המאבק על הר הבית

הר הבית הוא המקום הקדוש ביותר לעם היהודי וחשוב להבין את המאבק של המוסלמים נגד בעלותנו במקום.

אלי קירשנבאום , כ"ה בתשרי תש"ע

דעות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

תארו לעצמכם שהיתה מסורת יהודית, שסלע הכעבה במכה, אלף מאתיים קילומטר מירושלים, היה המקום השלישי בקדושתו לעם היהודי. תארו לעצמכם שהממסד היהודי היה דורש מממשלת סעודיה שליטה מלאה באתר הכעבה, והיה גם מוסיף דרישה למנוע ממוסלמים להתפלל במקום הכי קדוש לאיסלם. איך הציבור הישראלי היה מגיב? ואיך אנחנו היינו מצפים שהציבור הערבי יגיב או צריך להגיב לדרישה כזאת?

האם היה עולה בדעתנו שהערבים היו הולכים אפילו פסיעה אחת קטנה לקראתנו אם היינו טוענים לשליטה עליונה ואקסקלוסיבית על סלע
כיצד ייתכן שיהודים במדינה, במיוחד אלו שמציגים את עצמם כליברליים, כגון אבישי ברוורמן, השר לענייני מיעוטים, אינם רואים שום פסול בדרישות הערבים לסגור את הר הבית, המקום הכי קדוש לעם היהודי, ליהודים ולהרשות רק למוסלמים
הכעבה?התשובה ברורה. אם כן, כיצד ייתכן שיהודים במדינה, במיוחד אלו שמציגים את עצמם כליברליים, כגון אבישי ברוורמן, השר לענייני מיעוטים, אינם רואים שום פסול בדרישות הערבים לסגור את הר הבית, המקום הכי קדוש לעם היהודי, ליהודים ולהרשות רק למוסלמים, שטוענים שהר הבית הוא המקום השלישי בקדושתו לאיסלם, להיכנס ולהתפלל במתחם ההר.

חלק גדול מהציבור הישראלי לא מודע לכך כי כיפת הסלע ומסגד אל-אקצה הם שני מבנים שונים. בעצם, מסגד אל-אקצה (המבנה עם הכיפה הכסופה) לא בנוי על שרידי שני בתי המקדש היהודים. הוא בנוי על תוספת, דרומית למקום שבו שכנו שני בתי המקדש, שהמלך הורדוס בנה בשנה 20 לפנה"ס כדי לספק מקום למתפללים היהודים הרבים שפקדו את המקום הקדוש. לפי ההלכה, אין לתוספת הורדוס שום דרגה של קדושה. אין לעם היהודי שום כוונה לפגוע באל-אקצה או לבנות את בית המקדש במקומו. המקום הקדוש ליהודים הוא היכן שעומדת היום כיפת הסלע (המוזהבת).

כיפת הסלע, שנבנתה על אבן השתיה, מקום שני בתי המקדש, לא היתה אמורה להיות אתר תפילה למוסלמים. היא גם לא נקראת "מסגד עומר", כפי שחלק מעם ישראל חושב. לפי הח'ליף עבד אל-מלכ אבן מרוואן מבית אומיה, שבנה את כיפת הסלע, היא הייתה אמורה להיות מבנה ראוותני שיתחרה עם המבנים הנוצריים שהיו באיזור, ולשמש למקום לביקור צליינים ולא לתפילה. יש אף שטוענים כי המבנה נבנה על אבן השתיה כדי למשוך יהודים להתאסלם. מסגד אל-אקצה הסמוך נבנה בערך באותה תקופה והוא האתר, לפי האגדה המוסלמית, שממנו מוחמד קיים את המסע הלילי שלו לשמיים.

