מה חסר לשדכניות?

השדכניות והשדכנים עומדים חסרי אונים כי מצד אחד יש להם מאגר גדול של בנות, אך מאידך מספר הבנים קטן בהרבה. איך אפשר לגשר על הפער?

מרים בר , י"ב בכסלו תש"ע

יהדות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7
בנות יפות, חכמות וטובות נרשמות ומבקשות הצעות. הן פונות לשדכניות רבות, למשרדי שידוכין. נרשמות. בטוחות בעצמן ובנתוניהן. מצפות להצעות ברמה הולמת. והנה – כלום.

אם מגיעה הצעה, זה לעתים מביך.

אם לא מגיעה הצעה זה מקומם.

ואין זה משום שחסרים בחורים טובים, חכמים ונהדרים ברמה הולמת במגזר המפואר הזה. אין זה משום שהבנות המעוניינות בשידוך רבות ממספר הבנים.

זה אולי נראה כך.

ואין זה נכון כלל.

גם אין זה מפני ששדכניות נהנות "להתעלל" בבנות ע"י הצעות לא נחמדות או כאלה החוזרות על עצמן.

הסיבה פשוטה הרבה יותר: חסרים בנים! במאגר. לא במציאות.


בעוד אצל הציבור החרדי רשומים כולם אצל שדכנים, הטובים והטובים יותר, בנים ובנות, והכל מסודר ויעיל. נראה שאצל הדתלי"ם מעטים הבנים המוכנים "להשפיל" עצמם ולהירשם
והרבה כל כך נכתב על הדומה והשונה בין הציבור הדתי-לאומי לבין הציבור החרדי. אבל בנושא השידוכים  יש הבדל רב בנקודה חשובה אחת:

בעוד אצל הציבור החרדי רשומים כולם אצל שדכנים, הטובים והטובים יותר, בנים ובנות, והכל מסודר ויעיל. נראה שאצל הדתלי"ם מעטים הבנים המוכנים "להשפיל" עצמם ולהירשם.

ואם יש מי שרשום זה בדרך כלל בזכות השדכנית שמכירה אותו ומנסה לעזור.

ודי קשה עד קשה מאוד לשדך במאגר שרובו בנות ומעט מאוד בנים שעוברים כמטבע לסוחר מאחת לאחת, עד שיבחר, עד שייבחר. קשה מאוד לסייע ולהציע הצעות כשאין בעצם די בנים...

מדובר בבנות טובות, משכילות וצנועות. השדכניות תמיד שמחות לרשום ולטפל. אבל האם המתקשרת לספר על ביתה, או בת המתקשרת לספר על עצמה בודאי חשות איך קולה של השדכנית נחלש מרגע לרגע עם כל תואר נוסף הנשלף ומוצג לראווה.

ואין הבעיה עם התארים.

הבעיה היא שבנים ברמה מקבילה אינם טורחים כלל להירשם.

זה לא מפני שהם אינם רוצים, לדעתי.

זה מפני שלא כל כך מקובל ורגיל לבחורים דתלי"ם מרובי תארים להירשם אצל שדכנים.

למעשה, מעט מאוד בחורים מהמגזר הדתי-לאומי נמצאים במאגרים של שדכניות ושדכנים בכלל.

"שלום קוראים לי דתל"י אני בן 37, תואר שני במשפטים, משלים לתואר שלישי, אמיד, יפה וטוב לב" – חזיון נדיר.

אז מה יוצע לבנות הנפלאות?

לאלוקים פתרונים.

או לבנים. לאותם שאינם מוכנים להירשם במאגרים ולקבל הצעות משדכנים.


ומאחר ששידוכים צריכים להיעשות. ובודאי שבתים צריכים לקום, אין מנוס מלבקש מבחורים שיפנו לשדכניות ויציעו עצמם
לאלו שסבורים שזה כבר יגיע איכשהו.

לאלו שאולי מתביישים.

וחבל.

ומאחר ששידוכים צריכים להיעשות. ובודאי שבתים צריכים לקום, אין מנוס מלבקש מבחורים שיפנו לשדכניות ויציעו עצמם.

או אולי יקחו בחורים נשואים יוזמה ויתחילו לשדך לחברות האישה, למכרות. לא די לשאול: "מתי תתחתן, או עד מתי תישאר ברווקותך?" אלא: "לאשתי חברה נחמדה שאולי תתאים לך.."

קצת איכפתיות, יוזמה ומצוות בשפע.

בשורות טובות!