שמיניסט? בוא ללמוד בהר ברכה

רק בחברה לא נורמלית כשלנו, יכולה מערכת הבטחון לזעוק מרה על מחסור אדיר בלוחמים ובאותו הזמן "לאיים" בסגירת ישיבות המחנכות לשירות קרבי.

יוסי דגן , כ"ג בכסלו תש"ע

יוסי דגן
יוסי דגן
צילום: הלל מאיר/TPS

בימים בהם מנסים להלך אימים על רבנים גדולי תורה ובאמצעותם על כלל הציבור, ראוי שכל איש ציבור יזעק, ראוי שחברי הכנת לא יתנו מנוחה לשר הבטחון, אך הכי ראוי לעשות בדיוק את ההיפך ממה שאותם בריונים פוליטיים מנסים להשיג ודווקא לחזק את הישיבות והרבנים האמיצים העומדים בראשם.

אנשי תורה אנחנו, ובדרכיה אנו הולכים.

אנו הולכים לשרת בצבא בצורה הטובה ביותר ומתנדבים ליחידות קרביות ולקצונה ככל יכולתנו כי "הגנת ישראל מיד צר" זו מצווה.
כסגן במילואים, אם יגידו לי לחלל שבת, לשדוד זקנות או לגרש יהודים, לא אעשה זאת כי זו עבירה.

כך הורונו מורינו ורבותינו שרי תורת הציונות הדתית ובראשם מרן הרב אברהם שפירא זצ"ל, הרב משה צבי נריה זצ"ל, הרב שאול ישראלי זצ"ל והרב שלמה גורן זצ"ל.

חתימת הרב גורן זצ"ל על פסק ההלכה המפורסם האוסר למלא אפילו פקודת עקירת בסיס מאלף במיוחד, בהיות האלוף הרב גורן זצ"ל הרב הצבאי הראשי הראשון, מקים הרבנות הצבאית.


הרב גורן עצמו היה זה שהצביע ללא מורא ומשוא פנים על איסור ברור למלא פקודת עקירה מארץ ישראל - כגדול תורה, כרב הראשי לישראל לשעבר וכאלוף בצה"ל
הרב גורן היה האדם שהטמיע בצבא בתקיפות ובעמידה חזקה את האיסור על חילולי שבת שלא לצורך מבצעי. בזכות עמידתו התקיפה, כל חייל דתי, ולו המתון ביותר, יודע לסרב לפקודת חילול שבת.

הרב גורן עצמו היה זה שהצביע ללא מורא ומשוא פנים על איסור ברור למלא פקודת עקירה מארץ ישראל - כגדול תורה, כרב הראשי לישראל לשעבר וכאלוף בצה"ל שהקים בו את מערך הרבנות הצבאית האמון על ההלכה בצבא.

את ממשיכיהם של אותם גדולי עולם, ראשי הישיבות המרביצים תורה כהלכתה ומקיימים את הפסוק "לא תגורו" – צו השעה לחזק. את ישיבותיהם צו השעה להגדיל.

מהישיבות הללו ייצאו המנהיגים הבאים של עם ישראל.

ימים מוזרים עוברים על מדינת ישראל. ימים מוזרים בהם עסוקים פוליטיקאים ציניים, עיתונאים אכולי שנאה ואפילו קצינים בכירים בצה"ל במיגור האוייב האולטימטיבי החדש: ישיבות ההסדר, או יותר מדוייק ישיבת הר ברכה וישיבת אלון מורה.

צה"ל שולח, כידוע, מאות קצינים בשנה ללמוד באוניברסיטאות. הקצינים הצעירים יושבים בהרצאות של פרופסורים המסיתים נגד המדינה ונגד השירות בצה"ל ככלל. 

לא אלוף אחד בצמרת צה"ל ולא שר הבטחון העזו להעלות על דעתם הפסקת ההתקשרות עם האוניברסיטאות הללו. טיעונים כ"חופש ביטוי" ו"חופש אקדמי" משתקים את המערכת ומונעים אפילו דיון חלוש בנושא.

אכן דמוקרטיה במיטבה. אלא כשאותה "דמוקרטיה" מגיעה אל מול עולם התורה, כאן הופכת היא,
ימים מוזרים עוברים על מדינת ישראל. ימים מוזרים בהם עסוקים פוליטיקאים ציניים, עיתונאים אכולי שנאה ואפילו קצינים בכירים בצה"ל במיגור האוייב האולטימטיבי החדש: ישיבות ההסדר, או יותר מדוייק ישיבת הר ברכה וישיבת אלון מורה
הפלא ופלא, למשטרת מחשבות עד למצג ההזוי של הרעיון ה"גאוני" לסגור ישיבה בגלל התקפה של הרב העומד בראשה לפני למעלה מארבע שנים על כמה קצינים קרייריסטים ולא הגונים בתקופה השחורה של הגירוש (מי יכול לחלוק על כך כיום, כשהנזקים האדירים לצה"ל בעקבות ה"הכנה המנטאלית" ומעשה גירוש גלויים לכל?).

דרך אגב, באותו מאמר עצמו הרב מלמד דווקא משכנע צעירים להתגייס לאותו צבא בכל זאת.

רק בחברה לא נורמלית כשלנו, יכולה מערכת הבטחון לזעוק מרה על מחסור אדיר בלוחמים, בין השאר עקב המספר ההולך וגובר של דוחי שירות בסעיף "תורתם אומנותם" – ובאותו הזמן בדיוק "לאיים" (על מי?) בסגירת ישיבות המחנכות לשירות קרבי ומוציאות, וגם גדולי אנשי השמאל מודים בכך, את הלוחמים הטובים ביותר בצה"ל.

אנו, כציבור, לא נרתע. אנו לומדים תורה כי צריך. אנו הולכים לצבא לא כטובה למישהו אלא כי זו מצווה.

דווקא בימים אלו יש לחזק את הישיבות החזקות המרימות עול תורת אמת בעם ישראל.

מעבר למחאה על צעדי הבריונות והאיומים, מעבר לתוספת עמידה נחושה ובוטחת על דרכנו ואמונתנו, התשובה הנכונה ביותר היא להכפיל ולשלש את הישיבות הללו, ואת הישיבות והמכינות שזכו להיות כמותן.

שמיניסט? בוא ללמוד בישיבת הר ברכה או אלון מורה.