תפילות לא מתקיימות בתוך כיפת הסלע. במישור המורם, שעליו היא נמצאת, ניתן לראות זבל זרוק וחומרי בנין. פוקדים אותה, לא מתפללים, אלא משפחות ערביות שפורסים פיקניק וילדים ערבים משחקים כדורגל. לערבים יש, כפי שציינו, גישה חופשית לאתר. מותר להם להשתמש במקום בית המקדש לקצר את הדרך בין מקום אחד בעיר העתיקה למקום השני, למשחקים ולרביצה על הדשא, בזמן שיהודים לא יכולים להיכנס. כל מי שיראה בעצמו את הר הבית יגלה שיש מספיק מקום לקיים בו תפילות סדירות של יהודים בלי לפגוע בזכויות של הערבים שרוצים להתפלל באל-אקצה.

כאשר הממשלה תוציא תוכנית כזאת לפועל, יש לה כבר תקדים מוכן ליישום. המקום השני בקדושתו ליהודים, מערת המכפלה בחברון, נחשב גם מקום קדוש למוסלמים, המכנים אותה "מסגד איברהימי". המערה מחולקת לשני אזורים, עם כניסות שונות ליהודים ולערבים, כדי לאפשר חופש פולחן ליהודים וערבים כאחד. מכיוון שהאיזור שקדוש לערבים בהר הבית הוא לא האיזור הקדוש ליהודים, חלוקת הר הבית לשני איזורי תפילה תהיה משימה יותר קלה מלחלק את מערת המכפלה .

הח"כים והמנהיגים הערבים שעושים רעש וטוענים שישראל מנסה לפגוע באל-אקצה משתמשים בטענות כדי להצית אש ולהסית נגד מדינת ישראל. לצערינו, חלק מהציבור הישראלי, כגון השר ברוורמן, מתייחסים  ליהודים השואפים להתפלל בהר הבית, כחלק מהבעיה. אבל איזה צד באמת גורם לבעיות ופוגע במקומות הקדושים– היהודים, שמוכנים לחלוק את המקום הכי קדוש להם עם
מה יותר קיצוני – הגישה היהודית, שאומרת על הר הבית "ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים" (ישעיה, נ"ו, ז'), או הגישה ערבית, שאוסרת על לא-מוסלמי להתפלל בכל שטח הר הבית?
הערבים, כי זה גם נחשב לאתר קדוש מוסלמי, או הערבים, שהשחיתו בפועל את קבר יוסף, אתר קדוש יהודי שנמצא תחת שליטתם.

למרות שבמדינת ישראל הערבים נהנים מחופש דת ופולחן וגישה חופשית לכל המקומות הקדושים שלהם, לרבות מסגד אל-אקצה בהר הבית, הרשות הפלסטינית לא החזירה טובה. באוקטובר 2000, הכוחות הישראלים ששמרו על קבר יוסף בשכם הותקפו ע"י מתפרעים ערבים. בעזרת שוטרי הרשות הפלסטינית, המתפרעים גירשו את הכח הישראלי מקבר יוסף, השחיתו את תשמישי הקדושה היהודים, העלו את המקום באש, והניפו את דגל אש"ף מעל האתר. רב"ט מדחת יוסוף, לוחם מג"ב, דימם למוות במהלך האירועים. לאור כל זה, כיצד על ממשלת ישראל לפעול לאחר ההתפרצות האלימה האחרונה של הציבור הערבי?

מה יותר קיצוני – הגישה היהודית, שאומרת על הר הבית "ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים" (ישעיה, נ"ו, ז'), או הגישה הערבית, שאוסרת על לא-מוסלמי להתפלל בכל שטח הר הבית?

שליש מתרי"ג המצוות שלנו יכולים להתקיים רק בהר הבית. מנגד, שום דבר לא יקרה לאיסלם אם כיפת הסלע תוחלף בבית תפילה לכל העמים. הסמל של מדינת ישראל הוא המנורה, שהאירה את בית המקדש והיתה סמל של חופש וצדק. הגיע הזמן שאף בדור שלנו יהיה חופש וצדק בהר הבית, לב האומה שלנו.