את הדברים הבאים אני לא כותב מתוך שנאה, אלא דווקא מתוך הקשר והאהבה לציבור המתנחלים היקר ולחברי מועצת יש"ע.

את פינחס ולרשטיין כל אחד מאיתנו בעצם צריך להעריץ. הוא עשה כל כך הרבה דברים למען ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, שבשביל לגולל את כל הקורות נצטרך מספר ימים.



ובכל זאת, אין ברירה אלא להעלות את הנושא הכאוב שעל סדר היום – מחלת הגינויים של מועצת יש"ע והעומדים בראשה.

אין זה סוד שראשי מועצת יש"ע אוהבים לגנות. עוד בזמן המאבק נגד הגירוש והעקירה מגוש קטיף הם נהגו לגנות הכל – את הממשלה שעוקרת ואת חוסמי הכבישים, את המדינה שלא מציעה חלופות ואת מסרבי הפקודה, לגנות ולגנות. והאמת, הם די טובים

גם בסוף השבוע שעבר, בעקבות המעשה האמיץ של חיילי שמשון, שהניפו שלט ובו נכתב "חיילי שמשון לא מפנים את חומש" יצא לתקשורת פינחס ולרשטיין – מראשי מועצת יש"ע – כדי לגנות את החיילים

בזה. גם בסוף השבוע שעבר, בעקבות המעשה האמיץ של חיילי שמשון, שהניפו שלט ובו נכתב "חיילי שמשון לא מפנים את חומש" יצא לתקשורת פינחס ולרשטיין – מראשי מועצת יש"ע – כדי לגנות את החיילים.



אלא שלראשי מועצת יש"ע (להוציא את דני דיין) עוד לא נפל האסימון שגינויים זה דבר שלילי. בוודאי כאשר הגינויים נשפכים כמו מים, ועוד בתקשורת הישראלית, שאיך לומר את זה בעדינות – לא מחבבת את המתנחלים.



אני באמת לא מחדש כלום לפנחס ולרשטיין, הוא מכיר את התקשורת הרבה יותר טוב ממני, הוא התראיין שם אין ספור פעמים, וגם סבל מנחת זרועם לא אחת. אבל משום מה כל אלו לא הועילו כדי שלפנחס וחבריו ייפול האסימון – הגינויים לא מועילים לציבור הדתי ולמתנחלים, להיפך.



הגינויים מועילים מאוד לאנשי התקשורת השמאלניים שצריכים למצוא חותם גומי לדעותיהם ומחפשים לשם כך אנשי ימין שיסכימו להשמיץ את חבריהם לדרך, ובכך בעצם ליצור פילוג ופיצול במחנה הימין – ולפורר את המתנחלים מבפנים.



אני בעד פתיחות ובעד ביקורת בונה, אלא שזו חייבת לבוא לא מתוך כפייה אלא דווקא מתוך הערכה לשני, דווקא מתוך הכרה בכך שלא כולנו חושבים אותו דבר ולכולנו הזכות לפעול. ביקרת בונה חייבת להישמע, אבל בתוך הציבור אליו רוצים לדבר, בתוך ערוצי התקשורת המקובלים בציבור הדתי.



על חברי מועצת יש"ע להבין שביקורת לא משמיעים באוזני התקשורת השמאלנית. בתקשורת הדבר היחיד שמותר להשמיע הוא דברים חיוביים על המתנחלים, גם אם הם העלו אותך כדי לתקוף את חבריך. בתקשורת אסור להתנצל, צריך להיות חד ושנון, אסור להיות עניו ושפל רוח, ואסור בשום פנים ואופן להשמיץ אנשי ימין אחרים, את זה נשאיר לעיתונאים, הם טובים בזה.



ייתכן שבמועצת יש"ע יש כאלה שחושבים שביקורת חריפה שתוטח דרך  ynet, nrg, או walla תגרום למישהו ליישר קו עם המועצה, אבל זה לא כך. ביקורות בערוצים אלו רק יוצרות כעס ושנאה, ביקורות כאלה לא מועילות בכלל, כי הציבור חש שדורכים עליו ויוצאים להשמיץ אותו אצל השמאלנים. זה רק יוצר תחושה של ניתוק וניכור, תחושה שיש במועצת יש"ע מי שעתיד ההתיישבות כבר לא חשוב לו ושהחליט לרצות את השמאל.



אם חברי מועצת יש"ע מעוניינים לשנות הלכי רוח ומחשבות בתוך ציבור המתנחלים, עליהם להבין שני דברים:

1) אסור באיסור חמור לגנות.

2) ביקורת, חריפה ככל שתהיה, לא יכולה להיעשות מעל דפי ynet, היא חייבת להיעשות אך ורק בתוך הציבור, בשיחות, פגישות

אם חברי המועצה לא יבינו את שתי הנקודות הללו ולא יאמצו אותן, מעמדם בקרב ציבור המתנחלים, ואני בתוכם, ימשיך להידרדר עד שיהפכו ללא רלוונטיים לחלוטין

ומאמרי דעה באתרים ובעיתונים 'משלנו'.



אם חברי המועצה לא יבינו את שתי הנקודות הללו ולא יאמצו אותן, מעמדם בקרב ציבור המתנחלים, ואני בתוכם, ימשיך להידרדר עד שיהפכו ללא רלוונטיים לחלוטין.



ציון לשבח לדני דיין

בשולי הדברים, יש לציין לחיוב את דני דיין, יו"ר מועצת יש"ע, שהפנים את הדברים כבר בכניסתו לתפקיד ובכל פעם שהוא מתראיין לתקשורת הוא לא נכנע למראיין, מציב את עמדות ההתיישבות בגאון, ולכן הוא גם מוערך בקרב הציבור הרבה יותר משאר חברי המועצה. הלוואי וגם האחרים ילכו בדרכיו.



אני מפרסם את הדברים דווקא מעל במות התקשורת ה'מגזריות', כדי להיות בבחינת 'נאה דורש ונאה מקיים'. לא אצא לגנות את הגינוי של פינחס בתקשורת הכללית גם אם יבקשו ממני, גם לי יש קווים אדומים.