

ואין ספק שהשמטת בסיס האלימות, על פי השלבים של הסולם הזה, תביא לצמצום דרמטי במימדיה.