האיום האיראני -- תשובה ישראלית

איום הגרעין האיראני מהווה מבחן מנהיגות אולטימטיבי של ראש הממשלה, השרים וכנסת ישראל.

יורם אטינגר , י"ט בתשרי תש"ע

מול איום גרעיני מצד משטר טרור איראני, שהקריב מאות אלפי אזרחים במלחמה מול עיראק, אין אופציה של הרתעה ותגובה. יש רק אופציה צבאית של מניעה. ישראל אינה יכולה להטיל את יהבה על ארה"ב, ובמיוחד לא על ממשל אמריקאי הדבק באופציית המו"מ והסנקציות – המשחקת מזה שבע שנים לידי איראן - ומסתייג מאופציה צבאית.

ב-1980/1 ניסו ראשי "המוסד" ואמ"ן, שר הביטחון ויצמן וראש האופוזיציה פרס להניא את רה"מ בגין מהפצצת הכור הגרעיני בעיראק.
רה"מ בגין המחיש תנאי בל-יעבור למנהיגות, כאשר טען שמחיר אי-מתקפה (עיראק גרעינית) יגמד כל מחיר של מתקפה. הוא החליט להקריב נוחיות קצרת-טווח על מזבח ביטחון לאומי ארוך-טווח
הם טענו שהסיכוי להצלחת המשימה זניח ושהסיכוי לצפות בטלביזיה בגופות הטייסים הישראלים נגררות ברחובות בגדד היה גבוה מהסיכוי לצפות בטייסים נוחתים בישראל. הם הזהירו מהשלכות קטלניות מדיניות, כלכליות וחברתיות כתוצאה מקרע עמוק ביחסים עם ארה"ב. הם צפו התמוטטות של הסכם השלום עם מצרים, מלחמה מול העולם המוסלמי ללא סיוע אמריקאי ופגיעה בביטחון היהודים בתפוצות.  אבל, רה"מ בגין המחיש תנאי בל-יעבור למנהיגות, כאשר טען שמחיר אי-מתקפה (עיראק גרעינית) יגמד כל מחיר של מתקפה. הוא החליט להקריב נוחיות קצרת-טווח על מזבח ביטחון לאומי ארוך-טווח.

ב-1981 לא הפנימה ארה"ב את היקף סכנת הגרעין העיראקי. ב-2009 היא הפנימה את סכנת הגרעין האיראני. האם רה"מ נתניהו יישם את מורשת בגין, או את מורשת פרס, מול איום קיומי, ברור ומיידי? עצם ריחוף העננה הגרעינית מעל ישראל – גם אם לא ישוגרו ראשי חץ גרעיניים – תביא לכרסום דרמטי באמונה מבית ומחוץ בעתיד המדינה, להפסקה מיידית של העלייה וחזרת יורדים, לזרם חסר-תקדים של ירידה, לקריסה של תחזיות הצמיחה ודרוג האשראי הישראלים, להתרחקות משקיעים זרים מישראל ולהתמוטטות כלכלית, חברתית וביטחונית של המדינה היהודית. לכן, ישראל אינה יכולה להמתין לאקדח גרעיני עשן בידי איראן. על ישראל למנוע מהאקדח הגרעיני להגיע ליד האיראנית.

אמנם ב-2009 נהנית התשתית הגרעינית האיראנית מאמצעי הגנה שלא עמדו לרשות עיראק ב-1981: פיזור ברחבי איראן, עומק ומיגון המתקנים ומערכות הגנה מתוחכמות. אבל, ב-2009 נהנית ישראל משדרוג גיאומטרי של יכולות המתקפה בהשוואה ל-1981: יכולות ההרס, הדיוק והחדירה של הטילים והפצצות והאפשרות לשגר טילים מחוץ לטווח הרדאר.  ב-1981 הייתה לישראל אופציה התקפית אחת וחד-פעמית, שהתבססה על שדרוג טכנולוגי בלתי-מוכח. ב-2009 יש לישראל מספר דרכי פעולה אפשריות המבוססות על מערכות נשק מוכחות ועל אמצעי מודיעין אנושי ולוויני מתקדמים. גם השמדת מספר מתקנים קריטיים – ולא את כל התשתית הגרעינית - תשבש את האסטרטגיה של טהרן.  ב-1981 היו הציבור והקונגרס האמריקאי שותפים לאדישות-היחסית של העולם החופשי מול איום הגרעין
ישראל אינה יכולה להמתין לאקדח גרעיני עשן בידי איראן. על ישראל למנוע מהאקדח הגרעיני להגיע ליד האיראנית
העיראקי.  ב-2009 הציבור והקונגרס האמריקאי ערים לאיום הגרעין האיראני על ארה"ב וישראל, מאיצים בממשל להחריף את מדיניותו כלפי איראן ומזדהים עם זכות ההגנה העצמית של ישראל. האם ישראל תמנף את עמדת הציבור האמריקאי ונבחריו בשני בתי הקונגרס, את תמיכתם המסורתית בישראל ואת כוח הקונגרס ליזום ולבלום אספקת מערכות נשק וטכנולוגיה, כדי לשכלל את יכולתה של ישראל למנוע את התגרענות איראן?   

פעולה צבאית ישראלית חד-צדדית  ב-1967 וב-1981 גררה גינויים ועונשים קצרי-הטווח, אך זיכתה את ישראל בהערכה אסטרטגית ארוכת-טווח. השמדת היכולות הפאן-ערביות של נאצר והגרעיניות של סדאם חוסיין צמצמו את פוטנציאל הזעזועים במזרח התיכון, הנחיתו מהלומה לברה"מ, תרמו משמעותית לאינטרס ארה"ב וליציבות המשטרים בסעודיה ובמפרץ הפרסי ושדרגו את תדמית ההרתעה של ישראל.

הסרת איום הגרעין האיראני, על ידי פעולה צבאית ישראלית, תביא לתגובות זהות ואולי אף למתקפת טילים של איראן, חיזבאללה וחמאס על ריכוזי אוכלוסין בישראל ולהחרפת הטרור האש"פי מיו"ש. ככל שמחיר מתקפת המנע יהיה חמור, הוא יתגמד בהשוואה למחיר הרתיעה ממלחמת-מנע: מתקפה גרעינית על ישראל. אי-השמדת מאמץ הגרעין האיראני גם תתמרץ את מאמץ הגרעין של מצרים, סעודיה, סוריה ולוב, תחריף את זעזועי האזור ותכרסם/תחסל את תדמית ההרתעה של ישראל.

איום הגרעין האיראני מהווה מבחן מנהיגות אולטימטיבי של ראש הממשלה, השרים וכנסת ישראל: האם ינהגו בפרגמטיות מונחית-כושר עמידה ודבקות באינטרס הקיומי ארוך-הטווח של המדינה היהודית, או האם יפגינו "פרגמטיות" מונחית-רפיון וצרכים קצרי-טווח המאפיינים את כל ממשלות ישראל מ-1992 ומכרסמים בבסיס קיומה?